צחי הנגבי חייב ללכת - הביתה, לא למשרד האוצר

אם יש מישהו שיוצא באמת רע מהחקירה בפרשת בר-און, זהו שר המשפטים, צחי הנגבי. לגבי בנימין נתניהו עוד ניתן לטעון לנסיבות מקלות: הוא עסוק בהרבה מאוד עניינים חשובים, ואולי בגלל זה לא נתן את דעתו לאזהרות מפני מינויו של בר-און. אבל טיעונים כאלו אינם תקפים כאשר מדובר בשר המשפטים, לגביו מינוי היועץ המשפטי הוא אחת ההחלטות החשובות ביותר.

מה עשה הנגבי בנושא כה חשוב ורגיש? יותר קל לומר מה הוא לא עשה: לא בדק, לא ריאיין, לא אמר את כל האמת. הרשלנות של הנגבי באיתור מועמדים ראויים לתפקיד היועץ המשפטי, מלמדת על אחת משתיים: או שהוא "ננעל" מראש על בר-און - מסיבות פוליטיות ו/או אישיות - או שהוא מילא את תפקידו בחוסר רצינות, הגובל במעילה באמון שנתן בו הציבור.

גם אם נאמר, כי הנגבי קיבל את מועמדותו של בר-און מכיוון לשכת ראש הממשלה, אין למצוא הסברים להעלמת העובדות מצידו, כאשר הובא המינוי לאישור הממשלה. הנגבי שמע מנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, ביקורת חריפה ביותר על מינויו של בר-און: "אפילו לשופט שלום לא הייתי ממנה אותו", אמר ברק. אבל כל מה שאמר הנגבי לממשלה היה, שהוא הודיע לברק על המינוי.

בהמשך דבריו, כבר דיבר הנגבי בצורה מטעה ממש. הוא אמר, שמסר על המינוי גם ליועץ היוצא, מיכאל בן-יאיר, והלה "בירך על המינוי". אך בן-יאיר העיד במשטרה, כי הוא בירך על עובדת המינוי ועל כך שלאחר למעלה מחודש נמצא לו מחליף, ולא על מינויו של בר-און. הנגבי היטעה את חבריו לחשוב, כי בן-יאיר סמך את ידיו על בר-און. וכידוע, חצי אמת גרועה משקר.

עונשו של שר הפועל ברשלנות ומעלים מידע מן הממשלה, הוא אחד ויחיד: סילוק מן הממשלה. ודאי שאין הוא זכאי לפרס, ולוא גם בצורת "בעיטה כלפי מעלה", למשרד חשוב יותר, במקרה שלנו - משרד האוצר. אם אכן יעבור הנגבי לאוצר (במקומו של דן מרידור, ש"העז" לומר בגלוי את דעתו על מינויו של בר-און), ובהזדמנות כלשהי בעתיד יחזור בצורה זו או אחרת על מעשיו בפרשת בר-און - האם יקבל קידום נוסף, נניח ללשכת ראש הממשלה?

הרושם הברור העולה ממסקנות החקירה הוא, שרק שר משפטים כמו צחי הנגבי, היה יכול למנות יועץ משפטי כמו רוני בר-און. בלשכת היועץ המשפטי כבר יושב אדם מוכשר ומתאים; הגיע הזמן לאייש בצורה דומה את לשכתו הסמוכה של שר המשפטים. «איתמר לוין «צחי הנגבי חייב ללכת - הביתה, לא למשרד האוצר «