מרשם ההצלחה של נובארטיס

עבור מנכ"ל חברה בהיקף של 22 מיליארד דולר, יש לדניאל וסלה רקע מעט יוצא דופן. הוא למד רפואה ועד גיל 34 עבד כמתמחה בבית חולים בברן, שווייץ. לא לקח לו זמן רב להבין, שהוא נהנה מניהול יותר מאשר מעיסוק ברפואה. כאשר סנדוז, חברת התרופות השווייצרית הגדולה, הציעה לו ב-1987, לעבוד בשורותיה כאיש מכירות, קפץ על המציאה. שמונה שנים מאוחר יותר הוא התיישב בכיסא המנכ"ל.

חטיבת הכימיקלים של סנדוז סבלה אז משפל, ותעשיית התרופות כולה התמודדה בלחצים להפחית את מחירי התרופות, על אף שבמקביל רשמו עלויות הפיתוח של תרופות חדשות גידול מהיר. התוצאה היתה שורה של מגה-מיזוגים, שסחפו באמצע שנות ה-90 את התעשייה כולה.

סנדוז הצטרפה לגל והתמזגה עם חברת התרופות השווייצרית סיבה-גייגי, הפועלת מבזל. סיבה-גייגי היתה חתומה אז על כמה תרופות רווחיות, ובנוסף רשמה פעילות רווחית בתחומים כמו עדשות מגע ומוצרים חקלאיים. אלא שתחום המחקר והפיתוח שלה היה חלש במיוחד, ופיתוחים חשובים לא היו לה. סנדוז, לעומתה, היתה חלשה בתחום התרופות הרווחיות, אולם בצנרת המחקר והפיתוח שלה היו אז פיתוחים רבים בעבודה.

החברה החדשה שנוצרה בעקבות מיזוג השתיים, נובארטיס, היא אחת משלוש חברות התרופות הגדולות בעולם, ובתחום התרופות היא לא מפגרת בהרבה אחרי גלאקסו וולקום הבריטית. בעקבות המיזוג, פיצלה נובארטיס את יתרת עסקי הכימיקלים שלה, והותירה אותם בשלושה תחומים מרכזיים: מוצרי בריאות (%58 מהמכירות), מוצרים כימיקליים לחקלאות - מדבירי חרקים וקוטלי עשבים (%28 מהמכירות) ומוצרי תזונה, בעיקר קו המזון לתינוקות "גרבר" (%13 מהמכירות).

בפאזה החדשה והממוקדת של חטיבת התרופות מצא עצמו וסלה בראש חברה בעלת מאזנים מרשימים במיוחד: נטולת חובות ובעלת תזרים מזומנים חיובי של כ1.5 מיליארד דולר. המיזוג עצמו הביא לחיסכון בעלויות בהיקף של כ-1.4 מיליארד דולר, על ידי חיסול חטיבות חופפות או מקבילות כמו מחקר ופיתוח. בנוסף, יצטמצם עד סוף 1999 ייצור התרופות המשולב של החברה ויתבצע ב-27 מפעלים, במקום ה-62 הקיימים היום.

את מכת הקיצוצים המשמעותית ביותר תספוג ארה"ב, שם ייסגרו שישה מתוך שמונה המפעלים הקיימים. אף על פי כן, מתכוון וסלה, לבסס את מעמדה של נובארטיס בארה"ב בתחום התרופות. כדי להעמיק את חדירתה הוסיפה נובארטיס בשנה האחרונה 1,100 עובדים לסגל המכירות בארה"ב.

דבר אחד לא השתנה בתעשיית התרופות: אלו הם המוצרים החדשים שעושים את ההבדל ומביאים, בסופו של דבר, לשורה תחתונה מרשימה. מארבע התרופות החדשות שנובארטיס הוציאה לשוק בקיץ האחרון, רשמה כבר דיאובן (DIOVAN), תרופה לטיפול ביתר לחץ דם, מכירות של 250 מיליון דולר בחישוב שנתי. פמרה (FEMARA), תרופה לטיפול בסרטן הריאות, ופוראדיל (FORADIL), תרופה לטיפול באסטמה, צפויות להכניס השנה לכיסי החברה כ-150 מיליון דולר.

אחת מחמש התרופות שנובארטיס מתכננת להוציא לשוק השנה היא אקסלון (EXCELON), להקלת הסימפטומים של מחלת האלצהיימר. האנליסטית אלכסנדרה האובר מסלומון סמית בארני מאמינה, כי עד תחילת 1999 תרשום התרופה מכירות שנתיות של 320 מיליון דולר.

במובנים רבים תחום ההנדסה הגנטית הוא המפתח לעתיד תעשיית התרופות. נובארטיס מקיימת רשת מאורגנת ביעילות של שותפויות ביו-טכנולוגיות וחברות קטנות שרכשה, כשהכוונה היא לשלב את הפיתוחים שלהן בפעילות הייצור והשיווק הגלובליות של החברה. שותפות אחת כזו היא GTI, הפועלת ממרילנד. GTI אחראית על פיתוחה של תרופה גנטית, 328 GLI, לטיפול בסרטן המוח. זוהי תרופה ראשונה מסוגה בעולם, והיא נמצאת עתה בשלבי ניסוי מתקדמים.

ניסיונות ההסרה של גידולים סרטניים במהלך רגיל של ניתוח סרטן המוח עלולים לגרום למוח לנזקים כבדים. בניסויים שנערכו על חיות הוזרק הגן של GTI אחרי שעבר סדרה של שינויים - בשילוב של תרופות מיוחדות אחרות וטיפולי הקרנות, לשאריות הגידול שלא הוסרו מהמוח, ורשם הצלחה בחיסול הגידולים הסרטניים שנותרו במקום.

הרלינג, ראש מחלקת המחקר, גאה במיוחד בעכברים שעברו שינויים גנטיים ועשויים לסייע בפיתוח תרופות נגד מחלת האלצהיימר. העכברים עברו מודיפיקציות גנטיות, כך שצאצאיהם כוללים אחד מארבעת הגנים שעלולים לגרום למחלה. בגיל צעיר, העכברים שעברו שינויים גנטיים מתנהגים באופן נורמלי, אולם כשהם מגיעים לבשלות בגיל שנתיים, מפתחים העכברים את מחלת האלצהיימר. « «מרשם ההצלחה של נובארטיס «חברת התרופות, שנוצרה כתוצאה מהמיזוג בין סאנדוז לסיבה-גייגי, היא אחת משלוש הגדולות בעולם * צמצום תחומי הפעילות וארגונם מחדש וקיצוצים בעלויות, הביאו למאזנים מרשימים: חברה ללא חובות ובעלת תזרים מזומנים חיובי של כ1.5 מיליארד דולר