ויווה קרלוס סנטנה, חיים שכאלה

תקליט חדש לקרלוס סנטנה, ההוא מוודסטוק, "סופרנצ'ורל" שמו, והוא הלב הגדול מטיחואנה מתודלק בכסף, בסאונד ובמרקטינג של 1999. רואים שסנטנה כייף פה, והתוצאה היא מיפגן עוצמה, קריוקי ותיפסו ככל יכולתכם

לפני שניגש לדבר על האלבום הנמכר ביותר בארה"ב כבר שלושה שבועות, בואו נדבר רגע על תופעת האול-סטארס, או אלבומי האול-סטארס. לוקחת חברת התקליטים הגדולה אמן עם שם מסוים, אימאג' מסוים, קרדיט מסוים. קרלוס סנטנה, נגיד. כמה שווה הצ'יקנו הוותיק והאהוב שלנו כרגע בשוק? חצי מיליון אוהדים נאמנים נשארו? נראה שכן. עיתונות הפופ והמדיה מוקירים אותו? בוודאי. ספיישלס טלוויזיוניים נקבל? נקבל. והערכה לפועלנו נקבל ונקבל.

עכשיו בואו, אומרים הגוליברים של הכסף מחברות התקליטים, בואו נעשה תרגיל בכסף. כמה, אתם אומרים, נמכור, אם במקום "להקת סנטנה" (ממילא מדובר באותו שם ואפיל מסחרי) ניקח את הסולנים, הראפרים, כותבי הלהיטים, מתכנתי ה-3 דיימנשנס, מדעני הטילים והמפיקים המוסיקליים הכי סלבריטאים כרגע בשוק, ונלביש אותם ככה יפה על הליינים גיטרה מקסיקו-רוק הרומנטיים של קרלוס שלנו. קרלוס ינגן כמה שהוא רוצה, יכיר אנשים, אתם יודעים. אין בעיה.

כמה זה שווה, הא? חייבים לומר, מי שהתחיל עם הפורמה הזו של אלבומי אול-סטארס היו הראפרים שהתחרמנו על האפשרות לארח את כל ההומיז מהשכונה במסיבה המוקלטת שלהם. ההצלחה הפנומנלית של האלבומים האלה (בייחוד "קרנבל" של וויקליף ז'אן) חשפה את הטריק הזה, של כולם ביחד בתקליט אחד, לחברות התקליטים הגדולות. שם שוברים את הראש כבר שנות 90 שלמות, איך עושים את הפילוח הזה בין שווקים וקהלים אתניים בעולם מודרני, שהולך ומתפצל לתת-קהילות צרכניות מוגדרות וגאות. והנה בא עניין האול-סטארס והפיל את האסימון.

* * * ותיכף נחשוף בפניכם את מוצר הלטינו-פופ המצליח ביותר השנה. אבל קודם בואו משהו על גל הפופ הלטיני הזה בכלל, ששוטף השנה את אמריקה וכבר את שאר הכדור כמו שאף פעם לא שטף.

הקהילה ההיספנית הדי-גדולה יחסית בארה"ב מקיימת כמובן כבר עשרות שנים שוק פופ תוסס ומגוון, מסאלסה ועד חוליו. אבל מספר קטן ביותר, כמעט אפסי, של אמנים פרצו את גבולות הגטו התרבותי הזה.

זה מוזר. בטח בהשוואה לדומיננטיות האפרו-אמריקנית המתמשכת - איפה הסופר-סטארים של ההיספניש הארלם? פה ושם להיט קיץ מזדמן. לא הרבה יותר.

השנה זה קורה ובענק. ריקי מרטין, ג'ניפר לופז ו...קרלוס סנטנה. כן, כן, ההוא עם האפרו-קובני מוודסטוק, בלאק מג'יק וומן, ג'ינגו וכו'.

הרעיון למכור עכשיו את קרלוס סנטנה ב-3 דיימנשנס, כפופ או כרוק-סטאר לטיני לוהט, אבל מכובד ואפשרי לעיכול, גם לקהל שמחוץ לגטו הלטיני הענק, רשום על המפיק הוותיק, קלייב דיוויס.

הבנאדם נולד כמה שנים טובות לפני שהזקן שלנו הכריז על המדינה, יודע משהו על הלכות השוק האמריקני. דיוויס הריח כנראה את הבום הלטיני שהולך לקרות השנה. מעריץ ותיק של קרלוס סנטנה, דיוויס ידע להעריך את הנכס הבלתי מנוצל - נגן גיטרה אגדי, דמות אהודה מאוד באמריקה, ומהעדה הנכונה.

מתישהו בשנה שעברה השניים נפגשו לדבר על האלבום הראשון של סנטנה בענק התקליטים "אריסטה". וכך נולד אלבום "האשה שאיתי" או ה"עיניים שלי" הראשון בתולדות הרוקנרול.

אבל סנטנה, יליד מקסיקו, הוא האיש שבאמת מהנגיעה הראשונה בגיטרה החשמלית הצליח לנגן את החיבור הבלתי אפשרי בין רוקנרול אגרסיבי שחור, פסיכדליה קליפורנית לבנה וטלנובלה היספנית נוטפת. סנטנה הוא לא ברוזה ולא פוליקר. הוא לא זמר.

יופי, חשב קלייב דיוויס, הנה מגיע הצ'אנס הגדול שלנו לאלבום, אול-סטארס חוצה קהלים וטעמים. כך נולד התקליט החדש, "סופרנצ'ורל", של סנטנה. והעתיד נראה ירוק כמו הדשא של השכן, לפחות.

שלושה חודשים בשוק האמריקני. שלושה מיליון עותקים כבר נמכרו. הסינגל להיט "סמות" חונק כבר זמן מה את המקום הראשון שם, וההייפ סביב סנטנה הוותיק גדל מיום ליום, מצטבר לכדי תופעה שמגמדת את ההיסטריה סביב ריקי מרטין.

ההסתערות על אירופה ושאר העולם כבר בעיצומה והנה, "סופרנצ'ורל", התקליט שהחזיר את קרלוס סנטנה מהפנסיה העסוקה והמכובדת לליגה של מדונה, יוצא עכשיו בארץ.

* * * 13 קטעים. 75 דקות שמפרטות בקפדנות של רוקח ייקה את כל המעלות של קרלוס סנטנה לדורותיו - הסולואים הארוכים, המזוהים, מוודסטוק, הרומנטיקה הלטינית מצועפת המבט בלי שום בושה, המקצבים צ'קרה צ'קרה, הוודו הג'אזי-אפרו-קובני. "סופרנצ'ורל" הוא הלב הגדול מטיחואנה מתודלק בכסף, בסאונד ובמרקטינג של 1999.

והכל קורה בחבורת סופר-סטארים ענקית, שהופכת את היצירה הסנטנאית החדשה והחביבה הזו למפגן עוצמה, קריוקי ותיפסו ככל יכולתכם, חובק ז'אנרים ויבשות.

חיים שכאלה עם קרלוס סנטנה. מהצד של ימי המחתרות מגיח אריק קלפטון ומחליף סולואים בלוז עם אחיו הוותיק קרלוס, מהצד של "בית אבא" צצים להם חברי להקת Man a, המכסיקנית ודופקים את ה"קוראסון, קוראסון" על כל הפן המתנפח, המתבקש. ומהצד של הסנטנה-עם-הפנים לעתיד יש לנו את וויקליף ז'אן ולוריין היל. והנה, בשביל שלא נשכח שהבנאדם איקון רוק מהשורה הראשונה, יש לנו את סנטנה מכסח בגיטרות על שיר של אברלאסט.

ויש עוד כל-כך הרבה צדדים של קרלוס סנטנה שאף אחד לא ממש השתדל כאן להחביא, וכל-כך הרבה קהלים וטעמים לכבוש. והנה, עובדה, כבשנו.

כל שלוש, ארבע, חמש דקות, אחד מהראפרים, זמרים, מתכנתי הסאונד, מדעני הטילים וכו' דופק איזה כיפק היי-ויווה-ריספקט לק-א-ר-ל-ו-ס ס-נ-ט-נ-ה, מי מאן. אולי בשביל שלא נשכח של מי התקליט הזה. קרלוס סנטנה, מצידו, מנגן כמו קרלוס סנטנה. אהיה רשע ואדיוט גמור להטיל ספק בהנאה הגדולה שהאיש הטוב והמוכשר הפיק מעשיית הפרויקט הסמוק והמגלומני הזה. הוא ניגן כמה שהוא רוצה, הכיר אנשים. אין בעיה (6). * קרלוס סנטנה, ׃Supernatural׃, הד ארצי« יוסי בבליקי « ויווה קרלוס סנטנה, חיים שכאלה « תקליט חדש לקרלוס סנטנה, ההוא מוודסטוק, "סופרנצ'ורל" שמו, והוא הלב הגדול מטיחואנה מתודלק בכסף, בסאונד ובמרקטינג של 1999. רואים שסנטנה כייף פה, והתוצאה היא מיפגן עוצמה, קריוקי ותיפסו ככל יכולתכם

צרו איתנו קשר *5988