הפנינג בכנס ירושלים

"הפנינג של נושאים" - כך מגדיר אלכס הילמן את הכנס השנתי לחשבונאות, שייערך בירושלים ב-23-20 בדצמבר. לדברי הילמן, בתוכנית השנה יש שינוי משמעותי בקונספציה של הכנס המקצועי החשוב ביותר של הלשכה, והוא מקווה ששינוי זה יאריך ימים גם אחרי שהוא עצמו יסיים בשנה הבאה את כהונתו כנשיא הלשכה.

במבט ראשון, קשה לראות את השינוי עליו מדבר הילמן: שוב מושב פתיחה עם אליהו וינוגרד ומרצה אורח שטרם נקבע; שוב ארוחת ערב עם שר האוצר; שוב דיון על נהלי ביקורת חדשים בארץ ובעולם; שוב הטיפול החשבונאי במכשירים פיננסיים; שוב כללי הדיווח של מלכ"רים ורשויות מקומיות. גם רשימת השמות המופיעה בתוכנית הכנס, נראית דומה עד לשעמום לכנסים הקודמים: בכל מושב יש לפחות חבר אחד מן הוועד המרכזי, בין אם הוא מומחה מוביל בנושא הנדון, ובין אם המטרה היא רק לזכותו בכבוד.

אלא שמבט מעמיק יותר מגלה את מה שעשוי להיות תחילתו של שינוי רב משמעות. ארבעה מן המושבים מאורגנים, באופן חסר תקדים, בידי ארבעה מחמשת המשרדים הגדולים. לא זו בלבד שהדבר אמור להבטיח שבכנס יידונו נושאים עכשוויים המעסיקים את רוב רואי החשבון (המועסקים במשרדים הגדולים), אלא שאולי אף יש בכך פתח ראשון לחזרתם של המשרדים הגדולים וראשיהם להובלת הפעילות המקצועית בלשכה.

משרד ברייטמן-אלמגור מארגן את המושב על "דרישות השוק וראיית החשבון במאה ה-21". משרד קסלמן הופקד על "ישראל כמדינת היי-טק - היבטים חשבונאיים מסויימים ועידוד השקעות הון בתחום ההיי-טק". משרד קוסט-פורר-גבאי הוא האחראי על "היבטים חשבונאיים ומיסויים בשינויים מבניים ורכישת ישויות עיסקיות, לרבות בתחום הסטרט-אפ". ואילו משרד קסירר יגיש את המושב "אתגרים מקצועיים בעידן האינטרנט ואופן ההתמודדות איתם - הדגשים בנושאי חשבונאות ומיסוי". רק משרד סומך, השומר מזה שנים על ריחוק מופגן מן הלשכה, אינו מיוצג כאן.

היוזמה להכנסת המשרדים הגדולים לתוכנית הכנס היתה של הילמן. לאחר תיאומים רבים, שנועדו להבטיח שלא יהיו מושבים באותם נושאים ולא יתקיימו מושבים מקבילים (מבחינת הזמנים) של משרדים גדולים, סיכמו ארבעת המשרדים והלשכה את נושאי הדיונים. רשימת המרצים ונושאי ההרצאות הושארו בלעדית לשיקול דעתם של המשרדים, אשר כמובן ימסרו מראש את הפרטים לוועדה המארגנת.

הילמן מודה, שהמטרה המרכזית של השינוי היתה להגדיל את מספר המשתתפים בכנס. מזה שנים הולך ופוחת מספר רואי החשבון המגיעים לירושלים (באילת אין בעיה - לשם באים לבלות), משום שהמשרדים הגדולים עורכים בעצמם השתלמויות פנימיות וימי עיון חיצוניים בנושאים המעניינים אותם. כנס ירושלים פשוט שיעמם אותם. כעת הוסכם עקרונית, שכל משרד ידאג ש-50-40 מעובדיו יבואו לכנס. בנוסף לכך, יוכל כל משרד להביא בחינם למושב שהוא מארגן, מספר לקוחות הזהה למספר עובדיו שיישבו בקהל. הלקוחות יוכלו גם לבוא בתשלום לכנס כולו או לחלקים ממנו.

מטרה נוספת, אומר הילמן, היתה להפוך את כנס ירושלים ל"הפנינג מקצועי". הוא אומר, שהכוונה היא שבשנים הבאות יאורגנו מושבים גם בידי משרדים קטנים ובינוניים, על פי תחומי התמחותם ובמטרה להציג בפני עמיתיהם בעיות יום-יומיות ודרכי התמודדות עימן. "יש כאן שינוי אדיר בתפיסה. זו לא שוב אותה מקהלת מרצים מוכרת", אומר הילמן.

- ובכל זאת, 16 מבין חברי הוועד המרכזי מופיעים כדוברים בכנס.

הילמן: "צריך להבדיל בין מנחה לבין מרצה. מנחה איננו מרצה. תפקיד ההנחיה ניתן לחברי ועד, שבאמת עובדים קשה כל השנה. חוץ מאדיר ענבר, אין אף חבר ועד שמשתתף בכנס כמרצה". אבל הילמן, ששוחח עם "גלובס" בלא שתוכנית הכנס היתה לפניו, לא דייק. עוד שישה מבין 23 חברי הוועד מרצים בכנס - יזהר קנה, צבי טלמון, איריס שטרק, יורם עדן, ארנון רצ'קובסקי ושמואל שוורץ, כך שבסך הכל שליש מחברי הוועד מרצים בכנס. תשעה חברי ועד מרכזי נוספים ישמשו כמנחים וכנואמים.

מקורות בלשכה טוענים, כי הצורך להעניק כיבודים למספר כה גדול של חברי ועד מרכזי, הוא בין הגורמים להארכת הכנס השנה משלושה ימים לארבעה. הילמן מכחיש, ובהקדמתו לתוכנית הוא אומר: "היום הנוסף יוקדש בין היתר לנושאים מקרו-כלכליים. הצורך במושב כלכלי התגבש כבר לפני שנה. מטבע הדברים, המקצוע שלנו מעורב ומשפיע על תחומים כלכליים מגוונים, ונוצרת זיקה בין החלטות כללמשקיות לעבודתנו היום-יומית, ובאלה בכוונתנו להיות מעורבים יותר בעתיד".« איתמר לוין « הפנינג בכנס ירושלים « ארבעה מבין חמשת המשרדים הגדולים מארגנים מושבים בכנס ירושלים לחשבונאות. אלכס הילמן מדבר על מהפכה תפיסתית, אם כי חברי הוועד המרכזי עדיין ממשיכים לככב ברשימת המנחים והמרצים