שיתוק משפטי

אתמול (ב') רכב אדם על אופניו לביתו. ליד צומת כלשהי פגעה בו מכונית והרגה אותו במקום. רוכב האופניים השאיר אחריו אשה ושני ילדים קטנים. כלומר, אלמנה ושני יתומים קטנים. המשטרה, כמובן, חוקרת. לא ידוע אם יוגש כתב אישום נגד הנהג הקטלני. זה גם לא כל כך משנה, כי מבחינת התוצאה הסופית - כמעט אין הבדל אם הנהג אשם או לא.

איך אין הבדל? ובכן, לפני יותר משנתיים נסע אשר דבסטני על אופנועו בשעת לילה מעבודתו לביתו. מכונית שבה נהג יובל מרגי סטתה ממסלולה, פגעה במכונית שבאה מולה, ולאחר מכן באופנועו של דבסטני. הפגיעה היתה בחוט השידרה והתוצאה - שיתוק ארבעת גפיו של דבסטני. חודש וחצי שכב דבסטני בבית חולים, ולאחר מכן שנה בבית לווינשטיין. היום הוא כבר לא רוכב על אופנוע אלא על כיסא גלגלים. הוא נזקק לעזרתו של מטפל כל שעות היממה, גם לביצוע הפעולות הפשוטות ביותר.

אתמול חרץ בית המשפט לתעבורה בבאר שבע את דינו של מרגי: שלושה חודשי שלילת רישיון, שמהם ינוכו חודשיים של פסילה מינהלית שהנהג הדורסן כבר ריצה. אה, כן, היה גם קנס. 1,200 שקל. אלף ומאתיים שקלים חדשים. יצויין ויודגש, כי הנהג הפוגע הודה בשלושת סעיפי האישום נגדו: סטייה מנתיב נסיעה, נהיגה בחוסר זהירות וחבלה של ממש. כלומר: ההבדל בין נהג שאשם בהרס חייו של אדם, לבין נהג שאינו אשם, הוא שלושה חודשי שלילה ו-1,200 שקל קנס.

אז מה שווים כל הקמפיינים של משרד התחבורה, של המועצה למניעת תאונות ושאר אירגונים בעלי כוונות טובות? איזה ערך יש לעשרות, אולי מאות, מיליוני השקלים שמוציאים על הסברה ושאר כלים שנועדו להילחם בתופעת התאונות? באיזה אור זה מעמיד את אנשי הציבור שלנו, המלעיטים אותנו בנאומים נרגשים על הטרגדיות והצורך למנוע אותן? למה שנהגים יחששו מפני תוצאות נהיגתם, כאשר התוצאות הן כל כך בלתי נחשבות?

מה הפתרון? קודם כל, ערעור מיידי על פסק דין זה ודומיו. שנית - בדיקת כישוריהם של שופטים שמוציאים פסקי דין כאלה. ושלישית - אולי כאשר מדובר בפגיעה באנשים, צריך להוציא את השפיטה מידי בתי הדין לתעבורה, ולהעבירה לבתי המשפט הרגילים.