תחזיות הארכיאולוגים

יש אנשים שהקריירה האישית שלהם מקבילה לתולדות הרשת הישראלית. שארזו הכל ועלו לרשת עם מה שהיה להם לומר, גם כשעוד היה אפשר לומר זאת באנגלית בלבד. רובם הספיקו מאז לבנות להם בתים נאים ובריכות שחייה, ומצד שני ספגו בדרך עקיצות יתושים לא מעטות.

עידו אמין, חלוץ אינטרנט, ישב על הגורן כבר בשנת 84', עוד לפני שנקראה אינטרנט. השם נכנס לשימוש בערך באותו זמן שבו הודיעו לאמין כי שם המשתמש שלו יכיל מעתה את הסימן .711. אמין התחבר מהארץ (אם כי אינו מסגיר מהיכן בדיוק), והמודם הראשון שלו העביר 300 ביט בשנייה בהלוך ו-120 ביט בערוץ החזור. הוא "שמח נורא" בעת שהתאפשר לו לשדרג ל-1,200 ביט.

אתרים כלל לא היו אז חלק אינטגרלי מהרשת, השירותים היו בעיקר אי-מייל ו-IRC. עכבר לא היה וגם היכולות הגרפיות צלעו. גם ספקיות גישה לא נמצאו אז: "היינו עד לא מזמן במצב שבו סוריה נמצאה עד היום, רק שכבה מאוד דקה של מיוחסים יכלה להתחבר. אגב, באוניברסיטאות יכלו לקבל חיבור, רק שאף אחד לא אמר להם את זה. פשוט לא היתה מודעות", הוא מספר.

כבר בימי הגלישה של אז, באותיות ירוקות על מסך שחור, אומר אמין, היתה לו תחושה ש"הולך לצאת מזה משהו מאוד מעניין. לא ראיתי את עצמי אז יושב ומבצע רכישות אלקטרוניות, או מעביר תמונות ואנימציה ברשת, אבל כבר אז זה היה ממכר בדיוק באותה מידה". גם תחושת הכוח היתה שם מהרגע הראשון: "הרבה קינאו בי על החיבור הזה".

האתרים של 'אז', בני שלוש-ארבע שנים בלבד, הם כבר בגדר ממצאים ארכיאולוגיים. האתר הראשון של אמין, שהכיל איורים שלו, נבנה לפני 5-4 שנים, בתקופה שבה עוד לא ידע בדיוק "בשביל מה אנחנו עושים את זה או איזה צורה זה הולך לקבל. אלה היו ניסיונות". חלק מהאתרים החלוציים מאוחסנים כיום בגיבוי, חלק נטמעו לתוך אתרים מאוחרים יותר.

וכך נשלח אלי, לפי בקשה מיוחדת, האתר של שושי פורבס משנת 96', שנשלף מן הארכיון הפרטי, ומגיע בפורמט Winzip, כל גיף וגיף בנפרד. פורבס מוכרת יותר בשם המשתמש XSLF, מנהלת פורום בוני אתרים בנענע, ואת הרזומה שלה ניתן לקרוא כסקירה של האינטרנט בארץ.

המפגש הראשון של XSLF עם הסייברספייס התרחש ב-94', "מהעבודה של אבא שעבד בסטרט אפ והיה לו חיבור לקומפיוסרב, ממחשב סאן סולאריס, במערכת הפעלה של יוניקס, עם עכבר אופטי. קראו למחשב הזה פיצה-בוקס, וככה הוא גם נראה".

שנת 96' מוצאת אותה במחלקת התמיכה הטכנית של חברת נטמדיה ז"ל, בלילות עבודה ארוכים שבמהלכם למדה בניית אתרים. בתחילה הפעילה אתר באנגלית במסגרת אנג'לפייר, ולאחר הנפילה ההיסטורית של האתרים שם ("לי היה גיבוי") העבירה אותו לגיאוסיטיז.

האתר עלה במקורו ברשימת תפוצה פנימית של אנשי נטמדיה, ונועד "לשחרר קיטור" בסיפורים על לקוחות מעצבנים שהתקשרו למרכז התמיכה. XSLF לא לבד כשהיא אומרת "לא היה לי רעיון טוב יותר מה לעשות באתר, אז זה מה שהעליתי". הערך המוסף באתר שלה כלל מדור תמיכה טכנית ותוכנות גרפיקה להורדה. היא גם ניסתה להנהיג שירות של עיצוב באנרים בחינם תמורת קישור לאתר שלה, "אבל כשהתחלתי לקבל 30 בקשות ליום לעיצוב באנר, ויתרתי".

אחרי מכירת נטמדיה לנטוויז'ן עברה אקס לסטארנט, עד שיום בהיר אחד, באמצע 98', הבעלים נטשו והשאירו את העובדים ללא משכורות. ביום עיון של מיקרוסופט שנערך בארץ היא קיבלה מהחברה הצעת עבודה בארה"ב, שם נשארה עד יוני 99'. אקס מעידה כי לא אהבה אתרים ישראליים באותה תקופה, "אבל בעבודה במיקרוסופט הייתי צריכה לאתר לינקים שבורים, שזו בעיה נפוצה באתרים ישראליים, והתחלתי לבקר בהם בקביעות". אז גם התחילה לנהל מארה"ב את פורום בוני אתרים של IOL, וזה נמשך עד שגדי שמשון פנה אליה בזמן הקמת נענע והציע שתעבור לשם.

ראית הרבה שינויים מקרוב.

"אפשר להגיד. בתקופה של נטמדיה לא ידעו בארץ מה זה אינטרנט. זה היה חלוצי, עם כל מיני מוזרויות. היו מתקשרים לקוחות ואומרים 'קיבלתי אינטרנט, וזה לא עובד'. אנחנו בכלל עבדנו ב-3.11. היום הרשת היא מיינסטרים, היא בכל מקום, לכל אחד יש כתובת URL, גם על הכרטיסייה של אגד מודפסת כתובת, ובכל עיתון יש מדור כזה".

מה את מחפשת היום ברשת?

"כבר עברתי את השלב של 'וואו, איזה כייף לגלוש', או של התלהבות מאיזה פלאש שרוקד מול העיניים. מה שחשוב לי עכשיו זה Usability, וקהילות און-ליין, היחסים המורכבים שבין המסחר האלקטרוני והקהילות".

ארכיאולוג אחר, ירדן לוינסקי, התחיל את הקריירה הממוחשבת שלו במחלקת התמיכה הטכנית של IOL, בזמן שעוד עבדו שם על ה-BBS. הוא קיבל כתובת אי-מייל מהאוניברסיטה "בימים שלאמזון היו 10 משתמשים", ולפני 3.5 שנים בנה את האתר הראשון שלו. האתר הזה, אגב, "עדיין קיים, אי שם בערבות גיאוסיטיז".

ברבות הימים גדל האתר ותפח, עד שלוינסקי החליט לכלול אותו באתר אקסטופיה החדש. גם הוא למד בכוחות עצמו את מלאכת בניית האתרים, בעיקר מצפייה באתריהם של אחרים.

על המגמה העכשווית, כניסת האינטרנט למיינסטרים, אומר לוינסקי "מצד אחד, זה מביא את האינטרנט לתודעת הציבור. חברה גדולה יכולה להביא גם את מי שלא ידע את האינטרנט. מצד שני, הכל ביזנס. הרבה דברים יפים שאיחדו את האינטרנט, שבה כל אחד היה יכול לומר מה שהוא רוצה וגם שמעו אותו - ייעלמו. ישלטו, כרגיל, חברות המדיה הגדולות, וקולו של האיש הקטן לא יישמע בהמון.

"אבל Ce la vie. כל החברה נשלטת על ידי גופים גדולים, ובצד יש כמה בודדים שמנסים לעשות משהו. עד שיבוא הדבר הבא, וחוזר חלילה".

XSLF, איך ייראה העתיד?

"קודם כל, יתפתח הנושא של סחר אלקטרוני. שנית, האינטרנט תהפוך עוד יותר למיינסטרים. זה יקרה כשיגיעו לארץ הווב-טי.וי של מיקרוסופט, שהוא להיט אצל הדודות והסבתות, ובעיקר כשתהיה תמיכה עברית מלאה בנטסקייפ 5, עם עברית לוגית. אז העלות של בניית אתר תרד משמעותית, וכל אחד יוכל לבנות אתר בלי ללמוד HTML. יהיה אפשר להעלות לרשת קובץ וורד. זה יעודד כניסה מסיבית ושימוש נרחב בדואר אלקטרוני בעברית. גם ה-ADSL יזרז את התהליך הזה. זה חזון שנמצא כבר בטווח ראייה".

את מזהה גם שינויים תרבותיים?

"מבחינה תרבותית, יש ברשת אמריקניזציה מאוד חזקה, אבל העובדה שאני און-ליין לא עושה אותי פחות ישראלית. כרגע, החברה הישראלית בכלל נמצאת בדיון 'מי אנחנו, מה אנחנו, עד כמה אנחנו רוצים להיות דומים לאמריקנים'. האינטרנט תחדד את הוויכוחים הפנימיים האלה בגלל ההיחשפות הקרובה למשהו שונה, לערכים אמריקניים. אני מקווה שלא תהיה השפעה עיוורת של האמריקניזציה, אלא דו-שיח והשפעות הדדיות בין החברה שלנו לאינטרנט".« אביבה משמרי « תחזיות הארכיאולוגים « שלושה מוותיקי האינטרנט הישראלי מספרים מה היה פה פעם, ומנסים להתנבא מה צופן העתיד