מכון הטיהור שורק-רפאים נחנך בירושלים

בשבוע שעבר (ג') נחנך מכון טיהור שפכים שורק-רפאים בירושלים. בניית המכון הסתיימה כבר במחצית 99', אך רק עתה, עם תום תקופת ההרצה, מתחיל המכון לפעול במתכונת מלאה ולטהר 70,000 מ"ק שפכים ביום. "עם חנוכת המכון", אמר עוזי וכסלר, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, "נמחקה ולו חלקית חרפת העיר ירושלים".

על הצורך הדחוף לבנות מכון לטיהור שפכים עבור ירושלים עמדו כולם, כבר לפני שנים רבות, אך רק ב-93', כאשר ח"כ יוסי שריד מונה לתפקיד השר לאיכות הסביבה, קיבל הרעיון דחיפה רצינית. שריד פנה אז לראש העירייה, טדי קולק, וטען בפניו שהגיעה העת לבחור בחלופה המתאימה ולצאת לדרך. שש שנים אחר כך נחנך המכון, שימנע סוף סוף את זרימת השפכים בנחלים היורדים מירושלים. המכון יטפל ב-%70 משפכי ירושלים, וכן בשפכי מבשרת ציון, גבעת זאב, בית ג'אלה ודרום מערב בית לחם. בעתיד יתחברו למכון ישובים נוספים.

מכון שורק נבנה על ידי חברת ווסט מנג'מנט, במימון בינלאומי, בעלות כוללת של כ-350 מיליון שקל. המכון נבנה בשיטת ה-BOT, כאשר החברה המקימה גם תפעיל את המתקן במשך 10 השנים הראשונות. הפיקוח ייעשה על ידי חברת DHV ההולנדית וחברת טכנולוגיות לשימור הסביבה.

מכון זה הוא הראשון שנבנה על ידי החברה למפעלי ביוב וטיהור המשותפת לעיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים והגיחון, ואחד הפרוייקטים הסביבתיים הגדולים שנבנו בארץ בשנים האחרונות. למכון יכולת טיהור של 100,000 מ"ק שפכים ליום, וקיימת אופציה להרחבתו לקליטת כמויות נוספות עד ל-150 אלף מ"ק.

במכון הטיהור עוברים השפכים סינונים של חלקי אשפה, חול, שומנים תהליכים כימיים שונים הכוללים פירוק המזהמים האורגניים באמצעות חיידקים ובקטריות. הבוצה הנוצרת בתהליך מועברת למתקן טיפול נפרד של איסוף הגז, המשמש אחר כך לייצור חשמל עבור הפעלת מכון הטיהור. הבוצה והמים המטוהרים זורמים בואדי עד לקיבוץ צרעה, שם הם משמשים להשקיית גידולים חקלאיים.

אל המכון מובילים קווי הולכה בקוטר 1.4 מטר. חלק מהצינורות עוברים במנהרה שאורכה כ-2.1 ק"מ וגובהה ורוחבה כ-5 מ'. את פרוייקט קווי ההולכה והמנהרה ניהלה חברת תפנית וינד בע"מ. את המנהרה כרתה חברת רמט, בשיתוף חברה איטלקית המתמחה בכריית מנהרות. את קווי ההולכה ביצעה חברת אר-רול.

אך בעוד ששפכי מערב העיר זוכים לטיפול, לשפכים של מזרח העיר טרם נמצא פתרון מתאים. שפכי מזרח ירושלים נאספים לתוך צינור העובר בנחל אוג. מים אלה מטוהרים בצורה חלקית ומשקים את מטעי התמרים של בקעת הירדן. מדי פעם גולשים המים לנחל האוג.

« דליה טל « מכון הטיהור שורק-רפאים נחנך בירושלים « העלות הכוללת - 350 מיליון שקל, כושר טיהור יומי של 100,000 מ"ק שפכים