פרשת לה-נסיונל: העקשנות השתלמה

אתמול (ב') באה לסיומה הפרשה המסעירה ביותר בתולדות התביעות הייצוגיות בישראל: אחרי כשלוש שנות התדיינות, הושג הסכם פשרה בין לה-נסיונל לתובעים הייצוגיים שתבעו את החברה. גובה הפשרה - הגבוה ביותר שנקבע אי פעם במסגרת פשרה בתביעות ייצוגיות בישראל: כ-70 מיליון שקל.

לכאורה, היו כאן כל הסיכויים לכישלון: זה היה מקרה קלאסי של מעטים מול רבים - שלושה תובעים ייצוגיים, מול למעלה מ-20 נתבעים: לה-נסיונל, הדר, הפניקס, משה פרג, מנכ"ל לה-נסיונל לשעבר, לאומי ושות', משרד רו"ח סומך-חייקין, וכן הדירקטורים של לה-נסיונל.

התובעים יוצגו באמצעות עורכי הדין חגי שלו, איזי הולדשטיין ויעקב גלאור. הנתבעים נעזרו בעורכי דין מהליגה הראשונה: פנחס רובין, ייצג את הדר והפניקס; רם כספי, ייצג את סומך-חייקין; אמנון גולדנברג, ייצג את הדירקטורים; יעקב וינרוט, ייצג את פרג ולה-נסיונל, וירון אלחנני, ייצג את לאומי ושות'.

איתם היו בועז בן-צור וענת גלאון, ממשרד וינרוט, דליה רונן ממשרד גורניצקי, גד טיכו ממשרד כספי, יצחק מרציאנו (לשעבר משרד ש. הורוביץ) ודנה יגור מקנטור-אלחנני-טל.

ההתדיינות המשפטית החלה ב"רגל שמאל". במהלך חקירתם הנגדית של התובעים, ניסו הנתבעים לטעון כי התובעים אינם בקיאים כלל בחומר הראיות, וכי מטרת התביעה הינה בצע כסף ותו לא. סעיף 54 לחוק ניירות הערך, העוסק בתביעות ייצוגיות לפי חוק זה, דורש כי התובענה תוגש בתום לב.

הנתבעים השתמשו במבוכתם של התובעים הייצוגיים במהלך חקירתם הנגדית, וטענו כי התובענה הוגשה שלא בתום לב, ולפיכך אין לאשרה.

היה גם ניסיון לתקוף את עורכי הדין של התובעים, ולטעון כאילו הם מונעים משיקולים שמקורם בייצוג קיבוץ עין-חרוד, בעניין עיסקת ביטוח שנעשתה עם מנורה, בעת שפרג היה מנכ"לה, כדוגמת עיסקאות הביטוח שעשתה לה-נסיונל עם קיבוצים. לגבי עיסקאות אלה, בין השאר, נטענו טענות בתביעה הייצוגית.

כן טענו כלפי עורכי הדין, כי הם בעלי מניות בחברה בשליטת אחד התובעים הייצוגיים; בפועל, היה מדובר באחזקת מניה בודדת מתוך כמאה מניות תאגיד בשליטת אחד התובעים - באמצעות חברת אחזקות בנאמנות של עורכי הדין.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דרורה פלפל, לא השתכנעה לאשר את התביעה כייצוגית, בקבעה תקדים, שהיה מנוגד למה שנקבע בהזדמנות קודמת על ידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ישי לויט. פלפל קבעה, כי לא ניתן לתבוע לפי חוק ניירות ערך, בגין עילות שאינן לקוחות מתחום ניירות ערך, אלא מחוקים אחרים. במקרה של לה-נסיונל, דובר על עילות מתחום חוק העונשין, אך גם לפי חוקים אחרים.

פסק הדין של פלפל עורר מחלוקת רבה. הוא אף עורר לפעולה את רשות ניירות ערך, שאיתרה כאן הזדמנות ל"טסט קייס". יו"ר הרשות לשעבר, אריה מינטקביץ', תקף את פסק הדין בכל הזדמנות. בנוסף, מימנה הרשות את הערעור שהגישו התובעים הייצוגיים לבית המשפט העליון.

מאז הוגש הערעור, היה הנושא ב"הקפאה". בינתיים, בעוד הערעור תלוי ועומד, הגישה פרקליטות המדינה, באמצעות מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות משה דולן, כתב אישום כנגד פרג. יש טוענים, כי לכתב האישום אין כל קשר לתביעה הייצוגית; מותר להניח, כי הקשר קיים, וכי דברים שנטענו ועלו בתביעה הייצוגית מצאו לאחר מכן ביטוי בכתב האישום כנגד פרג.

כל אותו זמן, התנהלו מגעים לסירוגין, בין עורכי דינם של התובעים הייצוגיים לבין לה-נסיונל. לפני למעלה משנה, הוצעה לתובעים פשרה בגובה כ-40 מיליון שקל. בא כוחם של התובעים, עו"ד שלו - דחה את ההצעה.

מתברר, כי העקשנות השתלמה, שכן ה"מחיר" כמעט הכפיל עצמו. המשמעות היא, כמובן, פיצוי גבוה יותר לתובעים הייצוגיים ולכל חברי הקבוצה; גם עורכי הדין של התובעים ייהנו מנתח גדול יותר.

שכר הטירחה המקובל בתביעות ייצוגיות, הוא כ-%15 מגובה הפיצוי. פיצוי של 70 מיליון שקל, נותן שכר טירחה בגובה של 10 מיליון שקל לעורכי הדין של התובעים. בהתחשב בדרך הארוכה שעשו, לא מדובר בשכר טירחה אסטרונומי. « «פרשת לה-נסיונל: העקשנות השתלמה «לאחר כ-3 שנות התדיינות הושגה השבוע פשרה בין לה-נסיונל לתובעים הייצוגיים * גובה הפשרה: 70 מיליון שקל * לפני כשנה הוצעה לתובעים פשרה בגובה כ-40 מיליון שקל, וב"כ התובעים - דחה את ההצעה. « «פרשת לה-נסיונל: העקשנות השתלמה «לאחר כ-3 שנות התדיינות הושגה השבוע פשרה בין לה-נסיונל לתובעים הייצוגיים * גובה הפשרה: 70 מיליון שקל * לפני כשנה הוצעה לתובעים פשרה בגובה כ-40 מיליון שקל, וב"כ התובעים - דחה את ההצעה.