המניפולציה של באג 2000

נושא באג 2000 הפך בשלוש השנים האחרונות לציר עיסוק מרכזי של הסקטור העיסקי בישראל ובעולם, והוא צובר תאוצה ככל שאנו מתקרבים לסוף המאה ולמועד בו עשוי הבאג להכות בנו.

רואי השחורות לא חסכו תחזיות אימה על מה שעלול לקרות אם לא נטפל בנושא כראוי. תאונות אוויר, קריסת תחנות כוח, השבתת ציוד רפואי חיוני. כל מערכת החיים המודרנית עלולה להשתבש. יודעי סוד מייעצים לאזרחים לאגור לקראת סוף השנה מזון, סוללות חשמל, מים, ואף כסף מזומן.

כתוצאה, המשק העולמי כולו נכנס לחרדה וחברות עיסקיות משקיעות סכומי עתק באיתור בעיות באג 2000 ובפתרונן. חברות רבות החליטו בהזדמנות זו לחדש את מערכות המיחשוב שלהן.

חברות אמריקניות גדולות, ביניהן אינטל, מוטורולה, בל וג'נרל אלקטריק, השקיעו כל אחת, 300 מיליון דולר ויותר. בישראל השקיע אחד הבנקים כ-200 מיליון שקל בנושא. לפי מחקר שהתפרסם באחרונה על ידי המחלקה לניירות ערך של בנק הפועלים, נאמדת ההוצאה להיערכות לבאג 2000 בישראל ב-6 עד 10 מיליארד שקל.

תוך שנים מעטות קמה בעולם תעשייה אדירה שתכליתה פיתרון בעיות באג 2000. תעשייה זו כוללת חברות תוכנה ומחשבים, יועצים וכדומה. אלה קובעים את הסטנדרטים הדרושים, עושים סקרים וגם עוסקים בביצוע הפתרונות. מאידך, רשויות כגון רשויות לניירות ערך הצטרפו למערכה, וחייבו חברות לדווח תקופתית על הצלחתן בפתרון בעיית הבאג.

דירקטורים בחברות ציבוריות, הצפויים לתביעה, הסיקו שמוטב להם להחמיר בדרישות ולא כדאי לערער על המלצות היועצים. ואכן, דירקטוריונים דנים בנושא הבאג בתכיפות העולה על כל נושא אחר ונותנים גיבוי כמעט לכל תקציב נדרש.

עלינו להיות מודאגים לא רק מסכנות הבאג עצמו, אלא גם מההשפעות של ההיערכות לקראת הבאג על חיינו ועל הכלכלה. אציג זאת במספר דוגמאות.

חברות ציבוריות בישראל ובעולם נדרשות לדווח מדי רבעון על מצב הטיפול בבאג 2000. לדו"ח המנהלים מצרפים תשובות לשאלון סטנדרטי לגבי האמצעים שננקטו. לשאלה מהם האמצעים בהם נוקטת החברה כדי לקדם בעיות ביום הבאג עצמו,ענו רוב החברות שאני מכיר שבכוונתן להגדיל מלאי של חומרי גלם וחומרי עזר.

בהצהרה זו יש משום התחייבות דירקטוריון החברה לציבור בעלי המניות. לכן הגיוני לצפות שלקראת סוף השנה יהיה ביקוש מואץ של חומרי גלם ומוצרי יסוד.

בחודשים האחרונים אנו אכן רואים עלייה במחירי נפט גולמי, מוצרי נפט, מוצרים פטרוכימיים וכימיקלים אחרים. האם קיים קשר בין עלייה זו לבאג 2000? הנטייה היא להכחיש קשר כזה, אך לא אתפלא אם הקשר אכן קיים. אגירה לקראת סוף השנה תביא להעדר ביקוש ולירידת מחירים בתחילת השנה הבאה, עובדה העשויה להתבטא בעצירה כלכלית זמנית, לפחות בתחילת שנת 2000.

נראה בעליל שתהליך הצמיחה המואץ בשנים האחרונות במדינות המפותחות, בעיקר בארה"ב, קשור בצורה זו או אחרת גם להשקעות המסיביות בנושא באג 2000. מומחים נמנעים מהבעת דעה בקשר לכך. עם זאת, מאחר שלא נמצא הסבר מספק לתהליך הצמיחה הנמשך של כלכלת ארה"ב, לפריחה המתמשכת של בורסות ברחבי העולם ולהתאוששות המהירה של הכלכלות של דרום מזרח אסיה, איננו יכולים להתעלם מהאפשרות שגם ההשקעות בבאג 2000 תרמו לתוצאות אלה.

אחד הסודות הכמוסים הוא היקף ההוצאה על פתרונות באג 2000. חברת גרטנר גרופ מעריכה את ההוצאה העולמית ב-600 מיליארד דולר. אחרים מעריכים שזו ההוצאה בארה"ב לבדה, כלומר מדובר בהוצאה של כ-200 מיליארד דולר לשנה ויותר. זה סכום מהותי ביותר ששווה לכ-%3-%4 מהתל"ג האמריקני ויכול להסביר, לפחות חלקית, את הצמיחה של הכלכלה המערבית בתקופה זו.

הוצאה זו נכנסה, בעיקר, לכיסן של חברות תוכנה, חברות מחשבים ויועצים למיניהם, ועשויה להסביר את הפריחה של ענפים אלה ותעשיית ההיי-טק. ניתן לשער שעם חלוף האיום של באג 2000 יירדו ההכנסות של חלק מענפי התוכנה והמחשבים, דבר שעשוי להביא מיתון לענפים אלה, ואפילו שינוי מגמה בכלכלה בכלל.

ה-9.9.99 היה אחד התאריכים הקריטיים במסכת ההפחדות של באג 2000. תאריך זה סומן כמועד הראשון בו עלולות מערכות מיחשוב לקרוס. תאריך זה חלף ללא שהשאיר רישום כלשהו. שום דבר לא קרה. שום נזק לא נגרם. האם עובדה זו היא סימן דרך לגבי התאריכים הבאים בסיפור באג 2000? אני מאמין שהאמצעים שננקטו על ידי חברות וארגונים גדולים בעולם המערבי יש בהם כדי לסכל את עיקר הסיכונים של באג 2000. עם זאת כיוון שסדר החיים של הכלכלה המודרנית בנוי על אין ספור איזונים, מספיק כשל במערכת מרכזית אחת (חשמל למשל) כדי להביא לעצירה ואף קריסה של מערכות.

קשה היום להעריך את היקף הכשל הצפוי כתוצאה מן הבאג. עם זאת, סביב הבאג התפתחה תעשייה שלמה עם מחזור כספי אדיר אשר היתה לו השפעה על ההתפתחות הכלכלית של השנים האחרונות. אנו מקווים שסיום ההשקעות בבאג 2000 לא יביא לשפל בכלכלה העולמית.

אם יתברר בדיעבד שלא היתה פרופורציה סבירה בין ההשקעה בניטרול סיכוני הבאג לבין הצורך האמיתי בהשקעה זו, ואם יתברר שלנושא היו השפעות מרחיקות לכת על כלכלת העולם, ייתכן שהיסטוריונים ישפטו את נושא באג 2000 כמניפולציה הכלכלית הגדולה ביותר במאה ה-20.

הכותב הינו יו"ר מכון הייצוא וחבר נשיאות בהתאחדות התעשיינים« עמיר מקוב « המניפולציה של באג 2000 « סביב בעיית הבאג התפתחה תעשייה עם מחזור כספי אדיר, אשר היתה לו השפעה על ההתפתחות הכלכלית בשנים האחרונות. השאלה היא האם סיום ההשקעות בבאג 2000 יביא לשפל בכלכלה העולמית