ידינו לא שפכו את הדם

משימה משפטית סבוכה נטל על עצמו חיים כהן: לטהר את היהודים מאשמת מותו של ישו הנוצרי. עשרים שנות מחקר הקדיש כהן לניסיון להוכיח כי ידינו לא שפכו את הדם הזה. את מסקנותיו פרסם בספר "משפטו ומותו של ישו הנוצרי" (הוצ' דביר, 1968).

המכשול המרכזי בדרך לבירור האחריות הוא הבירור העובדתי. הגירסאות על שאירע לפני כ-1955 שנה הן סותרות לעיתים, נגועות באינטרסנטיות ובחלקן מעורפלות. מבחינת העובדות נודעת חשיבות מכרעת ללילה בו הובא ישו לבית הכהן הגדול - לעמוד בפני הסנהדרין, הממסד המשפטי-תורני של היהודים, שפעל במקביל למערכת השפיטה של הרומאים. זה הלילה שלמחרת הובא ישו בפני הנציב הרומי פילטוס ונמסר לצליבה. לטענת כהן השתדלה הסנהדרין להגיע לזיכויו ולשחרורו של ישו ונכשלה בגלל עקשנותו של זה. חשוב לציין שקיימות גירסאות ביהדות שאינן מבקשות לגולל את האחריות מעלינו ולהטילה על רומי. למשל ברמב"ם (איגרת תימן והל' מלכים) מוצג ישו כמשיח-שקר או מכשף מסית ומדיח, שהוצא להורג בידי הסנהדרין.

חיים כהן, מה הניע אותך לכתוב את הספר?

כהן: כשהוקם בית-המשפט העליון ב-1948 קיבל הנשיא זמורה, בקשות מכמרים מכל קצות תבל, שטענו כי מאחר וקמה מדינה יהודית עצמאית מוטל על בית-המשפט העליון לתקן את המשגה החמור של בית-המשפט שקדם לו - הסנהדרין, מלפני אלפיים שנה - ולערוך משפט חוזר. הנשיא פנה אלי וביקש לפטור את העניין בכמה מכתבים נחמדים - "תכתוב שאין לנו סמכות..." לקחתי את הנושא והעניין תפס אותי. לאחר עשרים שנה פרסמתי את הספר".

-קיבלת תגובות מהכס הקדוש?

-"בעבודתי נעזרתי רבות בספרייה של הוואתיקן ובמנהלה, שהיה קרדינל. שלחתי לו את הספר. הוא כתב לי בתשובה, שזו עוד תיאוריה אחת מני רבות, שיכולה להיות טובה או גרועה כמו האחרות".

- האם אשמת היהודים במותו של ישו היא הסיבה הבלעדית לשנאת היהודים?

- "אני לא חושב שזו הסיבה היחידה, אך זו הסיבה העיקרית. זה נכנס להם בדמם. כל מה שמקבל גושפנקא דתית קשה מאוד לעקור מן השורש. רצח המשיח ע"י היהודים הפך לדוגמה שנוצרים מתחנכים עליה אלפיים שנה. אם זה לא בתודעתם אז זה בתת-תודעתם. זה בדמם".

את הערך "ישו" באנציקלופדיה העברית כתב ישעיהו לייבוביץ'. למאמציו של חיים כהן אין הוא מייחס משקל רב: "ספרו של כהן הוא אחד הניסיונות - המרובים כמעט ללא ספור - שנעשו מימי ד.פ. שטראוס ועד ימינו, לשחזר את הפרשה ההיסטורית. אף אחד מהם לא הצליח להעלות מסקנות שתהיינה מקובלות על דעת כל החוקרים או אף על דעת רובם".

לייבוביץ' סבור שישו עצמו לא היה ולא נברא וגם אם אכן פעל מטיף בשם זה, אין כלל חשיבות לאיש אלא למשמעותו ההיסטורית. לייבוביץ' גם מבטא מידה מסוימת של ביקורת על מפעלו של כהן: "לשנאת העולם של הנצרות לעם היהודי לא תימצא תקנה, גם אם יוכח באותות ובמופתים היסטוריים-פילולוגיים-משפטיים, שלא היהודים היו רוצחי האל". עצם המשך קיומה של היהדות אחרי ישו עושה פלסתר את משיחיותו ואת אלוהותו - ודי בכך. על-כן אין בדעתי להתייצב בפני הגויים ולזעוק "ידינו לא שפכו את הדם הזה". ועוד פחות מזה אני רואה טעם להצטרף למגמה הרווחת היום בקרב יהודים מתבוללים - מדעת או שלא מדעת (חיים כהן? - מ.ג.) - להשתדל לטהר את עצמנו בפני עצמנו מן ה'אשמה' הרובצת עלינו".

* המאמר פורסם לפני 14 שנה ב"שורת הדין" בטאון הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת"א « משה גורלי *« ידינו לא שפכו את הדם « בשבוע שעבר חגג השופט חיים כהן יום הולדת 89. השבוע מגיע האפיפיור לביקור בישראל. הנה הקשר: כהן הצעיר הקדיש 20 שנות מחקר לטהר את היהודים מאשמת מותו של ישו הנוצרי