סוויס בנק מעוניין לרכוש את כריסטי'ס

כריסטי'ס אינטרנשיונל, אחד משני בתי המכירות המובילים בעולם, קיבל בשבוע שעבר הצעת רכש בשווי של 500 מיליון ליש"ט. המחיר המוצע גבוה פי 12 ממחיר השיא, 44 מיליון ליש"ט, שבו נמכר פורטרט של ואן-גוך לפני כשבע שנים. הצעת הרכישה, שברה את כל שיאי בתי המכירות בעולם. מאז נרכשה סותבי'ס על ידי אלפרד טאובמאן, טייקון הקניונים האמריקני, ואחר כך הונפקה על ידיו בבורסה, לא ארעו בעולם האמנות מהלכים כה מרתקים.

הצעת הרכישה, שהגיעה מ-SBS ורבורג, זרוע ההשקעות של סוויס בנק, המשמש גם כבית ההשקעות של כריסטי'ס, הביאה לעלייה של %10 במנייתה, לרמה של 300 פני. אנליסטים מעריכים כי הצעת הרכש תעיר עניין מוגבר בבית המכירות ותביא לסידרה של הצעות רכש נוספות. ג'וזף לואיס, איש עסקים שפועל במיוחד באיי הבהאמה, ואשר מחזיק בבעלותו נתח של %29.3 מכריסטי'ס, הוא דמות מרכזית במשא ומתן. כל רוכש פוטנציאלי יזדקק לתמיכתו.

זו אינה הפעם הראשונה שבה נאלצת כריסטי'ס להתמודד מול איום של השתלטות עויינת. רוברט הולמס המנוח, איש עסקים אוסטרלי, משתלט ידוע על חברות גדולות, רכש בשנות ה-80 נתח של %7.3 בכריסטי'ס, ואז מכר אותו ליסומיצ'י מורישיטה, חברה יפאנית המתמחה בהלוואות. ב-1990, כשהגיע שוק האמנות לשיאו, רכש מייקל אשקרופט, באמצעות חברת ADT, נתח של %22 ואחר כך מכר אותו, בהפסד של 80 מיליון ליש"ט. ארבע שנים אחר כך רכש גם לואיס את חלקו בחברה. עיתוי הכניסה שלו היה נכון במיוחד. כריסטי'ס, כמו יריבתה סותבי'ס, היתה עסוקה אז בליקוט השברים אחרי תקופת מיתון ממושכת וקשה ומחיר מנייתה כמעט והוכפל מאז.

לכריסטי'ס, שנוסדה בשנת 1766, יש 40 סניפים בכל רחבי העולם, והפעילות העיקרית שלה מתבצעת בלונדון ובניו-יורק. בשנה שעברה היא רשמה רווחים של 33.9 מיליון ליש"ט, על מכירות של מיליארד ליש"ט.

כריסטי'ס וסותבי'ס מובילות, אומנם, במשותף את שוק האמנות העולמי, אולם גם מעמדן המוביל לא פטר אותן מלחצים פיננסיים המתבטאים במאזניהן. נציגי בתי המכירות נאלצים להתחייב בפני המוכרים על מחירי מכירה של הפריטים השונים, ובכך הופכים למעשה לשחקנים ראשיים, במקום לתפקד כסוכנים במובן הטהור של המושג. שני בתי המכירות הפומביות הרחיבו באחרונה את עיסקיהם, הן על ידי רכישת עסקים הסוחרים באמנות והן באמצעות תיווך של מכירות פרטיות.

דיוויד סקאלי מחברת הביטוח נורדסטרן, המתמחה באמנות, טוען כי אם בוחנים את האנשים המרכזיים בסותבי'ס, מגלים שרבים מהם הם בעצם אנשי כספים. גם במקרים של אוספים גדולים, לא מדובר רק בהכנת קטלוגים וחיפוש אחרי הצעות הרכישה הטובות ביותר, אלא בעיקר בסגירת עיסקה הכרוכה בהיקף משמעותי של כספים.

אנליסטים טוענים כי סותבי'ס, שחלק הארי בה נמצא עדיין בידי טאובמאן, מגיבה לאתגרים החדשים של השוק בדרכים שהן העדיפות על דרכי התגובה של כריסטי'ס. כריסטי'ס אומנם שומרת על עליונותה בתחום המכירות, אולם ריווחיותה פחותה והכנסותיה נמוכות מאלו של סותבי'ס. קודם להצעת המכירה של כריסטי'ס, היה שווי השוק של סותבי'ס גבוה ב-%40 משווי השוק של כריסטי'ס.

אולם מועצת המנהלים של כריסטי'ס, בראשה יושב כריסטופר דאבידג', משחקת משחק ארוך. כדי למשוך מכירות גדולות, השקיע דאבידג' את מירב מאמציו בשיווק, על חשבון ההכנסות. נראה כי האסטרטגיה הזאת מתחילה להשתלם. לאחרונה הביסה כריסטי'ס את סותבי'ס במירוץ אחרי אוסף גנץ, הכולל ציורים ופסלים חשובים ויקרי ערך, אשר נמכר בחודש שעבר תמורת 124 מיליון ליש"ט, בהשוואה להערכות מוקדמות של 78 מיליון ליש"ט.

בשנים האחרונות הופכת ניו יורק למרכז הפעילות העיקרי בשוק האמנות. העיר מוצפת בבעלי אמצעים שעשו את כספם בוול סטריט ועכשיו משקיעים את רווחיהם באמנות, הנחשבת בעיניהם כענף השומר על יציבות רבה יותר מניירות ערך, למשל. בניגוד לשוק האמנות הבריטי, שוחרי האמנות ובעלי האמצעים הניו יורקים לא משלמים %2.5 מע"מ על פריטי אמנות מיובאים.

מסחר באמנות איננו עניין של מחיר בלבד. נדרשת כאן תמיכה באמנות, שיכולה לבוא רק מרשת רחבה של חברים אריסטוקרטים ו/או בעלי אמצעים. הן לסותבי'ס והן לכריסטי'ס יש רשת של לקוחות מסודרים במיוחד שהקשרים הרגישים איתם אינם עולים בקנה אחד עם מאבקים נגד השתלטויות עוינות. מי שירכוש את כריסטי'ס ייאלץ להבטיח תחילה כי האיזון העדין יישאר בעינו. השתלטות עוינת עלולה לפגוע בעסקים ומכאן שהיא אינה סבירה. דווקא עיסקה מוסכמת עשויה להצליח, רק אם המחיר יהיה אטרקטיבי דיו. « «סוויס בנק מעוניין לרכוש את כריסטי'ס «SBS ורבורג, זרוע ההשקעות של הבנק השוויצרי, מגלה עניין בבית המכירות הפומביות, אלא שהשתלטות עוינת אינה הדרך הנכונה לניהול העניינים במקום כה דיסקרטי