ממסטריכט עד אתמול: תאריכים בדרך ליורו

10 בדצמבר 91': מנהיגי הקהילה האירופית נפגשים במסטריכט שבהולנד ומאשרים את אמנת הקהילה האירופית הקוראת לקשרים פוליטיים הדוקים יותר, והחלת מטבע אירופי אחיד עד שנת 1999 במדינות שיעמדו בקווי היעד הכלכליים. בריטניה מבטיחה לעצמה דרך לבחור שלא להצטרף למהלך.

7 בפברואר 92': אמנת מאסטריכט נחתמת רשמית.

2 ביוני 92': אזרחי דנמרק מצביעים במשאל עם נגד אמנת מאסטריכט, ויוצרים מהומה בשוקי ההון באירופה. נשיא צרפת, פרנסואה מיטראן, קורא לעריכת משאל עם בצרפת.

16 ביולי 92': במאמץ להילחם באינפלציה שנוצרה עקב איחוד שתי הגרמניות, מעלה הבונדסבנק את שערי הריבית לשיא שאחרי מלחמת העולם השנייה. הלחץ על מטבעות אירופה האחרים עולה.

26 באוגוסט 92': שר האוצר הבריטי שולל העלאת שערי הריבית בבריטניה במטרה להגן על הליש"ט.

"יום רביעי השחור" לליש"ט

16 בספטמבר 92': "יום ד' השחור": ראש ממשלת בריטניה, ג'ון מייג'ור, מורה לבנק אוף אינגלנד להעלות את שערי הריבית פעמיים, ל-%15, במאמץ לעצור ספקולציות ענק נגד הליש"ט. בריטניה יוצאת לאחר מכן ממנגנון תיאום שערי החליפין ומורידה את הריבית ל-%12. גם הלירטה האיטלקית נפלטת ממנגנון החליפין.

17 בספטמבר 92': ועדת המטבע של הקהילה האירופית משעה את בריטניה ואיטליה ממנגנון החליפין ERM. אזרחי צרפת מאשרים את אמנת מסטריכט, ברוב זעום של %51.05.

1 בינואר 93': השוק האירופי הפנימי יוצא לדרך. המטרה: ביטול כל מחסומי הסחר הפנימיים.

18 במאי 93': אזרחי דנמרק מאשרים את אמנת מסטריכט במשאל עם שני, לאחר שמוענקת לדנמרק אופציה לעזיבת המטבע האחיד ותוכנית ההגנה המשותפת.

29 ביולי 93': הבונדסבנק מקצץ את שער לומברד הסמלי ברובו, ודוחה קריאות להורדת שער הניכיון, החשוב יותר. מטבעות אירופה נחלשים כלפי המארק.

30 ביולי 93': פקידים צרפתיים וגרמניים מקיימים שיחות חשאיות בפאריס כדי לגבש דרכים לבלימת ירידת הפרנק.

2 באוגוסט 93': לאחר שגל ספקולציות נוסף כמעט מכריע את מנגנון החליפין, מרחיבה הנציבות המוניטרית בבריסל את מרחב הניוד של המטבעות זה כלפי זה וכלפי האקו (משערי אמצע) מ-%2.25 ל-%15. גרמניה והולנד חותמות הסכם דו-צדדי ושומרות על רצועה צרה.

12 באוקטובר 93': בית המשפט לחוקה של גרמניה מאשר כי אמנת מסטריכט תואמת את החוק הגרמני, וסולל את הדרך לאישורה בפרלמנט.

1 בנובמבר 93': אמנת מאסטריכט נכנסת לתוקף, ויוצרת את "האיחוד האירופי".

1 בינואר 94': מתחיל השלב השני של איחוד המטבע, ביצירת מכון המטבע האירופי, גירסתו המוקדמת של הבנק המרכזי של אירופה, בפרנקפורט.

אוסטריה, שבדיה ופינלנד מצטרפות

1 בינואר 95': אוסטריה, שבדיה ופינלנד מצטרפות לאיחוד האירופי ומספר מדינותיו עולה מ-12 ל-15. אוכלוסייתו: 380 מיליון נפש.

15 בדצמבר 95': מנהיגי אירופה מסכימים לקרוא למטבע החדש "יורו". פיסגת מדריד מחליטה על תקופת מעבר בת 3 שנים מרגע הצמדת שערי החליפין ב-1999 עד להפצת שטרות המטבע החדש ב-2002.

25 בנובמבר 96': איטליה חוזרת למנגנון החליפין האירופי לאחר היעדרות בת ארבע שנים.

13 בדצמבר 96': פיסגת דבלין מאשרת את "אמנת היציבות" המטילה עונשים כלכליים על מדינות שיעברו את מגבלות הגירעון לאחר החלת היורו. מגובשות תוכניות למנגנון חליפין חדש, שהיורו במרכזו. מכון המטבע האירופי חושף את עיצוב שטרות היורו.

1 ביולי 97': וים דיזנברג ההולנדי מתמנה לראש מכון המטבע האירופי, במקום אלכסנדר למפלוסי הבלגי.

4 בנובמבר 97': צרפת מציגה את נגיד הבנק המרכזי שלה, ז'אן קלוד טרישה, כמועמד לנשיאות הבנק המרכזי האירופי. רוב מדינות האיחוד תומכות בדיזנברג.

12 בדצמבר 97': בפיסגת לוקסמבורג מוזמנות פולין, הונגריה, צ'כיה, אסטוניה, סלובניה וקפריסין להצטרף לאיחוד. המו"מ אמור להימשך חמש שנים לפחות.

הדרכמה מצטרפת, הפונט מיוסף

14 במארס 98': הדרכמה היוונית נכנסת למנגנון החליפין. הפונט האירי מיוסף ב-%3 כלפי המטבעות האחרים. מומחים מעריכים כי זהו התיקון האחרון לפני החלת המטבע האחיד.

25 במארס 98': הנציבות האירופית מפרסמת את רשימת 11 המדינות הראשונות בהן יוחל היורו: גרמניה, צרפת, איטליה, בלגיה, לוקסמבורג, הולנד, אוסטריה, פורטוגל , ספרד, אירלנד ופינלנד. מכון המטבע מורה לכמה מדינות להגביר את מאמציהן לצימצום חובותיהן.

1 במאי 98': שרי האוצר של האיחוד האירופי מתכנסים בבריסל כדי לאשר את בחירת 11 המדינות.

2 במאי 98': ראשי מדינות האיחוד ושרי האוצר מתכנסים בבריסל כדי לאשר רשמית את בחירת 11 המדינות לאיחוד המטבע שיחל ב-1 בינואר 99'. שרי האוצר קובעים ששערי ההמרה של המטבעות הלאומיים ליורו "יינעלו" באותו יום - בהתבסס על שערי החליפין במנגנון האירופי הנוהג כיום. וים דיזנברג ההולנדי ייכנס ב-1 ביולי לתפקיד נשיא הבנק המרכזי האירופי, אך יפרוש ב-1 ביולי 2002 לטובת ז'אן-קלוד טרישה הצרפתי.««ממסטריכט עד אתמול: תאריכים בדרך ליורו