זכרונות מפרשת פולארד

לניצוץ הכחול והבוהק בעיניים של אביאם סלע היה תפקיד לא מבוטל - ככה לפחות ניתחו אז, לפני למעלה מ-15 שנה - בפרשת פולארד. ג'ונתן פולארד, אז בן 31, ראה בסלע, הקצין, הטייס, שהיה מוצב באותן שנים בוושינגטון, את דמות הצבר האולטימטיבי. מאחורי כל סיפור ריגול טוב, מסתתר כנראה סוג של התאהבות, ופולארד התאהב, מטאפורית כמובן, במפעילו החסון ותכול העיניים.

הניצוץ בעיניים נשאר. גם פולארד נשאר. בכלא. ואילו "הפרשה" נותרה מאז ככתם כבד על ישראל ועל שמותיהם של כמה וכמה בכירים, כולל שמעון פרס, יצחק שמיר, אליקים רובינשטיין, רפי איתן ואחרים.

באתר האינטרנט הגדוש של ג'ונתן ורעייתו אסתר, הקורא לעשות עימו צדק ולשחררו, נכתב: ב-21 בנובמבר 1999 נכנס ג'ונתן לשנת המאסר ה-15 במאסר העולם שהוטל עליו, ללא זכות לקצובת העונש וללא חנינה.

ככל שהדברים אמורים בצד הישראלי, בסלע (54) לא דבקה העכירות. אצל האמריקנים זה סיפור אחר. מאז ועד היום, מנוע סלע מלהיכנס לארצות הברית, או כדבריו: "להיכנס אני יכול, אבל לא לצאת".

האמריקנים משתוקקים עד היום להכניס את סלע לחדר החקירות, ובמשך כמה שנים טובות גם שמו לו רגליים כשרק יכלו. הרבה מאוד זמן, הדוקטור במערכות מידע נתקל בהם בכל מקום שבו ניסה להשתלב. לפני שנים סופר כי כאשר "אל-אופ" ביקשה להשתמש בשירותיו, נודע הדבר לאמריקנים, והם הודיעו: אם סלע בפנים - תשכחו מלעשות עסקים איתנו.

"כן", אומר סלע, "בשנים הראשונות לאחר תפיסת פולארד, האמריקנים הערימו קשיים בכל הנוגע להעסקה או קשרים שלי עם ארגונים ממשלתיים, עם חיל האוויר או עם חברות בטחוניות. אבל זה עבר מזמן. היום אין לי כל קושי לקיים קשרים עסקיים עם ארגונים ציבוריים, ממשלתיים ופרטיים בארץ ובעולם".

עם אופציה לאופציות

השבוע מופיע סלע בציבור, יחד עם שותפו אבנר יהודאי, לרגל הצגת אתר האינטרנט WWW.IDEX.CO.IL, כלומר "איידקס און ליין, המרכז הישראלי לנגזרות ומט"ח", שהוא תשתית לבורסה אלקטרונית לשיווק ומסחר במטבעות זרים ומכשירים פיננסיים נגזרים. המטרה היא להפוך את האתר למרכז פעילות של השחקנים, הבנקים ועושי השוק האחרים, והתקווה היא להביא גם להרחבת השימושים והאפשרויות בשוק הייחודי הזה.

האתר משלב יישומים חדשניים ומחשבונים המבוססים על נתוני זמן אמת, לשימושם של מקצוענים בשוק ההון ושחקני מעו"ף, וגם למתעניינים הפחות מקצועיים.

הבורסה החדשה תפעל, תחילה ידנית ואחרי כן באופן אלקטרוני, ותציע, לראשונה בארץ, גם אופציות על מניות בודדות, מתוך סל מניות מדד המעו"ף. כמו כן יוצגו אינדיקציות לאופציות OTC על התשואה הנומינלית הריאלית והדולרית של מדד המעו"ף. למנהלי כספים מציע האתר אופציות סל ותזרים המותאמות לחשיפות ייחודיות.

בשלב המיידי, יאפשר האתר לקבל אינדיקציות על מחירים בשוק. משהו כמו "מדריך לוי יצחק" לנגזרות, מט"ח ואופציות. בשלב הבא ניתן יהיה לקיים מסחר פעיל און-ליין, מסביב לשעון.

בלי לדרוך על יבלות

גם השותף יהודאי (42) הוא איש צבא במוצאו - מג"ד צנחנים. הוא היה קודם המשנה למנכ"ל כימיקלים לישראל, לפני זה חשב כללי במפעלי ים המלח, וגם מנכ"ל עיתון "העיר" ברשת שוקן.

יהודאי נחשב לאיש אמונו של אורי בן נון, המנהל המיתולוגי של ים המלח. שניהם מהצנחנים. בימים בהם שאול נחמיה איזנברג המנוח היה הבוס, בן נון ניהל את העסק, ויהודאי את כל מעברי הכסף בארץ ובעולם.

משהלך איזנברג האב לעולמו ובנו ארווין וחתנו יגאל דימנט נכנסו לחברה, היה יהודאי הבכיר הראשון ששילם את מחיר המאבק על עמדות הכוח במפעלי החברה. דימנט נבהל ממנו, ונמצאו הדרכים להביאו לכניעה או פרישה. ב-1996 הוא התפטר. בן נון התפוטר ביום האחרון של שנת 1997, ויצא כזכור עם הרבה כסף ומצנח זהב.

בסוף 1996, הקימו רו"ח אבנר יהודאי וד"ר אביאם סלע את חברת "גוונים פיננסיים". "היכרות מקצועית שהתפתחה לידידות", הם מסבירים, וסלע מוסיף בחיוך, שלהסכם הכתוב ביניהם מספיק עמוד אחד, עם רווחים כפולים בין השורות: "התפיסה העומדת בבסיס העסק והשותפות היא, שאנחנו שונים. אנחנו לא דורכים אחד לשני על היבלות, וכל אחד עוסק במה שהוא מומחה בו".

יש משהו עצור, מרוחק, כמעט מחתרתי בנוסח הדיבור שלהם. סלע יוצא מפינות לא נוחות במבוכי השיחה באמצעות הפעלת קסם אישי. ליהודאי, רווק מבוקש, הכי נוח בתחומי אופציות פוט וקול, ומונחי "פרפרים", "צילינדרים", "אוכפים", ו"שוקת" זורמים חופשי על לשונו. אבל בכל תחום אחר הוא בולם את עצמו מזומנות, מקרין ריחוק מאופק, ואיננו מספר לא על נאמנותו הגדולה למכבי תלאביב כדורסל, ולא על היותו מנצח בתזמורת רעננה. מספרים שבקרוב יהיה חייב לקחת חופש, להתכונן לקונצרט הראשון.

בלי תשובות בשביל פולארד

ממש בימי התגבשותה והתבססותה של גוונים בשוק הישראלי, עתר עורך הדין לארי דאב לבג"ץ, בבקשה להורות לראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, להודות כי פולארד עבד ופעל מטעם ממשלת ישראל.

בג"ץ 2633/97 נרשם ביום האחד במאי 1997, ופורסם בגלובס באותו ערב. דקות לאחר הפירסום הוכנס התיק לכספת והעתירה הוגדרה סודית.

מהקטעים שהספיקו להתפרסם עולה כי פולארד, הנמק בכלא, ביקש לחייב את נתניהו לגלות פרטים רבים הקשורים לפעילותו, וכן ביקש לפרט אלו פעולות נעשו על ידי ממשלות ישראל וראשיהן כדי לשחררו.

בימים ההם היה פולארד קצין, אנליסט במודיעין הימי האמריקני. הוא גילה כי מידע חיוני לבטחון ישראל הנוגע לסוריה, איראן, עירק ולבנון, נמנע מישראל במכוון על ידי גורמים מסוימים בממסד הבטחוני האמריקני. לאחר פגישה עם רפי איתן, שעמד בראש הלשכה לקשרי מדע, גויס על ידי אל"מ אביאם סלע. לאחר מכן המשיך במגעים עם מפעיליו אביאם סלע ויוסף יגור.

בעתירה הוא מפרט את ההליכים שהביאו בסופו של דבר למעצרו. כזכור, הצליחו פולארד ורעייתו דאז, אן, להגיע לשערי השגרירות הישראלית בוושינגטון, כאשר ניידות FBI דולקות בעקבותיהם. הם נכנסו פנימה לחצר השגרירות, מתוך ביטחון שיקבלו שם מקלט. השנה היתה 1985. בעתירה מתאר פולארד כיצד אליקים רובינשטיין, היום היועץ המשפטי לממשלה ואז הנציג הבכיר בשגרירות הישראלית, קיבל הוראות מירושלים והכריח את אנשי הביטחון של השגרירות להוציא את בני הזוג החוצה, היישר לידיהם של הבלשים הפדרלים.

פולראד אמר אז, כי שוררות אצלו התחושה והאמונה שראש ממשלת ישראל מעדיף להשאירו במאסר מטעמים בלתי ענייניים. הוא טען, וטוען גם היום, שהטיפול בשחרורו רשלני ולא רציני. לדבריו בעתירה, נציגי נתניהו אמרו לעורך הדין דאב, כי שחרורו קשור לוויתורים ישראליים כמו נסיגה מחברון.

העתירה הוסתרה, כאמור, מאחורי חומות הביטחון מיד לאחר הפירסום הקצרצר. התגובה הרשמית היום אומרת, כי ביום 13.5.1998 נמחקה העתירה, או התגבשה בה החלטה שהיא "סודית". באתר הבית של פולארד כתוב כי ב-12.5.1998 הודיעה ממשלת ישראל שפולארד היה סוכן שלה, ובעצם לקחה אחריות על פעולתו.

סלע נמנע מלדבר על הפרשה, בוודאי כל עוד יושב פולארד בכלא. הדרישה האמריקנית לחקור את סלע ואת חבריו הישראלים לפרשה נוגעת בשאלה שקיבלה מימדים של תיאוריית-קשר, וחוזרת על עצמה מדי פעם בפעם, באחרונה גם במשפטם של היהודים הכלואים באיראן בעוון ריגול לטובת ישראל: השאלה היא, האם קיים, היה קיים או עדיין קיים, מרגל בכיר בשירות הביטחון האמריקני הפועל לטובת ישראל.

רק לקוחות אמידים וחביבים

גוונים מנהלת תיקים פיננסיים במאות מיליוני שקלים, של 132 לקוחות, ביניהם תיקי ההשקעה העצמית (נוסטרו) של בנקים, חברות ביטוח, מוסדות כמו רשות הנמלים, קרן נאמנות אלומות, קיבוצים, קרנות הון סיכון, תושבי ישראל ותושבי חוץ, וארבע חברות ציבוריות.

"אנחנו לוקחים רק לקוחות איכותיים", הם אומרים יחד. סלע: "הלקוח קודם כל חייב להיות בן-אדם. אם האיש לא בן-אדם, אנחנו נאכל בסוף חצץ. אז למה לנו? חוץ מזה, אנחנו לא מקבלים, למשל, לקוח שלוקח אשראי עבור הפעילות אצלנו".

יהודאי: "למה אנחנו לא מקבלים מי שפועל בכספי אשראי? כי אנחנו לא רוצים להיות חלק מהסיכון בסיטואציה הזאת".

ביום האחרון של 1997, רכשה קבוצת הראל-המשמר %33 מגוונים פיננסיים, תמורת 700 אלף דולר. יאיר המבורגר, יו"ר ומנכ"ל הראל המשמר, אמר אז כי עיקר העניין הוא בפעילותה של החברה הבת, גוונים נגזרות פיננסיות, שהחלה אז לעסוק בפיתוח ושיווק נגזרות פיננסיות על מניות, ריבית שערי חליפין, אג"ח, אינפלציה וכדומה.

זה היה תחום חדש בישראל, בוודאי בשוק הפרטי, והמבורגר הדגיש את אמונתו כי "התחום הזה יהפוך למצרך מבוקש וישיק, בעתיד, לתחום הביטוח".

כמה שווה העסק היום? חסוי. בטח חסוי.

על התחום הזה אחראי ערן יהודאי, בן דוד של, ד"ר לפיזיקה של אנרגיות גבוהות מאוניברסיטת סטנפורד, מקודם סגן נשיא בחטיבת הנגזרות של D.E.SHAW בניו-יורק, ששימשה כספקית בלעדית לסוגי אופציות עבור BANK OF AMERICA.

גם על זה אסור לדבר

סלע ויהודאי שותפים שווים, לדבריהם, במערכת הכוללת ארבע קבוצות ראשיות: גוונים, בו מרוכזת פעילות איידקס, נגזרות, ייעוץ ופיננסים.

חברה בת שנייה, "מילוא", קמה על בסיס חברת כוח האדם שהיתה בבעלות אלישבע ג'יבלי ונרכשה על ידי סלע ויהודאי. בקרוב ייפתח אתר אינטרנט למבחני קבלה למקומות עבודה. במסגרת מילוא מצויה פעילות די תמוהה, בהתחשב בזהות הדמויות הפעילות: "קשב" - מתן שירותי ייעוץ פסיכולוגי לעובדים ומשפחות עובדים.

הלקוחות, ביניהם בנק, עיתון ותעשיות, חותמים על מינוי לעובדים ובני משפחותיהם, ואלו פונים לקבל ייעוץ פסיכולוגי קצר מועד, טלפוני ולא מזוהה בשם. יש גם אופציה לשיחה פנים אל פנים עם פסיכולוג. הפעילות הזו נעשית עם שותף בינלאומי, שגם הוא, כמובן, נותר עלום שם.

פעילות גדולה, בעיקר של סלע, מתרחשת בסיבם/פריסקופ, חברה לתכנון, אפיון וייעוץ ניהולי למערכות מידע. החברה מעורבת בפיתוח טכנולוגיות של מערכות שיטה, בקרה ופיתוח בתעשיות הבטחוניות למיניהן, כולל שותפות בפיתוח מוצרים בטחוניים. בשנים האחרונות מעורב סלע בפעילות למען איחודים שונים בין הגורמים בתעשיות הבטחוניות בישראל, קודם כל סביב האחדת הייצוא. גם על זה כמובן אסור לדבר.

פעילות אחרת שהחל בה ממש באחרונה קרויה "מטמונים". זה שילוב של חממה וקרן הון לליווי חברות סטרט-אפ המצויות בשלבי הניצן (Seed) שלהן. ההשקעה הראשונית היא 10 מיליון דולר, והליווי הפיננסי נעשה בתמיכת חברת הייעוץ סומך חייקין KPMG ישראל.« סטלה קורין-ליבר « זכרונות מפרשת פולארד