פנינה בכל פינה

"בדרך כלל כששואלים ראש מועצה מהו סדר העדיפויות שלו, הוא עונה 'חינוך, פיתוח וכו'. המחשבה שאתה הולך אתו לישון וקם איתה בבוקר היא איך לשמור על הצביון של ראש פינה, איך לשמר את עברה בצד פיתוחה", כך אומר ראש המועצה המקומית ראש פינה, אהרון ברנזון.

יותר משש שנים מכהן ברנזון בתפקידו ובצד בניית תשתיות, אישורי בנייה למגורים, הקמת מוסדות חינוך ותרבות, הוא מקדיש זמן ומחשבה בנושא שימור המבנים בגרעין הישן של המושבה.

ברנזון, יליד כפר גלעדי, טייס קרב ובעל תואר מוסמך במינהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד, אומר כי הוא מנסה למצוא את האיזון "בין רצונותיהם דווקא של הוותיקים להפוך את ראש פינה ל'עיר', לבין התושבים החדשים שרוצים לשמר את האופי של היישוב כי בגללו באו לכאן, ולא להרחיבו".

בשנות ה-70, ביוזמת יגאל אלון המנוח, שסבו, אלתר שוורץ, נמנה עם מייסדי המושבה, הוקמה האגודה לשימור ראש פינה (לפני הקמת המועצה לשימור אתרים). ברנזון אומר, כי אימץ את אמירתו של אלון עם הקמת האגודה: "עם שאינו מכבד את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". האגודה הצליחה להביא לשיקום בית פיק"א (בית פקידות הברון) וביתו של חוקר המלריה, פרופ' גדעון מר (סבו של השחקן ג'וליאנו מר).

מאז חדרה המודעות גם לתודעה של התושבים שברשותם בתים ישנים, וכיום ניתן למצוא בתים רבים ששוקמו תוך שימור סגנון התקופה.

אחד מהבתים הללו הוא ביתם של דבורה ואביב קלר, שנבנה ברחוב דוד שו"ב, בסמוך לעיקול בדרך העולה לצפת. הבית הוקם בידי אהרון קלר (סבו של אביב) ב-1878, בעת ההתיישבות הראשונה במקום, בידי 17 מתושבי צפת, שנקראה גיא אוני. הבית נבנה בראשיתו קומה אחת עם תקרות מקומרות. מאוחר יותר נבנתה הקומה השנייה. בני הזוג קלר שיקמו לפני כמה שנים את הקומה הראשונה והפכו אותה לשלושה חדרי אירוח (צימרים) עם אווירה של פעם, בלב בוסתן שליו.

המועצה המקומית בשיתוף קק"ל, משרד הפנים וחמ"ת (החברה הממשלתית לתיירות), גיבשו לאחרונה תוכנית לשיקום חלק נוסף בלב האתר לשימור. מדובר בריצוף באבנים את מה שנקרא בעבר "הבולוואר", בסמוך לבית פיק"א, והרחבתו. עם השלמת הפרוייקט תאסר הכניסה לכלי רכב, והללו יחנו בחניון שמוכשר בימים אלה בוואדי ראש פינה, לרגלי האתר. בפרוייקט, שיימשך שלוש שנים, יושקעו 6 מיליון שקל. המתכנן הוא האדריכל קלמן כץ. כמו כן, מבצעים בימים אלה פעולות הצלה ב"מלון שוורץ" ליד בית הכנסת, בשיתוף המועצה לשימור אתרים, בהשקעה של כמה עשרות אלפי שקלים. פרוייקט שימור נוסף שהושלם ממש בימים אלו, בסיוע מפעל הפיס, הוא בית היקב הישן (בסמוך לסניף הדואר). המבנה בנוי שתי קומות מאבני גיר ועוד מרתף בנוי בזלת, שקירותיו החיצוניים נחשפו עתה. המבנה ישמש מרכז יום לקשישים, מרכז נוער ומשכן לתזמורת העירונית.

לרגלי ההר עמד עזוב במשך עשרות שנים בית בן שלוש קומות, בנוי אבן גיר ובזלת. קראו לו "הבית האמריקני". בעליו המקוריים, ערבי תושב הכפר ג'עונה (שתושביו ברחו ב-48') בנה אותו באמצע שנות ה-30 אחרי שובו מארגנטינה (אביב קלר: "בשביל אנשי ראש פינה ארגנטינה נחשבה אז לאמריקה..."). המבנה הוא חריג בין מבני המושבה בסגנונו ובמימדיו. ברנזון השקיע מאמצים רבים לשכנע את המינהל להחכיר אותו לעמותת "מפנה", המפעילה תוכנית ייחודית לטיפול בילדים אוטיסטים המגיעים לכאן מכל העולם.

הבניין שוקם לפני כשנה בסיוע קרן דורון וקרן מפנה שוויץ שהשקיעו כל אחת 250 אלף דולר למען פעילות העמותה בהנהלת חנה אלונים. תרומות נוספות הגיעו מהביטוח הלאומי, חברת סוני, קרן הנס סילוויס ההולנדית, קרן אמונה והג'רוזלם פוסט. קרן מפנה שוויץ בסיוע קרנות נוספות ממשיכות לתמוך בפעילות השוטפת של המרכז.

ברחוב דוד שו"ב, לרגלי ההר, שוכן בית משפחת בן-אריה. הבית נבנה כמה שנים אחרי הקמת ראש פינה (שהוקמה בפעם השנייה בשנת 1882) בידי יוצאי רומניה. את הבית בנה צעיר בשם יהושע בן-אריה ומיקומו, מחוץ לתחום המושבה המקורי, קשור בסיפור הבא.

כמה שנים אחרי הקמתה, התארגנו תושבי ראש פינה נגד הפקידים העריצים של הברון רוטשילד, ואף העזו לשגר מכתב בנושא לברון בפריז. כותב המכתב היה יהושע בן-אריה, שהיה חדש במושבה ולא היה ער לתוצאות הצפויות.

בראש מנגנון הפקידות במושבה עמד אז יצחק אושרי (1886-1884). אושרי, בין יתר מעלליו, נהג ל"צנזר" את המכתבים שיצאו מהמושבה אל הברון רוטשילד, וכך עלה על מכתב המחאה.

כשגילה כי בן-אריה חתום על מכתב התלונה, הורה להענישו. הוא נאסר לכמה ימים באורווה ואחר כך הוטל עליו לאסוף את האשפה במושבה. אבל בכך לא תם העונש. כשביקש בן-אריה לבנות בית במושבה, אסר עליו אושרי לבנותו בתוך המתחם המקורי של היישוב, אלא מעבר לנחל ראש פינה.

הבית, בן קומה אחת, נבנה במעלה ההר. מדרגות אבן מוליכות אליו בין שיחים ועצים עתיקים. זהו בית איכרים פשוט, בנוי חומרים בסיסיים, קירות אבני גיר שטויחו, תקרת עץ, גג רעפים מרסליים וריצפת אבן. בכניסה נשמרה דלת העץ המקורית. מקירות הבית נמשכת חומת אבן בגובה הבית היוצרת ריבוע, כאשר הבית נמצא באחת הפינות. בפינה אחרת היו הרפת והאורווה שכוסו בגג פח.

נכדו של יהושע, מנחם בן-אריה, היה אחרון הדיירים בבית. הוא מת לפני שלוש שנים. בשל אורח חייו הסגפני, נותר הבית כמעט במתכונתו המקורית, ללא שום סממני קידמה. כיום מתחלקים בעיזבון שישה בתי אב.

לאחרונה מכרו שניים מהיורשים את חלקם בבית לד"ר אברהם אבן-חן, וזה החל בעבודות שיפוץ בתוך המבנה, שלדעת מומחים לשימור אתרים, אינן עולות בקנה אחד עם מדיניות השימור ורוח התקופה.

בעקבות כך פנה ראש המועצה המקומית של ראש פינה, אהרון ברנזון, לבימ"ש השלום בקרית שמונה וזה הוציא צו זמני שמונע המשך העבודות בטרם תוגש תוכנית שימור. כמו כן הכריזה המועצה המקומית על הבית כבית לשימור, על פי חוק שימור אתרים.

ברנזון אומר, כי יעשה הכל כדי שהבית ישוקם וישומר במתכונתו המקורית, שכן "אין עוד בית כזה מתקופת העלייה הראשונה בכל רחבי המדינה, שנותר כפי שהיה". לדבריו, המועצה המקומית השקיעה לאחרונה כ-30 אלף שקל לחיזוקו, בטרם נמכרו הזכויות לאבן-חן.

למאבקו של ברנזון שותפים קבוצת תושבים, שהפגינו במקום לפני כחודש, וכן המועצה לשימור אתרים בראשות יוסי פלדמן. ברנזון ופלדמן מנסים למצוא תורם שיוכל להציל את הבית. על פי הערכה, מדובר בסכום של כמיליון דולר עבור הבית והשטח סביבו, סך הכל כ-17 דונם.

עו"ד עמית רוזינס, נציגו של ד"ר אבן-חן, מסר כי הם ממתינים להחלטת בימ"ש השלום בעניין צו הביניים. בנוסף, הם הגישו תביעה לביהמ"ש המחוזי בנצרת נגד כמה גופים, ביניהם המועצה המקומית וברנזון, בבקשה לבטל את ההכרזה על הבית כבית לשימור. לטענת רוזינס, העבודות שנעשו עד כה לא פגעו כלל וכלל בבית, וכי אין בכוונת אבן-חן לפגוע בבית. לדבריו, צעדיו של ברנזון הם משיקולים זרים, לאחר שהמועצה המקומית לא הצליחה לרכוש את הבית.

נעמי סילפן, נינתו של יהושע בן-אריה אומרת, כי חלומה הוא שהבית ישוקם ויהפוך למרכז חינוכי והיסטורי, והיא מבחינתה תתמוך בכל יוזמה שתאפשר רכישת הבית למטרה זו.« דוד הכהן « פנינה בכל פינה