שוב היא עושה זאת, חברת ההשקעות הקטנה יעסור. לא, אין הכוונה להפסד גדול נוסף - בשנתיים האחרונות הפסידה יעסור 22 מיליון שקל - אלא להעברת שליטה ממשמשת ובאה.
ישנן חברות בורסאיות שהפולקלור הסובב אותן גדול לאין ערוך מהפעילות העיסקית שהן מייצרות ויעסור, בעלת השם המשונה, היא אחת מהן. לקראת סוף השבוע דיווחה יעסור על מו"מ שמנהל בעל השליטה, בנג'מין פרל, למכירת עיקר אחזקותיו - %40 מהמניות - תמורת 20 מיליון שקל, מחיר המשקף שווי חברה של 50 מיליון שקל.
בצד הרוכש, כך נודע, עומדת קבוצת משקיעים חרדים מקנדה. אין זה מפתיע. גורמים עסקיים מהמגזר החרדי בוחשים ביעסור מזה עשור. מה שמפתיע הוא המחיר - %300 מעל שווי השוק, %500 מעל ההון העצמי, שעמד בתחילת השנה על פחות מ-10 מיליון שקל.
עיקר הכנסותיה של יעסור, כ-20 מיליון שקל בשנה, נובעות מהשכרת נכסים. הללו מגיעות בעיקר משני מקורות: בניין "האוצר" ברחובות, המושכר לממשלה תמורת 6.8 מיליון שקל בשנה, וקניון לב אשדוד, 12,000 מ"ר מסחריים באשדוד.
סמוך לקניון אשדוד בונה יעסור 196 דירות באמצעות דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל (שעוד תופיע בהמשך). הדירות מיועדות לשמש את עמידר לצורך מתן שירותי אירוח, על פי הסכם ל-5 שנים שחתמה יעסור מול המשרד לקליטת עלייה בפברואר 98'. בנוסף, יש בידי החברה קרקעות לבנייה בחיפה, בצומת בית דגן, בקרית ספר ובמושב ביצרון.
קשה להבין כיצד הפכה יעסור משאת נפש לגורמים שונים במגזר העיסקי, על רקע התוצאות העסקיות הבלתי מרשימות, בלשון המעטה, שנבעו לה בעיקר מהשקעות הרפתקניות בשווקי ההון והמטבע. עובדה - לב לבייב, אריה דרעי, חיים רמון, שלמה אייזנברג, דן רייך ואפילו יצחק תשובה - כולם שזורים בעברה של החברה.
ההיסטוריה של יעסור בעת החדשה מתחילה בשנת 88'. מה שהיה בנק למשכנתאות מקבוצת בנק הספנות, שרשיונו נשלל, נרכש על ידי השותפים יצחק תשובה והנרי רוט. השניים ביקשו להשתמש בהפסדיה הצבורים של יעסור כדי לקזז רווחים עתידיים מבניית בניין האוצר ברחובות.
אלא ששנה בלבד מאוחר יותר, עברה השליטה בשנית, במחיר כפול, והפעם לחברת קונקורד, הרשומה באיי הבתולה. קונקורד, שיוצגה בעיסקה על ידי עו"ד חיים רמון, היתה בבעלות דן רייך מניו-יורק, מקורבו של שר הפנים של אותם ימים, אריה דרעי.
רייך, יהלומן ויבואן מוצרי אלקטרוניקה, פיזר הצהרות על פיתוח עסקים מזורז, כולל רכישתה של... תדיראן מוצרי צריכה. בפועל, המשיכה יעסור לדשדש ללא פעילות עסקית רבה, מה שלא מנע משלמה אייזנברג לנשות ולהשתלט על החברה, ללא הצלחה.
רק בשנת 92' ביצעה יעסור עיסקה משמעותית ראשונה, שהעלתה אותה לכותרות. החברה רכשה את בניין סנצ'ורי ברח' איבן גבירול בתל אביב תמורת 15 מיליון דולר ומייד הודיעה על מכירתו ברווח גדול. בד בבד, פינו נציגיו של רייך את מקומם בדירקטוריון לטובת אלו של בנג'מין פרל, בוגר ישיבה בניו-יורק וחבר חסידות מקלויזברג שמרכזה בנתניה. פרל עשה את הונו בבריטניה ונחשב למקורבו של ראש הממשלה האנגלי באותם ימים, ג'ון מייג'ור.
בשנים הבאות, סיפקה יעסור פולקלור לא מלהיב של הסתבכויות עסקיות ומאבקים בבית המשפט, עיקרם סביב פרוייקט המסחר היומרני לב אשדוד, הגורם המרכזי להפסדי החברה בשנים האחרונות. בתקופה זו עמד בראש החברה מנכ"ל דומיננטי, זלמן סטמבלר מכפר חב"ד. סטמבלר הוקפץ לפני כשנה וחצי למשרה מכובדת בהרבה - סמנכ"ל אפריקה ישראל ויד ימינו של בעל השליטה החדש בחברה לב לבייב.
סטמבלר, ידיד נעורים של לבייב, אומנם עזב (לחברה אין כיום מנכ"ל) אך הקשר עם אפריקה ישראל חי קיים, ויתכן שהוא מקנה לחברה את השווי המפתיע במו"מ הנוכחי. כך למשל באוקטובר 98' צורפה יעסור, בשיעור של %5, לפרוייקט ענק של מנרב ואפריקה ישראל - הקמת קרית ממשלה מחוזית בדרום הקריה בת"א והשכרתה לממשלה ל-20 שנה.
הקבוצה זכתה במכרז לרכישת הקרקע ואמורה היתה להשקיע בסה"כ 118 מיליון דולר בפרוייקט, בו תוכנן להיבנות מגדל משרדים בן 26 קומות. אלא שלאחרונה, הוקפא הפרוייקט והמדינה החזירה את הכסף ששילמו הזוכים תמורת הקרקע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.