יו"ר מינהלת השידורים והמועצה לשידורי כבלים ולוויין במשרד התקשורת, צבי האוזר, קורא לבטל את ערוץ 1 במתכונתו הנוכחית, ולהפנות את תקציבו להקמת חברת חדשות ציבורית ולהפקות מקור בכל ערוצי הטלוויזיה המסחריים. האוזר דיבר בכנס על טלוויזיה ואינטרנט שהתקיים היום (ד') ביוזמת המי"ל.
האוזר אמר, כי נראה שההחלטה להעביר הפיקוח על ערוץ 2 ממשרד החינוך למשרד התקשורת היא סופית.
בהתייחסו למאבק בין המדינה לחברות הכבלים שהוכרע בחלקו על ידי פסיקת ביהמ"ש העליון אמר האוזר, כי אם המדינה לא היתה פותחת את שוק הטלוויזיה הרב ערוצי לתחרות, חברות הכבלים לא היו מתכננות לעבור לטכנולוגיה דיגיטלית לפני תום תקופת הזכיונות שלהן. לדבריו, לאחר מכן הן אף היו דורשות על כך פיצוי במו"מ. האוזר אמר, ש"רק בגלל זה היה שווה לפתוח את השוק לתחרות".
לדבריו, הוא אינו סבור שחברות הכבלים וזכייני ערוץ 2 צריכים לשלם תמלוגים לאוצר המדינה, אלא להקדיש את אותם סכומים להפקות מקור. הוא ציין, כי לפי הנתונים שבידיו, רק %12.5 משעות הצפייה של הציבור בטלוויזיה מופנות לערוץ 1, %28 משעות הצפייה לערוץ 2 ו-%26 לערוצי הכבלים.
האוזר חישב שתקציבי ערוץ 1, הטלוויזיה החינוכית והתמלוגים שגובה המדינה מהחברות מגיעים ל-200 מיליון דולר. הוא סבור כי בכספים אלה יש להקים חברת חדשות ציבורית ולקדם הפקות מקור של דרמה, תעודה ותחקירים. לדבריו, תקציב חברת החדשות הציבורית יהיה 50-25 מיליון דולר לשנה (לעומת תקציב חברת החדשות של ערוץ 2, המסתכם ב-17 מיליון דולר), ואם שעת הפקה אחת תקבל 100 אלף דולר, יופקו בקצב זה 2,000-1,500 שעות חדשות בשנה.
מנכ"ל זכיינית ערוץ 2, חברת רשת, יוחנן צנגן, אמר בכנס כי הפתרון של האוזר לא נכון, ויש להפריט לחלוטין את רשות השידור. לדבריו, אם יקבלו את הצעת האוזר, משמעות הדבר שאזרחי מדינת ישראל ימשיכו לשלם את האגרה ללא הצדקה.
עדיף לעשות הסדרה לפני הפרטה - אמר דוד ברודט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר והיום יו"ר חברת DBS שירותי לוויין. בכך נקט ברודט עמדה בוויכוח לגבי קצב ההפרטה של בזק לעומת קצב פתיחת שוק התקשורת לתחרות. לדבריו, עדיף לחכות עם ההפרטה עד לתחילת התחרות.
ברודט היה אחד מחברי הוועדה שכתבה את הדו"ח על פיו מתנהלת פתיחת שוק התקשרות לתחרות. ברודט אמר, כי העובדה שמונופול הכבלים נתון בידיים פרטיות, גרמה לקשיים גדולים בפתיחת השוק לתחרות. "זהו המונופול החזק ביותר במדינת ישראל. ככל שהוא חזק יותר, הוא כוחני יותר ויש לו הרבה יותר מה להפסיד", אמר.
להערכתו, הארכת זיכיון הכבלים שווה לפחות 800 מיליון דולר. הוא הציע לשר האוצר החדש, אברהם שוחט, המתלבט בגירעונות תקציביים, לשים לב לנכס יקר הערך שהוא יכול למכור לחברות הכבלים.
ברודט הוסיף, כי מדינת ישראל לא עשתה את המאמץ הדרוש כדי להגיע למצב בו כללי המשחק יהיו ברורים, והצורך להשתמש בבתי המשפט היה הביטוי לכך.
יו"ר חברת הכבלים מת"ב וקבוצת דנקנר השקעות, שמואל דנקנר, האשים את משרד התקשורת בכך שבמשך שלוש שנים מנע אינטרנט בפס רחב מ-1.1 מיליון בתי אב מנויים בחברות הכבלים.
לדבריו, משרד התקשורת אימץ בזמנו את דו"ח פלד, שהמליץ על תחרות חופשית בתחום שידורי הטלוויזיה, ואח"כ חבר עם בזק "כדי לסרס את חברות הכבלים". דנקנר אמר, כי "אומרים שלפני שנפתח את התחרות בבזק נעביר לה 250 אלף מנויים. המכשיר, הדי.בי.אס והמטרה - הם בזק".
לדברי דנקנר, הקפאת האינטרנט בפס רחב למשך שלוש שנים גרמה נזק רב לתעשיית ההיי-טק בישראל. "אם היו נותנים לנו לספק אינטרנט, החדירה היתה היום כפולה, ומגיעה לקרוב למיליון מנויים. אני בטוח שהיו מתפתחים שימושים במסחר אלקטרוני והיו נבנות תעשיות היי-טק מבוססות אינטרנט. אני לא יודע מה הנזק, אך ישראל מפגרת היום באינטרנט, בגלל הגבלת מהירות", אמר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
