מיזוג מהשמים

המיזוג בין בואינג לבין מקדונל-דגלאס הוא למעשה השתלטות של הראשונה על האחרונה. הצמטקות השוק הצבאי וכשלונות בתחום האזרחי דחפו את מקדונל לזרועות בואינג, הזקוקה לתשתיות הפנויות של המתחרה לשעבר

המיזוג בין בואינג, יצרנית המטוסים הגדולה בעולם, ובין קונצרן מקדונל-דגלאס, עליו נמסר אמש (א'), אינו אלא השתלטות של חברת ענק ובעלת שווקים מתרחבים, על חברה שהלכה ואיבדה כמעט כל נכס שהיה לה בעבר. מטה החברה המשותפת ישכון בסיאטל, במדינת וושינגטון, שם ממוקמים מרכז הפעילות של בואינג ורוב מפעליה המרכזיים.

בואינג שולטת ב-%60 משוק מטוסים הנוסעים בעולם, בעוד שמקדונל-דגלאס מחזיקה ב-%5 בלבד ממנו. גם תחום ייצור מטוסי הקרב, בו שלט מקדונל-דגלאס בעבר, הצטמצם מבחינתו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, בשל התחרות מצד קונצרן לוקהיד-מרטין, גם הוא תוצאה של מיזוג ענק.

המהלך, למרות שעלה לראשונה כבר בשנת 1992, ואף שדובר עליו בהרחבה בתחילת השנה, הפתיע את עולם האוויר-חלל. השיחות נמשכו כמעט לאורך כל השנה, עם האצה לקראת סיכום בארבעת הימים האחרונים. ההודעה על כך הגיעה באופן חריג ביום ראשון, והפתיעה גם את נציגי החברות רחבי העולם. סניף מקדונל-דגלאס בישראל לא ידע דבר וחצי דבר על המיזוג, וכמוהו גם נציגות בואינג בארץ.

לאחר ההודעה הפורמלית, ייכנסו החברות לתהליך תיכנון המיזוג-השתלטות. לנציגי ועדת האנטי-טראסט במימשל האמריקני יהיה הרבה מה לומר במהלך התהליך, לאחר שכבר הביעו אי נוחות מהרעיון בתחילת השנה. הפנטגון מודאג מאוד מהמצב שבו רק שני קונצרנים גדולים, בואינג ולוקהיד-מרטין, יהיו כשירים להתמודדות במיכרזים גדולים למערכות נשק חדשות.

המהלומה המכרעת שהביאה את מקדונל-דגלאס לבואינג, היתה לכל הדעות ההפסד הצורב שלו לבואינג עצמה ולקונצרן לוקהיד-מרטין (מתחרהו הגדול יותר בעולם עד למיזוג עם בואינג) במיכרז הענק של משרד ההגנה האמריקני, לייצור מטוס הקרב העתידי של חיל האוויר האמריקני ושל עשרות חילות אוויר נוספים בעולם, המכונה J.C.F. כאשר יצרנית מטוסי הקרב המובילה בעולם מפסידה במיכרז של מאות מיליארדי דולרים, לייצור מטוס הקרב האחרון של המאה ה-20, עם ייצור 3,000 מטוסים בשלב הראשון, היא צריכה להגיע למסקנות מרחיקות לכת.

כאילו לקראת המהלך המפתיע שבוצע אמש, השלימה בואינג בימים האחרונים את רכישתה של החטיבה הצבאית של קונצרן רוקוול האמריקני. תמורת 3 מיליארד דולר, קיבלה בואינג את תחום החלל והתחום הצבאי של רוקוול, והפכה באחת לענק גם בתחום הצבאי. רכישת מקדונל-דגלאס ע"י בואינג תיעשה בעיסקת חילופי מניות - 0.65 מניה של בואינג תמורת כל מניה של מקדונל-דגלאס. על פי שער המניות אמש, זוהי פרמיה של %21 לבעלי מניות מקדונל ביחס לשערן האחרון. מבחינתם, זוהי עיסקת חיים, מפני שמניית מקדונל היתה צפויה לצניחה די-חופשית ללא המיזוג.

מחזורה הצפוי ב-1996 של יצרנית ההגנה והחלל הגדולה בארה"ב כיום, לוקהיד-מרטין, הוא כ-30 מיליארד דולר. המחזור הצפוי המאוחד של בואינג ומקדונלדגלאס הוא 48 מיליארד דולר. גם עיסקת המיזוג שלהן תגמד את זו של לוקהיד ומרטין-מארייטה, שבוצעה סופית ביולי 1995, והיתה בשווי 10 מיליארד דולר לעומת, כאמור, 13.3 מיליארד דולר, שהם שווי מיזוג בואינג ומקדונל-דגלאס.

חטיבת המטוסים האזרחיים של מקדונל-דגלאס הידרדרה השנה לנתח של %4 בלבד מהשוק העולמי למטוסים אלו, על פי ההזמנות החדשות שחברות התעופה העבירו ליצרניות. לחברה המאוחדת, בואינג-מקדונל, יהיה נתח של %69 בהזמנות למטוסים אזרחיים חדשים בעולם, מול %31 למתחרה האירופאי, קונצרן איירבס, שנותר למעשה המתחרה היחידי בעולם למטוסי נוסעים.

בואינג, שקשיי עמידתה בקצב הייצור המתחייב משטפון ההזמנות היו הסיבה העיקרית לכך שהיא בולעת את מקדונל-דגלאס, קיבלה עד כה השנה הזמנות ל-631 מטוסים אזרחיים, כולל מטוסי נוסעים ומטען לשנים הבאות - הרבה מעל 346 ההזמנות שקיבלה ב-1995.

בואינג ומקדונל-דגלאס הם לכאורה החתן והכלה המושלמים לשידוך. מאז ראשית התעופה האזרחית בעולם, היתה בואינג הגדולה מכולם. בשנת 1995, לראשונה, עבר קונצרן איירבס את בואינג במספר ההזמנות, אך היתה זו תהילת רגע בלבד, שאיש לא צפה שתימשך.

לבואינג כמה ממטוסי הנוסעים המוצלחים ביותר ביוצרו מאז ומעולם, כולל הבואינג-777, מטוס הנוסעים החדיש והמהפכני בעולם, שהפך ללהיט; הבואינג-737, מטוס הנוסעים הנמכר ביותר בתולדות בתעופה; הבואינג-747 ג'אמבו לדגמיו השונים ממנו יוצרו למעלה מ-1,100 מטוסים, וטרם קם לו מתחרה בתחום המטוסים בני למעלה מ-400 נוסעים; הבואינג-767, שהוא המטוס הנפוץ ביותר בטיסות מדי יום מעל האוקיינוס האטלנטי.

מקדונל-דגלאס היה מאז ומעולם חלש בתחום מטוסי הנוסעים. איתרע מזלו, ומפס הייצור שלו יצא מטוס ה-10-DC, שצבר מוניטין רע מאוד לאחר סדרת התרסקויות כואבת בשנים הראשונות לפעילותו בארה"ב ומחוצה לה. מקדונל-דגלאס ידע שלא יוכל להגיע להישגים שיווקיים כלשהם עם המטוס הזה, תיכנן וייצר את מטוס ה-11-MD, שלא היה אלא גירסה זהה ומודרנית של המטוס הכושל, אבל לא הצליח לשווק גם אותו.

הנדוניה החזקה של מקדונל-דגלאס בנישואים הכפויים, היא תחום המטוסים הצבאיים. הקונצרן ייצר את מטוס הקרב המוצלח בכל הזמנים, הלא הוא הפאנטום האלמותי; את הסקייהוק הפופולרי; את האף-18 שסופק בכמויות גדולות בארה"ב ובעולם, וכמובן את האף-15 לדגמיו השונים, המסופקים בכמויות גדולות ומכניסות הון ללקוחות בעולם, כולל לישראל.

גם בתחום האזרחי יוכל הקונצרן לתרום להתקשרות, אולם ככל הנראה רק בהעמדת תשתיות הייצור הריקות שלו לרשות ההזמנות שעלו על ההספק של בואינג. הסכם ברוח זו נחתם בתחילת החודש, לאחר שמקדונל-דגלאס ויתר על גאוותו, נכנע למתחרה הגדולה ביותר שלו, והסכים להיות קבלן משנה שלה. הדבר היה נחוץ בצורה מכריעה להמשך קיום התחום האזרחי של הקונצרן ומצבת העובדים. לאחר המיזוג צופים, כי מטוסי הנוסעים של מקדונל-דגלאס יילכו וייעלמו מהמפה.

המפסיד הגדול מיצירת המיזוג החדש הוא קונצרן איירבס האירופאי, המתחרה היחיד שנותר למעשה בתחום מטוסי הנוסעים. לקונצרן המשותף לבריטניה, צרפת, גרמניה וספרד אין אופציות התרחבות באירופה, בה לא היו מעולם יצרניות מטוסים גדולות. המשאבים הפיננסיים, האנושיים והתשתייתיים המוגדלים של בואינג לאחר המיזוג, יאפשרו לה לגוון את סל מוצריה.

בואינג תהיה היחידה שתוכל לצאת עם תיכנונים מרחיקי לכת של מטוסים אזרחיים, כגון הג'אמבו הדו-קומתי, רעיון שעלה גם באיירבס, אולם גווע ככל הנראה מחוסר בכ-15 מיליארד דולר הנחוצים לתהליך הפיתוח. בעשור הבא יגדל בעשרות אחוזים מספר המטוסים האזרחיים מתוצרת בואינג, ועתה יצטרפו אליהם גם מטוסי קרב מתוצרתו, לראשונה ב-30 השנים האחרונות. «דרור מרום «מיזוג מהשמים «המיזוג בין בואינג לבין מקדונל-דגלאס הוא למעשה השתלטות של הראשונה על האחרונה. הצמטקות השוק הצבאי וכשלונות בתחום האזרחי דחפו את מקדונל לזרועות בואינג, הזקוקה לתשתיות הפנויות של המתחרה לשעבר