העסקה הגדולה בתולדות המשק הישראלי

כן, עכשיו זה רשמי. העסקה הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי נסגרה היום סופית. כרומטיס, חברת סטארט-אפ בת שלוש שנים בקושי נמכרה תמורת קרוב ל-5 מיליארד דולר במניות ללוסנט, יצרנית ציוד התקשורת הגדולה בעולם, הנסחרת לפי שווי של כ-190 מיליארד דולר.

מה נגיד? פשוט מדהים. העסקה הזאת שמה בכיס הקטן את כל העסקאות האחרות בשוק הטכנולוגיה הישראלית, כולל זאת של די.אס.פי.סי שנרכשה על ידי אינטל ב-1.6 מיליארד דולר.

לוסנט תקצה 78 מיליון ממניותיה לכרומטיס בשווי של 4.5 מיליארד דולר, לא כולל את המניות המוחזקות על ידי לוסנט ונצ'רס (%7) כך שהעסקה משקפת שווי של כ-4.8 מיליארד דולר לכרומטיס. יתר על כן, לוסנט תקצה 2.5 מיליון מניות נוספות שלה בשווי של 145 מיליון דולר לשורה של עובדי מפתח בכרומטיס, אם זו תעמוד במספר יעדים לאחר השלמת המכירה (לוסנט לא פירטה בהודעתה באילו יעדים מדובר).

כרומטיס, שפיתחה מוצרים בתחום הרשתות האופטיות, הוקמה בשנת 97' על ידי רפי גדרון ואורני פטרושקה, מייסדי סקורפיו שנמכרה ליו.אס. רובוטיקס תמורת 72 מיליון דולר במזומן. החברה גייסה עד עתה כ-50 מיליון דולר מקרנות הון סיכון והגיוס האחרון בוצע לפי שווי של כ-140 מיליון דולר בשלהי 99'. כרומטיס, שהתאגדה כחברה אמריקאית, מעסיקה כ-130 עובדים במרכז הפיתוח שלה בפתח-תקווה ובמשרדים בארה"ב.

למעשה, האישור לכך שתחום רשתות הסיבים האופטיים הפך ל'דארלינג' של וול-סטריט, ניתן כבר לפני כשנה וחצי כשסיסקו רכשה את סרנט, המתחרה של כרומטיס, תמורת כ-7 מיליארד דולר במניות, וזה היה רק שאלה של זמן עד שלוסנט, אחת המתחרות הבולטות של סיסקו, תגיע לכרומטיס.

רשתות סיבים אופטיים מסוגלות להעביר מיליונים ואף מיליארדים של ביטים של מידע, בכל שנייה, על גבי כבלים סיבים אופטיים העושים שימוש בפולסים של חשמל, הנעים על גבי כבלי נחושת ואשר הקיבולת שלהם נמוכה בהרבה. רבות מההתפתחויות ברשתות הסיבים האופטיים בשנים האחרונות הן שימושיות בעיקר לרשתות שיחות חוץ, המעבירות מידע בין ערים או על פני מדינות שלמות. בתקופה האחרונה עוסקות מספר חברות, ביניהן כרומטיס, בפיתוח מוצרים, שיוסיפו לקיבולת ולגמישות של רשת המטרופולין.

כרומטיס פיתחה מוצר, המבטל את הצורך בכמה חלקי מוצרים להרצת רשתות סיבים אופטיים באזורים עירוניים. ההתקן, הנקרא מטרופוליס, משלב מיתוג, ניהול תעבורה וקיבולת העברה גבוהה במיוחד, שלה נדרשות היום חברות התקשורת, והכל בקופסא אחת - מה שמפחית את הצורך באזורי אחסון גדולים ויקרים.

מטרופוליס, כפי שמרמז השם, מעוצב במיוחד לרשתות מטרופולין, שבהן הביקושים לקיבולת צפויים לגדול על רקע הגידול הצפוי בשימוש בטלפונים סלולריים לגלישה באינטרנט, והגידול המקביל הצפוי בהתקנת קווי אינטרנט מהירים. ההתקן משלב פרוטוקול להעברת נתונים בקצב גבוה (ATM), חיבורים דיגיטליים צולבים וטכנולוגיית שידור נתונים בגלי אור דרך סיבים אופטיים (DWDM).

אנליסטים מעריכים כי מכירות ציוד ה-DWDM להגדלת קיבולת רשתות הסיבים האופטיים העירוניות יתנפחו לכ-2 מיליארד דולר ב-2003 מכמעט אפס בשנה שעברה. יתר על כן, סיסקו מסרה כי ההזמנות למוצר של סרנט, המשלב זרמי מידע המועברים על רשתות סיבים אופטיים, עלו לרמה של כמיליארד דולר בקצב שנתי.

כרומטיס השיקה רק במארס האחרון את המוצר שלה והוא עדיין לא נמכר. עם זאת, לפני כחודשיים חתמה החברה על חוזה גדול עם חברת קוג'נט האמריקאית בהיקף של 25 מיליון דולר, שייפרס על פני כמה שנים. כרומטיס גם הודיעה לפני כשבוע שהשלימה את השלב הראשון בניסוי מוצריה בשיתוף פעולה עם קוויסט, ספקית התקשורת האמריקאית, שמפעילה רשתות תקשורת מתקדמות ב-25 אזורים עירוניים בארה"ב ונחשבת לספקית השיחות ארוכות הטווח הרביעית בגודלה בארה"ב.

הנהנים העיקריים מהעסקה הם, כמובן, שני מייסדיה, גדרון ופטרושקה, וקרן JVP, שיקבלו מעל ל-700 מיליון דולר במניות, כל אחד. קרן JVP נחשבת לסיפור הגדול של העסקה הזו ומנהליה, אראל מרגלית, יובל כהן, דן אייזנברג ואהרון פוגל, אמורים לקבל כ-%20 מתמורת העסקה, הנאמדים בכ-140 מיליון דולר. מרוויחים נוספים הם המייסדים, נוסף לגדרון ופטרושקה, וביניהם סטיב קורן, סגן נשיא לשיווק ופיתוח, יאיר אורן, מנהל טכני, ויוסי שוסמן, סגן נשיא למחקר ופיתוח. מנהלים נוספים בחברה, שאמורים ליהנות מפירותיה, הם בוב בארון, המנכ"ל, סטיב רוברטס, סגן נשיא למכירות, ובריאן אטארד, סגן נשיא לתפעול. גדרון ופטרשוקה סירבו היום להתראיין והפנו אותנו לאנשי יחסי הציבור של החברה. גם אראל מרגלית בחר לחגוג בשקט, לפחות לעת עתה, ורק אלדד תמיר, מנכ"ל משותף בבנק ההשקעות תמיר-פישמן, שמחזיק %40 בחברת הניהול של קרן אקליפטוס, שיש לה כ-%2 בכרומטיס (השווים כ-100 מיליון דולר), שיתף אותנו בפתיחת הבקבוקים.

- פתחתם שמפניה?

"לא, אבל אנחנו שמחים כאילו הם נפתחו".

- מה ההרגשה אחרי שאתה שותף לאם כל העסקאות?

"זו הרגשה נהדרת. למרות מה שחושבים, עובדים מאוד קשה בתחום הון הסיכון. הצלחות לא קורות תמיד, וכשהם כבר קורות - זה לא כל כך מהר. אבל יש שכר לעמל בעבודה. אי אפשר להכחיש שיש טיפה מזל בסיפור הזה, אבל אנחנו כל הזמן הערכנו שמדובר בחברה מעולה ואנחנו שמחים שזה התממש בסכום כל כך יפה".

- מהו סוד ההצלחה של כרומטיס?

"היופי בתחום הזה, שצריך לבנות קבוצת ניהול טובה. ההצלחה היא בראש ובראשונה הצלחה ניהולית. זה סוג של ניהול שצריך להילמד בבי"ס למנהל עסקים. אורני ורפי לא באו מהתחום האופטי, אלא מתחום התקשורת. הם הבינו שהמוצר הזה חסר בשוק וידעו לגייס בזמן קצר כסף ובעיקר להשתמש בו לגיוס האנשים הכי טובים בשוק בכל תחום. הם הצליחו לבנות חברה מדהימה בזמן מאוד קצר".

- ההשקעה שלכם לא היתה בשלבים מוקדמים כמקובל, אלא בשלב הגיוס השני. מה גרם לכם להשקיע בהם?

" אני חייב להודות שבאותו זמן בחנו כמה השקעות בתחום האופטי של WDM. והיתה התלבטות בנושא השווי, שהיה גבוה יחסית, כ-100 מיליון דולר לפני הכסף. אך היתה בכרומטיס הקבוצה הכי טובה בארץ והראיה הניהולית הכי טובה. היתה התייחסות מאוד רחבה ורצינית עם קבוצת ניהול, שכבר עשתה את זה פעם (בחברת סקורפיו, מ.ב.). אני מכיר את אורני כבר הרבה שנים ואני האמנתי בו ובשער האנשים של כרומטיס. ידענו כל הזמן שזה תחום חם ושיהיה exit במספרים גדולים, אבל כמובן שלא הערכנו סכום כזה. אנחנו השקענו 3 מיליון דולר לפי שווי של 100 מיליון דולר לפני הכסף. מה שמעמיד אותנו על אחזקה של כ-%2 היום. כלומר הרווח שאיתו יצאנו מהחברה הוא של כ-93 מיליון דולר".

- איך הרווח הזה מתחלק בין המשקיעים וחברת הניהול של קרן אקליפטוס?

"%80 ילכו למשקיעים ו-%20 לחברת הניהול. בחברת הניהול אנחנו, תמיר-פישמן, מחזיקים %40, אהרון מנקובסקי ושאר עובדי הקרן מחזיקים %30 והיתרה מוחזקת על ידי בנק ההשקעות המברכט וקוויסט. אנחנו גם הבאנו את המברכט וקוויסט להשקיע באופן פרטי בכרומטיס".

- איך אתה מגיב על ידיעות שהתפרסמו לגבי קשר בין קרן פולריס לאקליפטוס?

"מכיוון שהיו הרבה פרסומים מטעים, אני רוצה לציין שלפולריס אין ולא היתה שום אחזקה - ישירה או עקיפה - בחברת הניהול של אקליפטוס ולכן אין להם שום רווח מהשקעות של אקליפטוס. קרן אקליפטוס מנוהלת על ידינו ועל ידי אהרון מנקובסקי וברוס קרוקר. להערכתי, אקליפטוס היא מהקרנות עם הביצועים הכי טובים בשוק. זו קרן בת שנתיים בסך הכך, שעשתה כבר מכפיל השקעה של 10 על ההנפקה של רדוור, ועכשיו עושה את ה-exit המדהים הזה. בנוסף, יש לנו פורטפוליו מעולה של חברות: אקזקט, מיסטיקום, מרקאדו, CTI ו-VEON, שהקמנו עם צ'ק פוינט. בחרנו אותם בקפידה. אנחנו שמחים כחברת ניהול ששנתיים אחרי שהקמנו את הקרן, לאחר העסקה הזו, אנחנו מחזירים למשקיעים פי פעמיים וחצי את כל ההשקעה שלהם ועדיין חברת הניהול יוצאת ברווח גדול. כיום נשארו בקרן 7-8 מיליון דולר, שיושקעו באותן חברות, שכבר מצויות בפורטפוליו. אנחנו מצפים כמובן למימושים מוצלחים נוספים".

- איך העסקה הזו משפיעה על הקרן החדשה שלכם, תמיר-פישמן הון סיכון?

"הניסיון והידע שצברנו עד עכשיו ייושמו בתמיר-פישמן II. הקרן מתמחה בהשקעה בשלב ראשוני של חברה לאחר שהיא עברה את תקופת הילדות המסוכנת. ובנוסף, הקרן תשקיע, כמו באקליפטוס, במקרים מיוחדים גם בשלבים יותר מתקדמים או בשלבים מאוד מוקדמים של סטארט-אפים. בקרן יש צוות רחב של 8 אנשים. גייסנו עד עכשיו 80 מיליון דולר ונמשיך לגייס עד למלוא 200 מיליון הדולר. אנחנו כבר רואים תוצאות".

- תמשיכו להשקיע בטרנד האופטי?

"הנישה המסוימת של כרומטיס נסגרה כבר, כמובן. אבל בתחומי התקשורת יש הרבה מוצרים שחסרים ואנחנו נרצה להשקיע בהם". « מאת מורן בר כוכבא «העסקה הגדולה בתולדות המשק הישראלי « כן, זה לא חלום: כרומטיס, חברת סטארט-אפ בת שלוש שנים בקושי, עם אפס מכירות+, נמכרה ללוסנט תמורת סכום שיא בתולדות המשק הישראלי * אלדד תמיר, ממנהלי קרן אקליפטוס, המחזיקה %2 מהחברה: "היופי בתחום הזה, שצריך לבנות קבוצת ניהול טובה. ההצלחה היא בראש ובראשונה הצלחה ניהולית. זה סוג של ניהול שצריך להילמד בבי"ס למנהל עסקים"