עיסקה עם צרפת תבטיח, כנראה, את מינוי ההולנדי דואיזנברג לראש הבנק האירופי

וים דואיזנברג, לשעבר נגיד הבנק המרכזי ההולנדי, ימונה כמעט בוודאות לנגיד הבנק המרכזי האירופי החדש בפיסגת מנהיגי האיחוד האירופי שתתקיים בתחילת חודש מאי. זאת, בעקבות הסכמתה של צרפת, שעדיין לא ניתנה רשמית, להסיר את מועמדותו של ז'אן-קלוד טרישה לנגיד הבנק המרכזי האירופי, דיווחה בסוף השבוע התקשורת הגרמנית.

השבועון "דר שפיגל" כתב בגיליונו האחרון, שהקנצלר הלמוט קוהל הצליח לשכנע את נשיא צרפת, ז'אק שיראק, להסיר את מועמדותו של טרישה, המכהן כיום כנשיא הבנק המרכזי של צרפת. דיווח זה בא בעקבות הערות של פקיד במשרד האוצר הגרמני בחודש שעבר, לפיהן "מצטייר קונצנזוס" סביב מועמדותו של דואיזנברג לכהונת הנשיא הראשון של הבנק האירופי.

"דר שפיגל" כתב, שקוהל הסכים לכך שטרישה יכהן כסגנו של דואיזנברג, ושצרפתי ירכז את הטיפול בענייני החוץ של האיחוד האירופי, בתמורה להסרת מועמדותו של טרישה. הדיווח לא אושר בידי פקידים הולנדים, גרמנים או צרפתים.

דואיזנברג, בנקאי מרכזי הידוע כמעשן בשרשרת וכחובב מוסיקת קאונטרי, מכהן למן השנה שעברה כמנהל "המכון המוניטרי האירופי", מוסד הנחשב לעובר שממנו יוכרז הבנק המרכזי האירופי ב-1 בינואר 1999, התאריך בו ייכנס לתוקף איחוד המטבעות האירופיים.

לפי שעה, אמורות 11 מ-15 מדינות האיחוד להכליל את מטבעותיהן ב"יורו", המטבע האירופי האחיד. כמעט כולן צידדו במועמדותו של דואיזנברג לכהונת הבנקאי המרכזי האירופי. כהונה זו נחשבת לשוות מעמד לזו של אלן גרינספאן בראשות פדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקני.

צרפת הכריזה על מועמדות טרישה בנובמבר, בצעד שנחשב על ידי רבים כטקטיקת מיקוח מבריקה למדי, שנועדה לסחוט ויתורים עבור צרפת במוסדות האיחוד האחרים. בפומבי, התעקשו הנשיא שיראק וראש הממשלה, ליונל ג'וספן, על מועמדותו של טרישה, למרות שברור היה שהיא נתמכת, לכל היותר, על ידי לוקסמבורג ובלגיה בלבד.

העמדה הרשמית הצרפתית גרסה, שצרפת קיבלה מגרמניה ב-1993 ערבות חשאית לכך שנגיד הבנק האירופי הראשון יהיה צרפתי, בתמורה לכך שמטה הבנק המרכזי ישכון בפרנקפורט. גרמניה הכחישה קיומו של הסכם כזה.

מאחורי המחלוקת הפרסונלית לכאורה קיימת מחלוקת עמוקה יותר, בשאלת סמכויותיו של הבנק האירופי המרכזי לעתיד. צרפת מעולם לא חשה בנוח עם הדגם הגרמני של בנק מרכזי עצמאי, המחוייב ליציבות מחירים יותר מאשר למאבק באבטלה וליצירת משרות.

ההשקפה הצרפתית הובלטה בחגיגות יום הבסטיליה ב-1996, כאשר הנשיא שיראק גינה בפומבי את מדיניות הריבית הגבוהה (דאז) של הבנק דה פראנס. ביקורת כזו כמעט לא תעלה על הדעת בגרמניה, בה נהנה הבונדסבנק מפופולריות רחבה, בזכות דימויו כמגן האומה מפני חזרה לימי ההיפר-אינפלציה של שנות ה-20 בגרמניה הוויימארית.

תיאורטית, הבנק המרכזי האירופי החדש ייהנה מעצמאות חסרת תקדים בעולם. זכותו לקבוע שערי ריבית ללא התערבות "פוליטית" חיצונית מעוגנת היטב בהסכמי מסטריכט מ-1992, שהם חוקת האיחוד המוניטרי והכלכלי האירופי. אפילו הבונדסבנק אינו נהנה מעצמאות חסרת סייגים, מאחר שחוקתו מכפיפה אותו לפרלמנט הגרמני.

דואיזנברג היה בחירתה של גרמניה לכהונת הבנקאי האירופי הראשי למן היום הראשון. בהנהגתו, הבנק המרכזי ההולנדי היה למעשה בנק-בת של הבונדסבנק, והגילדר ההולנדי מקיים, למעשה, איחוד מוניטרי מלא עם המארק הגרמני זה 15 שנים. מינויו נתפס כהמשך למסורת באיחוד האירופי של מינויי-פשרה ממדינות קטנות יחסית כגון בלגיה, הולנד ולוקסמבורג.

כך או כך, מינוי דואיזנברג יחייב הסכמה פה אחד של ראשי כל 11 המדינות שישתתפו בשלב הראשון של האיחוד המוניטרי, על פי המלצת הנציבות האירופית שפורסמה בחודש שעבר: גרמניה, צרפת, איטליה, בלגיה, הולנד, לוקסמבורג, אוסטריה, פינלנד, ספרד, פורטוגל ואירלנד.«בלומברג, בריסל«עיסקה עם צרפת תבטיח, כנראה, את מינוי ההולנדי דואיזנברג לראש הבנק האירופי«דואיזנברג היה נשיא הבנק המרכזי ההולנדי, "בנק-בת" של הבונדסבנק. "דר שפיגל": צרפת הסכימה שמועמדה, טרישה, יכהן כסגנו, וקיבלה מגרמניה ויתורים נוספי