מי את, בזק?

תשקיף חברת בזק, שהגיע לידי "גלובס", חושף חרדה מתחרות, חילוקי דעות עם המדינה על הפעלת החברות הבנות, קשיים בהודו, וירידה במרכיב ההכנסות הבינלאומיות. פרופיל של מונופול בשוק משתנה חששות מהתחרות הגוברת, משינויים בלתי צפויים במדיניות הממשלה ומכישלון תוכנית ההבראה הם רק חלק מ"גורמי הסיכון" המאיימים על עתיד בזק

תשקיף בזק, שהוגש לפני שבועיים לרשות לניירות ערך, עדיין מסמך חסוי, חושף פרטים רבים על החברה שלא היו נגישים בשנים האחרונות, עקב הגדרתם כסודייםעסקיים.

התשקיף מהווה היום את העבודה המקיפה ביותר שנעשתה בשנים האחרונות על חברת בזק, ההיסטוריה שלה, מצבה הנוכחי, ובמקרים מסוימים, גם על עתידה. חובת הגילוי הנאות מאלצת את בזק לחשיפה שבעבר עשתה מאמצים רבים להימנע ממנה. להלן גילויים נבחרים מתוך התשקיף, שעותק ממנו הגיע לידי גלובס.

התפלגות ההכנסות של בזק בתחומי הפעילות העיקריים שלה בשנת 1996 ובחצי הראשון של 97':

שיחות בארץ: הכנסות מתקשורת בארץ, ובכלל זה תשלום עבור מקטע החברה בשיחות יוצאות לרט"ן ומכירת כרטיסי טלכרט הסתכמו ב-3.14 מיליארד שקל בכל 1996 (%36) וב-1.49 מיליארד שקל במחצית 97' (%34).

דמי שימוש: כולל בעיקר הכנסות מתשלום קבוע עבור תחזוקת קווים ישירים, קווי תיקשוב, קווי נל"ן וציוד קשר טלפוני אחר (ציוד קצה). בנוסף, נכללות בסעיף גם הכנסות מתשלום קבוע לשירותי ערך מוסף כמו תא קולי, שיחות ועידה ושיחה מזוהה. בסה"כ מדובר ב-1.1 מיליארד שקל בכל 96' (%13) ו-586 מיליון שקל במחצית 97' (%13).

תקשורת בינלאומית: הכנסות הקבוצה משירותי בזק בינלאומיים כוללות הכנסות ממנויים בגין שיחות והעברת נתונים היוצאות מישראל, ותשלום דמי הסדר ממפעילים זרים בגין שיחות הנכנסות לישראל. כן נכללות הכנסות מהמפעילים הבינלאומיים עבור דמי נגישות, דמי שינוע, תמסורת, שכירת מבנים ואתרים, שכירת אפיקים ועבודות תמורת תשלום. בסה"כ 2.22 מיליארד שקל בכל 96' (%25) ו-923 מיליון שקל במחצית 97' (%21).

רט"ן: הכנסות הקבוצה בסעיף זה כוללות הכנסות מזמן אוויר הנובעות ממתן שירותי רט"ן והכנסות מדמי נגישות, תמסורת, תמלוגים, דמי שכירות אתרים ואנטנות, עבודות תמורת תשלום והכנסות אחרות. בסה"כ 1.43 מיליארד שקל בכל 96' (%17) ומיליארד שקל במחצית 1997 (%23).

התקנה ומכירת ציוד למנויים: תשלום חד-פעמי בעת התקנה, בעיקר של קווי טלפון ישירים וגם של קווי תיקשוב ומכירת מערכות עסקיות וציוד קצה אחר, לרבות התקנת ומכירתה ציוד רט"ן 498 מיליון שקל ב-96' (%6) ו-208 מיליון שקל במחצית 97' (%5).

הכנסות שונות: בעיקר הכנסות מעמלות גבייה ממנויים, עמלות שירותי גבייה וחיוב מספקי תקשורת והמפעילים הבינלאומיים, הכנסות מהאוטונומיה, אניות בלב-ים, שירותי לוויין ועוד. סה"כ 293 מיליון שקל ב-96' (%3) ו-191 מיליון שקל במחצית 97' (%4).

מנתונים אלה עולה, כי השיחות המקומיות מהוות שליש ממרכיב ההכנסה הכולל של בזק. בנוסף, בשנת 1996 תפסה התקשורת הבינלאומית %25 מההכנסה ואילו במחצית 97' ירד חלקה ל-%21. ההכנסות מסלולר, לעומת זאת, עלו מ-%17 ב-96' ל-%23 במחצית 97'. נתונים אלה משקפים הן את הגידול המטאורי ברשתות הסלולריות והן את התמתנות ההכנסות בתקשורת הבינלאומית, מגמה שתלך ותגבר לאחר פתיחת התחרות בשוק התקשורת הבינלאומית.

התשקיף מציין כי התקיימו מגעים בין בזק לבין רשות ההגבלים העיסקיים בנוגע ליחסיה עם החברות הבנות שלה. הממונה אינו מתנגד למכירת ציוד קצה של חברת בזקביט (אשר שינתה שמה לבזקכל תקשורת) ביחידות השירות של בזק, בתנאי שתתאפשר מכירת ציוד קצה מהן של כל יצרן או משווק אחר, בתנאים שווים, בלא אפליה או העדפה.

הרשות הסתייגה משיתוף פעולה בין בזק לבין החברות הבנות מחשש להעדפה פסולה. היא הסתייגה מתמיכה של בזק במאמצי השיווק שלהן, ומתנגדת להעברת מידע להן, שאינו מוצע גם למתחריהן. בכל מקרה, העברת המידע תיעשה רק אם היא מחוייבת המציאות.

סעיף 36 לחוק החברות הממשלתיות מסמיך את הדירקטוריון לדרוש ממנכ"ל החברה הבת. הוא גם מסמיך את הדירקטוריון לדרוש מרואה החשבון ומן המבקר הפנימי של החברה הבת דין וחשבון הנוגע אליה.

בינואר 97' החליטה ועדת הביקורת של בזק להמליץ לדירקטוריון לדרוש ממבקרי הפנים של החברות הבנות כל דו"ח הנוגע אליהן. דירקטוריון החברה החליט במאי 97' להפעיל את הסעיף ולבקש ממנכל"י החברות להעביר למנכ"ל בזק הזמנות לישיבות הדירקטוריון, ועדותיו והחומר המצורף, כולל פרוטוקולים, החלטות, הודעות לרשם החברות ולרשות החברות הממשלתיות, תוכניות עבודה ותוכניות עיסקיות.

בהערותיו לתשקיף, ציין מנכ"ל משרד התקשורת, דני רוזן, כי ליישום הגורף של סעיף 36 על ידי בזק יהיו השלכות על התחרות ההוגנת, שאינן לטובה.

בתשקיף שעיקריו מתפרסמים בכתבה זו, בזק חושפת לראשונה את הכנסותיהן של החברות הבנות שלה במחצית הראשונה של 97'. בתקופה זו פלאפון הרוויחה 127.5 מיליון שקל לעומת 235.4 מיליון שקל במחצית 96'. הכנסותיה הסתכמו ב-1.11 מיליארד שקל לעומת 961.9 מיליון שקל במחצית 96'. בזק בינלאומי הרוויחה 156.6 מיליון שקל והכנסותיה הסתכמו ב-977.4 מיליון שקל. בזק מציינת שההכנסות לאחר תחילת התחרות ירדו באופן דרסטי, ונראה שהחברה מפסידה עתה.

חברת בזקכל תקשורת (לשעבר בזקביט) הפסידה במחצית 97' 32.9 מיליון שקל והכנסותיה הגיעו ל-32.4 מיליון שקל. הפסדיה של בזק מפעילות האוטוסטרדה הישראלית למידע (טיויטל או נטאור), שנמכרה השנה ל-IOL, הסתכמו ב- 3.49 מיליון שקל. חברת אמיטל הרוויחה במחצית 97' כ-1.5 מיליון שקלים מהכנסות בהיקף של כ43.3 מיליון שקלים.

מתחילת 93' ועד סוף 96' גדל מספר השיחות הפנים-ארציות היזומות על ידי לקוחות החברה בכ-%35, ומספר דקות השימוש גדל בכ-%38. במחצית 97' בוצעו 3.75 מיליון שיחות לעומת 3.5 מיליון במחצית 96', ונרשמו כ-10,234 מיליון דקות שיחה, בהשוואה ל-9,865 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.

יחד עם זאת, משנת 96' מסתמנת מגמת ירידה בשימוש הממוצע לקו בשיחות יוצאות, אשר המשיכה גם במחצית 97'. בין היתר היא נובעת מהתרחבות השימוש ברט"ן ומהתקנת קו שני ושלישי בבתי אב.

בתקופה שבין ינואר 93' ויוני 97' השקיעה בזק כ-10 מיליארד שקל ברכוש קבוע. עיקרה לשיפור תשתית התקשורת בתחומים הבאים: החלפת המרכזות האנלוגיות במרכזות ספרתיות, הפעלת שיטת איתות מודרנית בקשר הבינ-מרכזתי ברחבי הארץ, הפעלת מערכות תמסורת על גבי כבלים אופטיים בקישור הבינ-מרכזתי והרחבת וחידוש רשת הגישה.

בעקבות השלמת המעבר למרכזות ספרתיות, בסוף 96', רשת החברה מאפשרת מתן שירותים נלווים ומהווה תשתית לאספקת שירותים מתקדמים ושירותי תקשורת נתונים. בשנת 97' חלה ירידה בהיקף ההשקעות בתשתיות, בין היתר בעקבות השלמת המעבר לתשתיות מיתוג ספרתיות. בתשקיף נמסר כי בזק "בוחנת את מדיניות ההשקעות שלה, לאור פתיחת שירותי הבזק הבינלאומיים לתחרות והשלכות דו"ח ועדת וקס-ברודט-ליאון".

בזק מציינת בתשקיף, שהיקף התנועה של שיחות יוצאות באמצעות בזק בינלאומי ירד מהותית מאז פתיחת התחרות. אין לדעת באיזה שיעור, אם בכלל, יפחתו ההכנסות, שכן במקביל לירידה בהכנסות בזק בינלאומי, תקבל בזק מהמפעילים הנוספים דמי נגישות ודמי שינוע.

חלק ניכר מהתעבורה הבינלאומית של מנויי החברה (בדקות) הוא עם צפון אמריקה. כ-%35 מהתנועה היוצאת מישראל, וכ-%54 מהתנועה הנכנסת ב-96' היו עם צפון אמריקה. להערכת בזק, פתיחת התחום לתחרות עלולה להביא שינויים משמעותיים ביחסי התעבורה היוצאת מישראל והנכנסת אליה, עד כדי מצב שבו התעבורה הנכנסת לישראל תהיה קטנה מן התעבורה היוצאת ממנה, דבר שיביא לתשלומים של החברה למפעילים זרים.

על מנת להתמודד עם התחרות ביקשה בזק בינלאומי מהחברה ומהממשלה לשקול אפשרות של כניסת שותף אסטרטגי כבעלים בבזק בינלאומי, אשר יסייע לה להתמודד בשוק הבינלאומי. לתאריך התשקיף טרם התקבלו החלטות בנושא זה, וטרם הוחל בהליכים הנדרשים לקבלת האישורים הנדרשים לכך לפי חוק החברות הממשלתיות.

התשקיף מגלה כי החשיפה הכוללת של בזק בחו"ל עומדת על סכום של כ-42.6 מיליון דולר. היא מורכבת מפרוייקט רשת טלפון בסיסית בהונגריה (כ-7.8 מיליון דולר), פרוייקט טלפון סלולרי בהודו (כ-27.2 מיליון דולר) ופרוייקט טלפון בסיסי בהודו (כ-7.6 מיליון דולר).

בסכום זה לא נכללה חשיפה אפשרית בגין התחייבות למימון לפרוייקט בהונגריה. התשקיף מגלה שבאפריל 95' הוקמה חברת בזקגלוב לצורך ניהול והשקעה בפרוייקטים בחו"ל. האחזקות בפרוייקטים המתוארים להלן הינן בידי בזק, במישרין ובעקיפין, ואילו בזקגלוב עוסקת בניהולם. לתאריך התשקיף טרם נחתם הסכם ניהול.

החברה בוחנת, כך נכתב בתשקיף, אפשרות העברת החזקותיה בפרוייקטים קיימים בחו"ל לידי בזקגלוב. כל עוד לא הועברו האחזקות האמורות, על ההתחייבויות הכרוכות בהן לבזקגלוב, ממשיכה בזק לשאת באחריות בגינם.

לחברת בזקגלוב לא היו הכנסות, והפסדיה במחצית 97' הסתכמו ב-2.73 מיליון שקל, לעומת הפסד של 3.83 מיליון שקל במחצית 96'. חברת אמיטל ההונגרית, המשותפת לבזק, פועלים השקעות ומתב ההונגרית, הרוויחה במחצית הראשונה של 97' 1.47 מיליון שקל, לעומת רווח של 3.54 מיליון שקל ב-96'. הכנסותיה השנה הגיעו ל-43.27 מיליון שקל לעומת 40.73 מיליון שקל במחצית 96'.

בחודש ינואר 96' זכתה FASCEL באחד משני הרשיונות להקמת והפעלת מערכת טלפון סלולרי במדינת ג'וגאראט במערב הודו שאוכלוסייתה מונה כ-45 מיליון נפש. בינואר 97' היא החלה במתן שירותי תקשורת למנויים.

ההשקעה הכוללת של בעלי המניות בהונה של FASCEL מסתכמת בכ-100 מיליון דולר, כאשר חלקה של בזק הוא כ-9.51 מיליון דולר.

התברר כי היא אינה עומדת בהערכות המוקדמות, ובעלי המניות עשויים להידרש להשקיע סכום נוסף של כ-20 מיליון דולר, מעבר לסכום ההשקעה המתוכנן. חלקה של בזק בהשקעה הנוספת הוא 3.1 מיליון דולר.

בנוסף, על FASCEL לשלם לממשלת הודו דמי זכיון שנתיים בסך 1,630 מיליון רופי (כ-45 מיליון דולר). היא נתקלת בקשיים בגיוס המימון הנחוץ. כתוצאה מכך לא שולמו למשרד התקשורת ההודי תשלומי דמי הזיכיון הרבעוניים, שהיו אמורים להתבצע בחודשים מרץ, יוני וספטמבר 97'. לאור זאת, הנהלת בזק בוחנת את האפשרויות העומדות בפניה בקשר להמשך הפרויקט.

לטענת בזק, הסדר האיתנות הפיננסית עליו הוסכם ב-95' בין החברה למדינה, כפיצוי על פתיחת שוק הת קשורת הבינלאומית לתחרות, לא השיג את מטרתו. היא מסבירה בתשקיף שלהערכת החברה, תוצאותיו הממשיות של מסמך האיתנות הפיננסית, מותנות גם בהסדר שיאומץ לפתרון המחלוקות בדבר העברת שיחות בקווי נל"ן, ובעיתוי ובאופן פתיחתו לתחרות של תחום שירותי הטלפון הפנים-ארציים.

פתיחת תחום זה לתחרות בעיתוי שעליו החליטה הממשלה עלולה להביא לכך שהמפעילים הבינלאומיים הנוספים לא יזדקקו לתשתית הפנים-ארצית של החברה, ובכך תפגענה הכנסות החברה מדמי השינוע והנגישות.

על פי הערכות החברה, עם הפתיחה הצפויה של התחרות הפנים-ארצית צפויים תעריפי החברה לרדת בקצב של יותר מ-%6.5 בשנה.

לדעת החברה, יישום התחרות באופן עליו החליטה הממשלה מנוגד לרוח הסדר האיתנות הפיננסית. החברה דורשת שייחתם הסכם חדש, המתאים לסביבת השוק שתיווצר. בזק מציינת, כי אין כל ביטחון שהסכם כזה ייחתם.

בזק מונה בתשקיף 14 גורמי סיכון עיקריים אשר עלולים להשפיע מהותית על תוצאות הקבוצה: תחרות גוברת: עם פתיחת תחום שירותי הטלפון הבינלאומיים לתחרות, ניתנו לחברה התחייבויות בקשר לשמירת איתנותה הפיננסית, אולם אין כל ודאות שיהיה בהן כדי לפצותה על הפגיעה הנובעת מהתחרות.

פיקוח שלטוני הדוק ומדיניות משתנה: הפיקוח מכביד על יכולת התמודדות הקבוצה עם המתחרים. מדיניותם של גורמי הפיקוח משתנה מזמן לזמן באופן מהותי. לא ניתן לצפות התפתחויות נוספות הנוגעות למדיניות הפיקוח או את אופן יישומה, ואין כל ודאות כי המסגרת החקיקתית והפיקוחית המתוארת בתשקיף לא תשתנה בעתיד בדרך העלולה להשפיע על הקבוצה באופן מהותי לרעה.

פיקוח על התעריפים ותופעת הסבסוד הצולב: קיים סבסוד צולב בין תעריפי שירותים שונים של החברה, אשר חלקם מבוצעים בתעריף נמוך מעלות מתן השירות ועוד רווח סביר, ואחרים מבוצעים בתעריף גבוה מכך. החברה אינה יכולה לבטל את תופעת הסבסוד הצולב ללא אישור גורמי פיקוח. המשך תופעת הסבסוד הצולב עלול לפגוע בריווחיות החברה ולמנוע ממנה להיערך באופן יעיל לתחרות.

בעלות ושליטה בידי המדינה: כפיפות החברה וחלק מחברות הבת שלה לחוק החברות הממשלתיות ולדינים נוספים החלים על חברה ממשלתית, יש בהן כדי להגביל את חופש פעילותה ואת גמישות ניהול עסקיה.

קשיים ביישום שינויים במבנה הארגוני: כחלק מהיערכותה להגברת התחרות בענף ולייעול פעולותיה, אימץ דירקטוריון החברה תוכנית מקיפה של שינויים במבנה האירגוני שלה. יישום התוכנית כרוך במו"מ עם העובדים ובעלויות מהותיות. אין כל ודאות כי תוכנית זו תיושם במלואה או כי לא תחרוג ממסגרת

העלויות שתוקצבה לה, או כי תשיג את יעדיה. מגבלה בחדירה לתחומי פעילות חדשים: בהתאם לרישיון הכללי של החברה, עליה לקבל את אישור שר התקשורת לצורך עיסוק בתחומי בזק שאינם מפורטים ברשיון הכללי. בעבר נמנע מהחברה לחדור לתחומים שביקשה, ואין ודאות כי אישורים כאלה יינתנו. המגבלות המוטלות על החברה כאמור, עלולות לפגוע ביכולתה להתמודד עם שינויים בתחום הבזק, ובמיוחד בתחומים שיפתחו לתחרות.

מגבלות בדבר השליטה בחברות בת: הרשיון הכללי החדש חייב את החברה להקים חברות בת עצמאיות לעיסוק בחלק ממגזרי פעילותה אשר נפתחו לתחרות. על פי הרשיון הכללי, קיימות מגבלות באשר למידת הייצוג של החברה בדירקטוריוני החברות הבת האמורות, ומתחייבת הפרדה של מערכות הכספים, התפעול, נכסים, שיווק וכוח-אדם שלהן מהחברה. בשל כך נפגמת יכולתה של החברה לשלוט בחברות הבת, לכוון את פעילותן ולמנוע ניגוד עניינים בינן לבינה.

הליכים משפטיים: החברה וחברות הבת הינן צדדים להליכים משפטיים, ובפרט תובענות ייצוגיות, אשר עלולים להביא לחיובן בסכומים מהותיים, אשר לא ניתן להעריכם ולא נערכה בגינם הפרשה בדו"חות הכספיים של החברה.

מגבלות קיבולת על תשתית הרט"ן: להערכת החברה, הרשת האנלוגית של פלאפון לא תוכל לעמוד בגידול ניכר נוסף במספר המנויים - הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת היעילות הכלכלית של המערכת. פלאפון החליטה לשדרג את המערכת הקיימת ולהפעיל במקביל מערכת דיגיטלית בטכנולוגיית CDMA, אולם מעבר זה מורכב וכרוך בהשקעות כבדות, וייתכן כי יחולו שיבושים ועיכובים בביצועו.

התחרות בפעילות התקשורת הבינלאומית.

חשיפה לשינוי שערי מטבע ואינפלציה.

סיכונים בהשקעות בפרויקטים בחו"ל.

מחלוקות עם המדינה בקשר לפתיחת התחרות בתחום התקשורת הפנים-ארצית: יכולתם של מפעילים בינלאומיים לחבר בקווי נל"ן את המתגים הבינלאומיים לחדרי המנויים, תוך עקיפת בזק, ודרישת המדינה כי החברה תחזיר לה נכסים בלא תמורה. ייתכן כי מחלוקות אלה, כולן או חלקן, יהיו כרוכות בהתדיינות בבתי משפט. «אפי לנדאו «מי את, בזק? «תשקיף חברת בזק, שהגיע לידי "גלובס", חושף חרדה מתחרות, חילוקי דעות עם המדינה על הפעלת החברות הבנות, קשיים בהודו, וירידה במרכיב ההכנסות הבינלאומיות. פרופיל של מונופול בשוק משתנה חששות מהתחרות הגוברת, משינויים בלתי צפויים במדיניות הממשלה ומכישלון תוכנית ההבראה הם רק חלק מ"גורמי הסיכון" המאיימים על עתיד בזק