מירס למשרד התקשורת: לחייב המתקשר עבור זמן האוויר - במקום את בעל המכשיר

חברת מירס תקשורת, המפעילה מערכת תקשורת אלחוטית כלל-ארצית המספקת גם שירותי טלפוניה, דורשת ממשרד התקשורת להחיל עליה את תקנת "המתקשר משלם" (CPP). תקנה זו קובעת, שהאדם המתקשר לטלפון הנייד משלם עבור זמן האוויר, ולא בעל הטלפון, המקבל את השיחה.

כיום, משלמים מנויי מירס עבור זמן האוויר של כל השיחות שהם מקיימים - גם השיחות היוצאות וגם השיחות הנכנסות. לעומת זאת, הרשיון של חברות הסלולר פלאפון, סלקום ופרטנר כולל את תקנת "המתקשר משלם", הקובעת שהמתקשר משלם עבור זמן האוויר של השיחות הנכנסות, ולא בעל המכשיר הסלולרי. התקנה נכנסה לתוקף בשנת 1994, כשפלאפון היתה החברה היחידה שפעלה בשוק הסלולר.

מנכ"ל מוטורולה תקשורת ישראל, אלישע ינאי, המשמש יו"ר החברה, אמר ל"גלובס" כי החברות הסלולריות מנצלות מצב זה בצורה לא הוגנת, כדי לחדור לשוק הארגונים העסקיים. לדבריו, תקנת "המתקשר משלם" מפחיתה את העלויות עבור הלקוח.

ינאי אמר, כי חברות הסלולר מפחיתות את העלויות ללקוח עוד יותר, על ידי כך שהן מציעות דמי שימוש נמוכים, שיחות טלפוניה חופשיות בתוך הארגון באמצעות מספר מקוצר, ותעריף נמוך מאוד לשיחות יוצאות. במקביל, הן מסבסדות הנחות אלה על ידי גביית תעריף גבוה מאוד מהמתקשרים אל בעל הטלפון הסלולרי, שלא תמיד מודעים לתעריף הגבוה. בכך, הן מנטרלות את היתרון של רשת מירס, המציעה שיחות אלחוטיות חופשיות בתוך ארגונים.

"מה שמטריד אותנו זה ה-CPP", אמר ינאי. "אם יתקנו את המצב על ידי כך שיתנו לנו רשיון סלולרי, אז טוב. לדעתנו, אין צורך בשינוי הרשיון, אלא בעריכת תיקונים בתקנות".

דבריו של ינאי נאמרים על רקע הוויכוח שהתגלע בין משרדי התקשורת והאוצר בנושא הרשיון של חברת מירס. משרד התקשורת סבור שטכנולוגיית המירס הפכה כיום, למעשה, לסלולר מבחינת היישומים שהיא מאפשרת. לכן, יש להעניק למירס רשיון כללי, שיכלול גם את תקנת CPP.

משרד התקשורת סבור, כי לא ניתן לגבות ממירס תשלום עבור הרשיון, כפי שנגבה מפרטנר, למשל. זאת, משום שלמירס יש כבר זכות על התדרים, והיא רק משפרת את הטכנולוגיה שלה. עם זאת ניתן לגבות ממירס תמלוגים על הכנסותיה - שאותם אין היא משלמת כיום. מירס אינה מתנגדת לתשלום תמלוגים.

משרד האוצר, לעומת זאת, סבור שמתן רשיון הוא הטבה החייבת בתשלום מיוחד, ורומז ששווייה של הטבה זו גבוה מאוד. עמדה זו דומה לעמדה שמציג האוצר בנושא הארכת הזכיונות של חברות הכבלים. סוגיה זו הועברה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין.

במשרד התקשורת טוענים, שמתן רשיון נועד להסדרת השוק ואינו מהווה הטבה, וכי התמורה שהמדינה מקבלת היא מס על הכנסה ותמלוגים. אולם, משרד התקשורת מתנגד לאישור תקנת CPP למירס מבלי לתת לה רשיון כללי.

מירס לא קיבלה רשיון סלולרי, אלא רק אישור להציע שירותי תקשורת אלחוטית. עד לפני מספר חודשים היא גם לא הורשתה לספק שירות טלפוניה, וסיפקה את השירות באמצעות תיווך של מוקד חברת ביפר.

ל"גלובס" נודע, כי באחרונה שונה רשיונה של מירס על ידי משרד התקשורת, מבלי שהדבר פורסם ברבים. עתה, רשאית החברה לנהל מיתוג ישיר של שיחות טלפוניה. עם זאת, מנוייה עדיין מממנים את זמן האוויר של השיחות הנכנסות.

מירס תקשורת הוקמה על ידי מוטורולה תקשורת ישראל. בתחילת 1998 מכרה מוטורולה שליש מהחברה לחברת ההשקעות אמפ"ל, תמורת 110 מיליון דולר. המכירה בוצעה לפי שווי חברה של 330 מיליון דולר. כעבור 3 חודשים מכרה אמפ"ל %8 מהחברה למשפחת שטיינמץ, בנק הפועלים, קרן פימי שבבעלות איש העסקים מרשל בטלר ובנק דיסקונט, ומי שהיה אז מנכ"ל אמפ"ל, שוקי גלייטמן.

המכירה בוצעה תמורת 27.5 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 345 מיליון דולר. הסכם המכירה הותיר בידי אמפ"ל שליש מזכויות ההצבעה בחברה.

הבעלות על החברה מתחלקת כיום בין מוטורולה תקשורת ישראל (%66.66), אמפ"ל (%25.33), משפחת שטיינמץ (%3), בנק הפועלים (%2.4), קרן פימי (%2.4) ושוקי גלייטמן (%0.2).« מאת אפי לנדאו « מירס למשרד התקשורת: לחייב המתקשר עבור זמן האוויר - במקום את בעל המכשיר « יו"ר החברה: החברות הסלולריות מנצלות את יתרונן בתחום זה כדי לחדור לשוק העסקי