המטרה תושג בשיעורים מדורגים

29.06.2000 14:44 בדו"ח ועדת בן-בסט הוצע להטיל מס עיזבון בשיעור של 10% על סכום נכסי העיזבון העולה על התקרה של 2 מיליון שקל לאדם. על ההצעה הנ"ל של ועדת בן-בסט נמתחה ביקורת נוקבת, כאשר הטענות העיקריות שנשמעו מפי מתנגדיה הינן היות מס העיזבון מס המוטל על ההון שכבר מוסה, והחשש מהגירת בעלי הון מישראל על מנת למנוע חבות במס עיזבון. מנגד טוענים תומכי הרפורמה, כי מס העיזבון הינו מס פרוגרסיבי התורם לצמצום הפערים בחברה, וכי לא קיים חשש מהגירה, שכן מס העיזבון מוטל במרבית המדינות המפותחות בעולם המערבי. ברשימה זו נסקור את הנימוקים המועלים בעד ונגד הטלת מס עיזבון, תוך הבעת עמדתנו בנדון. הרמוניזציה: אחת המטרות העיקריות שהציבה לעצמה ועדת בן-בסט הינה הרמוניזציה עם מערכות מס בעולם. הגשמת המטרה נועדה לסייע למדינת ישראל להתמודד בתחרות העולמית על בעלי הון ועובדים מקצועיים בעיקר בתחום ההיי-טק. כך, לדוגמה, כדי לעודד את בעלי ההון לפעול מישראל, מוצע להוריד את שיעור המס החל על רווחי ההון של יחידים ל-25%. הטלת מס עיזבון משתלבת במטרת ההרמוניזציה כאמור, שכן היא מקובלת במרבית המדינות המפותחות בעולם המערבי, כגון ארה"ב, בריטניה, גרמניה, הולנד ועוד. שם שיעורי מס העיזבון המקסימליים אף גבוהים מ-10%, ולפיכך אין בה כדי לפגוע ביכולת התחרות של מדינת ישראל מולן. לאור האמור לעיל, איננו סבורים כי הטלת מס עיזבון בשיעור של 10%, בצד הקטנת מס רווחי הון של יחידים ל-25%, תביא להגירת בעלי הון לחו"ל. פרוגרסיביות: אין חולקין, כי מס עיזבון המוטל על סכום העיזבון העולה על תקרת ה-2 מיליון שקל הינו פרוגרסיבי, שכן הוא מצמצם את ההון המועבר מדור לדור ותורם לשוויון הזדמנויות בחברה. ואולם, נדמה כי התרומה האמיתית של מס עיזבון לצדק חברתי היתה מושגת אילו היו נקבעים שיעורים מדורגים של מס עיזבון, כפי שנעשה ברובן המכריע של המדינות שבהן נוהג מס עיזבון. השפעה על כלכלת מדינת ישראל: תשלום מס רווחי הון עשוי להפוך עיסקה מסויימת לבלתי כדאית ולמנוע את ביצועה. לעומת זאת, מס עיזבון מוטל על סך הנכסים העוברים בירושה ואינו מהווה שיקול בעשיית עיסקאות במהלך חיי המוריש. לפיכך, הקטנת מס רווחי הון, במקביל להטלת מס עיזבון, תעודד את ביצוע העיסקאות שלא התבצעו בעבר רק משיקולי מס, ועל ידי כך תתרום לכלכלת ישראל. הטלת מס על הון שכבר מוסה: הטענה העיקרית של מתנגדי מס העיזבון הינה, כי מס עיזבון מוטל על ההון שכבר מוסה, ולפיכך אין כל הצדקה למסותו פעם נוספת. מנגד נטען, כי מס עיזבון אינו בגדר מס על הון שכבר מוסה, שכן המס מוטל כאמור על היורשים ואילו ההון המועבר מוסה במישור המוריש. כאן יצויין, כי הואיל וליורשים אין זכות קנויה לנכסי העיזבון לפני מות המוריש, והמוריש רשאי להעניק את הנכסים האמורים לכל מי שיחפוץ, הרי שאין בהטלת מס עיזבון פגיעה כלשהי בזכויות היורשים. מבלי להיכנס לעומקו של הוויכוח העיוני לעיל, נציין, כי בפועל יש להטלת מס עיזבון השלכות גם על המוריש, שציפיותיו להעביר ליורשיו סכום נטו מסויים נפגעות מהטלת מס עיזבון. ואולם, על פי הצהרות חברי הוועדה, המוריש מפוצה על הפגיעה הנ"ל באמצעות הקטנת שיעורי המס השוטפים החלים עליו בשני מישורים: הקטנת מס רווחי הון של יחידים ל-25% מצד אחד וריווח מדרגות המס מצד אחר. לדעתנו, הקטנת מס רווחי הון בהחלט מפצה את ציבור בעלי הנכסים על הטלת מס עיזבון, ואילו הפיצוי שלו זוכים השכירים צנוע הרבה יותר, בהתחשב בביטול ההטבות שנבעו מהפקדות בקרנות השתלמות וקופות גמל לתגמולים. פרגמטיות: מדינה צריכה לגבות מיסים בסכום כולל מסויים לצורך מימון פעילותה. כדי להתאים את מערכת המס למציאות כלכלית מורכבת, ראוי לגוון את "סל המיסים" ולא לבסס את מערכת המס בישראל על מספר מצומצם של סוגי מיסים, כגון מיסים על הכנסות ישירות מעבודה ומעסקים, מיסוי הכנסות הוניות ותשואה בשוק ההון. לדעתנו, האיזון הנכון בין סוגי המיסים השונים דורש גם הטלת מיסי רכוש מגוונים, לרבות מיסי מתנות ועיזבון. המינון יהיה לפי הקונצנסוס הפוליטי, והעיקרון צריך שיהיה מקצועי, לפי המקובל בכל העולם.