מהמרים על מניות של קזינו

יש אנשי כספים המהמרים בקזינו, ויש שמהמרים על מניות של קזינו. הראשונים עשויים להרוויח, אך לרוב הם מפסידים. האחרונים מרוויחים כמעט לבטח. דברים כאלה נכונים לפחות לגבי בריטניה. משחקי המזל בממלכה המאוחדת התנהלו יפה אשתקד, והשנה הם מתנהלים עוד יותר יפה.

כשם שהמהמרים בבתי הקזינו מחוייבים לנהוג לפי מספר כללים, כך גם המהמרים על רווחי בתי הקזינו. אחד הכללים הבסיסיים הוא, שעליהם לפעול באמצעות שוק המניות, מפני שלא כמו ביבשת - שם השליטה היא בידי הממשלות - רוב מפעילי בתי הקזינו בבריטניה הם חברות מניות. היצע הניירות הבריטיים בענף זה מגוון מאוד והוא משתרע מחברות קטנות כגון קפיטל קורפוריישן, שמפעילה רק שני בתי קזינו, ועד לקבוצת הבידור הענקית לדברוק, המפעילה בצד בתי שעשועים גם הוצאות ספרים, וכמו כן היא שותפה ברשת מלונות הילטון.

אפשר להמר, כמובן, לא רק בבתי קזינו. ההימור הבריטי המסורתי הוא, כידוע, על מירוצי סוסים, אבל בשנה שעברה יכלו הבריטים להמר גם בהרבה שאלות אחרות, למשל: האם יקפאו מי הנהר תמז בחורף? איזו מפלגה תזכה בבחירות? האם יונהג המטבע האירופי האחיד?

אפשרות אחרת היא להשקיע במועדוני בינגו ובבתי קזינו קטנים בערי המחוז. אלה הם, ברובם, מוסדות צנועים למדי, שאינם הולמים את התדמית של בית הקזינו הנוצץ, כפי שהיא שגורה בציבור. הם אינם נוצצים במיוחד וגם אינם מרגשים כל כך, אבל על פי רוב יש בהם מסעדה טובה או בית קפה חביב. מכל מקום, הם פופולריים למדי. 117 בתי קזינו כאלה פזורים ברחבי בריטניה.

סיפור שונה הוא חמשת או ששת בתי הקזינו המובילים שבלונדון, כגון "קרוקפורדס", "מועדון ריץ" ו"לה אבמסדייר". המתח בהם רב ולו בגלל תחום ההתמחות שלהם: לבדר שייח'ים ערבים ודומיהם, ולעזאזל הכסף (שלהם). יש ביניהם שמסתפקים בקומץ לקוחות, אבל אילו לקוחות! כל לקוח כזה מותיר אחריו מיליונים מבלי להניד עפעף. למשל, הסולטאן של ברוניי, כוכבי קולנוע מהוליווד או פלייבויז מן המזרח הרחוק, מדרום אמריקה או מאוסטרליה, כולם עשירים כקורח. יש שהם מרוויחים, לרוב הם מפסידים, ומכל מקום כחמישית מן הסכומים שהם מהמרים עליהם נשארים בסופו של דבר בקזינו.

בעידן הסילון התחרות היא בינלאומית. מועדוני לונדון מתחרים לא בלי הצלחה עם אלה של לאס וגאס וקאן. לחץ התחרות הולך וגובר, ודבר זה חל גם על אלה המהמרים על מניות בתי הקזינו. %71 מבתי הקזינו הרשומים בבריטניה נמצאים היום בידי שש חברות גדולות, ובראשן רנק אורגניזיישן, סטאקיס לייז'ר וסטנלי לייז'ר.

בעלי מניות בבתי ההימורים מקווים להיבנות ממסע התעמולה של איגוד בתי הקזינו BCA למען ריכוך כללי המשחק הנוקשים הנהוגים בבריטניה. למשל, חוק בריטי משנת 1968 קובע, כי שחקן החייב כסף לקזינו אינו רשאי לפרוע אותו בכרטיס אשראי. בתי הקזינו גם מנועים מלפרסם את עצמם במודעות בעיתונות המקומית והאזורית, והרוצה לשחק בקזינו חייב להגיש בקשה להתקבל למועדון ההימורים 24 שעות מראש. ככל שיבוטלו הגבלות אלה, יגדל הסיכוי לרווחים קלים.

ייתכן שמועדוני ההימורים הבריטיים גם ינסו בעתיד להגביר את פעילותם ביבשת או מעבר לים. בינתיים יש מדינות כגון גרמניה, שמשחקי המזל בהן הם מסמכותה הבלעדית של המדינה, וגם אין לדעת אם תושבי היבשת יהיו להוטים אחרי משחקי המזל כמו הבריטים. אבל אדם הבקי בענף מציין, כי הסתייגויות כאלה הושמעו בזמנו גם לגבי מקדונלד'ס, והסוף ידוע. « «מהמרים על מניות של קזינו «בבריטניה רוב מפעילי בתי הקזינו הם חברות מניות. היצע הניירות מגוון ומשתרע מחברות קטנות ועד לקבוצת לדברוק. רווחיהם של המשקיעים - מובטחים