אגף כלכלה והכנסות המדינה
אגף כלכלה והכנסות המדינה
הלשכה המשפטית
ב' בתמוז התש"ס
6 ביולי 2000
המ. 2000-819
אל:
כבוד השופטים
נגיד בנק ישראל
היועץ המשפטי לממשלה
מזכיר הממשלה
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)
הממונה על אגף כלכלה והכנסות המדינה
נציב מס הכנסה
מנהל המכס ומע"מ
נציב שירות המדינה
הממונה על התקציבים
היועץ המשפטי למשרד _________
דיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים
מנהל המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, הפקולטה למשפטים, ירושלים
לשכת עורכי הדין, ת.ד. 1881 תל-אביב
לשכת רואי החשבון, ת.ד. 29281, תל-אביב
לשכת חשבונאים יועצי מס מוסמכים, ת.ד. 37006 תל-אביב
הנדון:*תזכיר חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), (תיקון), התש"ס - 2000
רצ"ב תזכיר חוק שבדעתנו להגיש לממשלה.
באישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) אודה על קבלת הערותיכם תוך 14 יום.
**בברכה,
**טליה דולן-גדיש, עו"ד
**היועצת המשפטית
שם החוק המוצע:
חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון), התש"ס – 2000.
ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בו
- כללי:
ביום 4 במאי 2000 פורסם דו"ח הועדה הציבורית בראשות פרופ' א. בן-בסט לרפורמה במיסוי הישיר. בתזכיר חוק זה מוצעים שינויים בחוק מיסוי מקרקעין, (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג- 1963, (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין" או "החוק"), בהתאם להמלצות אלה.
הפערים הגדולים הקיימים היום בשיעורי המס השונים קיימים גם בחוק מיסוי מקרקעין; חלק מנכסי המקרקעין הנמכרים נהנים מפטור מלא מהמס וחלק מהנכסים חייבים במס בשיעור של עד 50%, לפי שיעור המס השולי של הנישום. מצב זה יוצר העדפה מלאכותית של השקעות בנכסים ותכנון השקעות על-פי שקולי מס במקום על-פי צרכים אמיתיים. יצירת אחידות בשוק ההון, לרבות בנכסי המקרקעין, ביטול הפטורים והרחבת בסיס המס גורמים לניטרליות של שיקולי המס בתהליך קבלת ההחלטות של המשקיעים ומאידך מאפשרים הקטנת נטל המס על השקעות ומניעת בריחת הון.
השינויים העיקריים המוצעים הינם:
*
1. קביעת שיעור המס על השבח הריאלי, הנצבר החל מ1- בינואר 2001, לגבי
מקרקעין שאינם משמשים בעסק ל- 25%.
לגבי מקרקעין המשמשים בעסק מוצע לקבוע כי ימשיך לחול המצב הקיים, לפיו הנישום חייב במס שבח בשיעור המס השולי החל עליו.
2. ביטול הפטורים ממס שבח לגבי מכירת זכויות בדירת מגורים מזכה ויצירת
מסלול מיסוי ייחודי, הנהנה מניכוי מיוחד מהשבח, לגבי מכירות של זכויות
בדירות כאמור.
התיקון המוצע מתייחס למכירות בידי יחידים בלבד.
ב.*שיעורי המס
(א) כללי
מוצע לקבוע כי יחיד תושב ישראל יהיה חייב במס על השבח הריאלי במכירת זכויות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין בשיעור של עד 25%.
לגבי יחיד תושב חוץ, מוצע לקבוע שיעור מס של 25%. המנהל לא יהיה רשאי להקטין, במסגרת סמכותו לפי סעיף 48א שיעור מס זה, אולם יחולו עליו הוראות סעיף 48ב(1) בדבר קיזוז הפסדים.
מוצע לקבוע כי במכירת זכויות במקרקעין ששימשו או משמשים בעסקו של המוכר או במשלח ידו (להלן- עסק), או בעסקו של אחר, ובמכירת זכויות באיגוד מקרקעין המשמשים בעסקו של עושה הפעולה (להלן: "מקרקעין בעסק"), יחול המס השולי של המוכר (עד 50%).
המנהל יהיה רשאי להקטין את שיעור המס אף לגבי תושב החוץ במסגרת סמכותו לפי סעיף 48א.
מוצע לקבוע חזקות בהן מקרקעין יחשבו כ"מקרקעין בעסק". החזקות הן - רישום המקרקעין בספרי העסק או שניתן היה לדרוש בגינם פחת או הפחתה. כמו כן מוצע לאפשר לשר האוצר לקבוע בתקנות סוגי נכסים שלא ייחשבו כ"מקרקעין בעסק" או סוגי מוכרים שמכירת המקרקעין בידיהם לא תחשב כמכירת נכסים בעסק.
המס בשיעור של עד 50% במכירת זכויות במקרקעין בעסק, יחול רק לגבי השבח הריאלי שנצבר בתקופה בה שימשו המקרקעין בעסק לפי יחס תקופה זו לכלל תקופת ההחזקה.
מוצע לקבוע הוראת מעבר מקילה לגבי מקרקעין שנרכשו קודם ליום הקובע כך שחזקה חלוטה שהם לא שימשו בעסק אם במשך 7 שנים ברציפות קודם ליום התחילה (או מיום רכישתם, לפי המאוחר) לא שימשו בעסק.
מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות "זכות באיגוד שהיא בעסק", כלומר שיראו מקרקעין באיגוד כאילו היו מקרקעין בעסקו של עושה הפעולה בהתחשב במידת שליטתו בחברה.
במכירת זכויות בדירת מגורים מזכה, מוצע לקבוע שיעור מס סופי של 25% אשר לא יחשב כמקדמה על חשבון מס הכנסה ולא ניתן יהיה לבקש פריסת השבח במכירה.
(ב) שיעורי המס על מכירות שיום רכישתן הוא לפני היום הקובע:
כאמור מוצע לקבוע כי שיעורי המס החדשים יחולו על השבח הריאלי הנצבר לאחר היום הקובע (1 בינואר 2001).
במכירת זכויות במקרקעין שנרכשו לפני היום הקובע יחולו שיעורי המס שקדמו לתיקון זה לגבי חלק השבח שנצבר עד ליום הקובע כלהלן:
1. שיעור מס של עד 50% על השבח הריאלי.
2. שיעור מס של 10% על סכום אינפלציוני שנצבר עד 31/12/1993.
3. לגבי זכויות במקרקעין שיום רכישתן לפני 1948 או בשנים מ – 1948 ועד ל – 1960, בין 12% ל24%- לפי שנת הרכישה.
על מנת להביא לפישוט ההליכים מוצע לקבוע כי חישוב חלק השבח הריאלי שנצבר עד ליום הקובע וחלק השבח הריאלי שנצבר לאחר היום הקובע, יחושבו באופן יחסי לכלל השבח הריאלי שנצבר בהתאם ליחסן של כל אחת מהתקופות הנ"ל לכלל התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה.
(ג) החלת הוראות החישוב המאוחד והנפרד על השבח במקרקעין:
לאחרונה נפסק בפסק דין עמ"ה 97 6/ ניר יוסף נגד פקיד שומה נתניה, פד"א כ"ז חוברת 3 עמ' 72, כי אין לראות בשבח חלק מההכנסה החייבת לעניין הוראות החישוב המאוחד והנפרד שבחלק ד' לפרק שלישי בפקודה.
פסיקה זו גורמת לעיוותים רבים בחישוב המס של התא המשפחתי. בהתאם להמלצת בית המשפט בפסק דין זה מוצע לתקן את הוראת החוק ולקבוע כי השבח יהיה חלק מההכנסה החייבת של בן-זוג גם לצורך החלת הוראות החישוב המאוחד והנפרד.
תיקון בהתאם מוצע גם בפקודת מס הכנסה.
(ד) דירת מגורים מזכה :
(1) כללי:
לפי הדין היום, קיימות מספר הוראות המאפשרות ליהנות מפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה.
בפועל, מרבית העסקאות בדירות מגורים מזכות פטורות ממס בשל מסלולי הפטור השונים.
הפטור המוחלט מחד, מול האפשרות להתחייב בשיעור מס גבוה של עד 50%, יצרו תמריץ של תכנוני מס, כך שהציבור תכנן את העסקאות בדירות המגורים בעיקר על-פי שיקולי מס ולא בהתאם לצרכיו.
לנוכח המשאבים שהמשק מקדיש לתכנוני המס לגבי דירת מגורים מזכה וההכנסות הדלות יחסית ממס שבח, נדרש שינוי יסודי בחוק.
מוצע, לבטל את משטר הפטורים הקיים היום בחוק לקבוע כי יחיד תושב ישראל, מגיל 18 ומעלה יהיה זכאי לנכות מהשבח הריאלי החייב במס ממכירות דירות מגורים מזכות על ידיו, סכום עד לסך של 500,000 ש"ח במשך כל חייו, והוא יהיה רשאי להשתמש בסכום הניכוי כרצונו במכירת זכויותיו בדירות מגורים מזכות או זכויותיו של בן זוגו (להלן- "סכום ההפחתה").
(2) עקרונות המיסוי לגבי דירת המגורים המזכה:
(א) מוכר דירת מגורים מזכה יהיה זכאי על פי בקשתו, שתוגש במועד ההצהרה על המכירה לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין, לנצל את סכום ההפחתה או חלק ממנו כניכוי מהשבח הריאלי שנצמח לאחר 1 בינואר 2001.
(ב) סכום ההפחתה שלא נוצל במכירת דירת מגורים יחשב ליתרת סכום ההפחתה והמוכר יהיה רשאי לנצלו במכירות של דירות מגורים נוספות עד לניצולו המלא.
סכום ההפחתה יהיה צמוד למדד מחירי הדירות בבעלות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) סכום ההפחתה לדירת מגורים הוא אישי ואינו ניתן להעברה לאחר או לניצולו למטרה אחרת. לכן, במכירת דירת מגורים מזכה הנמצאת בבעלות משותפת של מספר שותפים לא יהא שותף רשאי להשתמש בסכום ההפחתה של שותפו, למעט בן זוגו, אלא יהא זכאי לנצל רק את סכום ההפחתה שלו כנגד השבח הריאלי שנצמח לו בגין חלקו בדירה.
(ד) מוכר יהא רשאי למכור גם חלק מזכויותיו בדירת המגורים המזכה תוך ניצול סכום ההפחתה.
ניכוי מיוחד לדירת מגורים מזכה שהתקבלה בירושה –
במכירת דירת מגורים מזכה שהתקבלה בירושה, ויום הפטירה הינו לאחר היום הקובע, מוצע לקבוע הסדר מיוחד לפיו, "סכום ההפחתה לדירת מגורים" שהמוריש היה זכאי לנצלו אילו היה מוכר את דירת המגורים ביום הפטירה, יינתן כהוצאה מיוחדת המותרת בניכוי בעת מכירת דירת הירושה.
על מנת לקבוע את גובה ההוצאה באופן פשוט ויעיל, מוצע לקבוע כי שווי דירת המגורים ביום הפטירה יקבע על פי שווי רכישת הדירה כשהוא מתואם למדד מחירי הדירות בבעלות ביום הפטירה.
מטרת הוראה זו, היא למנוע תכנוני מס שנועדו רק על מנת לנצל את יתרת סכום ההפחתה והיא מכוונת להשוות את מצבו של פלוני שלפני מותו מכר את דירתו והשתמש ביתרת ההפחתה שלו, לבין אלמוני שלא מכר את דירתו טרם מותו.
*
במקרה בו למוריש הייתה יותר מדירת מגורים מזכה אחת, מוצע לקבוע כי מנהל העזבון או היורשים יהיו רשאים לדווח למנהל מס שבח, עד שנתיים מיום הפטירה, כיצד תחולק שארית הניכוי של המוריש בין דירות הירושה. היה ולא דווח, תחולק שארית הניכוי באופן שווה בין דירות המגורים בהתאם למספר הדירות שבעזבון.
עקרון הניכוי המיוחד לדירת מגורים שהתקבלה בירושה חל גם לגבי מכירת דירת מגורים מזכה שקיבל בירושה מוכר שהוא מוסד ציבורי. בתנאים הקבועים בחוק.
על מנת למנוע כפל מס מוצע לקבוע כי במכירת דירת מגורים מזכה שהתקבלה בירושה ואשר בגינה שולם מס עזבון על פי חוק מס עזבון, תותר ההוצאה בגין תשלום מס עזבון בהתאם לחלק היחסי של מס העזבון ששולם בגין הדירה, מתוך סך מס העזבון ששולם.
(ו) הפסד הון ריאלי ממכירת דירת מגורים מזכה
מוצע לקבוע כי הפסד הון ריאלי שנוצר למוכר ממכירת דירת מגורים מזכה לאחר היום הקובע, ייווסף ל"סכום ההפחתה לדירת מגורים" שטרם נוצל ע"י המוכר ויחשב לחלק ממנו. לגבי הפסד במכירת דירת מגורים מזכה שנרכשה קודם ליום הקובע ייווסף לסכום ההפחתה חלק יחסי מההפסד כיחס התקופה שלאחר היום הקובע לתקופה הכוללת.
הפסד שנוצר ממכירת דירת מגורים לא יקוזז כנגד רווח הון אחר.
יובהר כי בהתאם להצעה זו, מוכר שניצל את כל סכום ההפחתה לדירת מגורים, ונוצר לו הפסד ממכירת דירת מגורים – אף הפסד זה יחשב לסכום ההפחתה המותר בניכוי.
(ז) דירת מגורים מזכה שיום רכישתה לפני היום הקובע -
לגבי דירת מגורים מזכה שנרכשה לפני היום הקובע, מוצע לקבוע כי השבח הכולל, (הן הריאלי והן האינפלציוני), שנוצר עד היום הקובע, יהא פטור ממס שבח ואילו השבח הריאלי שנוצר לאחר היום הקובע יתחייב במס בשיעור של 25%,והמוכר יהיה רשאי להפחית את סכום ההפחתה מהשבח.
מוצע לקבוע, כי חלק השבח של דירת המגורים החייב במס יקבע על-פי אחת משתי חלופות, לפי בחירת המוכר:
- חישוב באופן יחסי, כיחס התקופות: התקופה שמיום הרכישה ועד ליום הקובע והתקופה שמהיום הקובע ועד ליום המכירה
לכלל התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה.
2. חישוב השבח הריאלי שנצבר מהיום הקובע כאשר
כבסיס החישוב יהיה שווי דירת המגורים לאותו מועד. למען הפשטות מוצע לקבוע כי השווי ליום הקובע יקבע לפי שווי הרכישה כשהוא מתואם עד ליום הקובע בהתאם למדד מחירי הדירות בבעלות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר משקף את עליית ערך הדירות בתקופת צמיחת השבח הרלבנטית.
ההוראה תחול גם לגבי דירת מגורים שבנייתה הסתיימה תוך שנה לאחר היום הקובע: דירת מגורים שהקרקע עליה נבנתה הדירה נרכשה קודם ליום הקובע, אך בנייתה נסתיימה לאחר חלוף שנה מהיום הקובע לא תחשב כדירה שנרכשה לפני היום הקובע.
(ח) דירה עם זכויות בניה ועסקאות קומבינציה -
במכירת דירת מגורים מזכה שתמורתה הושפעה מזכויות לבניה נוספת - חלק מהתמורה הינו תמורה בגין דירת המגורים והיתרה היא תמורה בגין מכירת זכות אחרת במקרקעין.
סכום ההפחתה לדירת המגורים ינוצל רק כנגד השבח שנוצר עד לשווי הזכויות בדירת המגורים כשהוא ללא זכויות הבניה. שווי המכירה הכולל יפוצל בין התמורה שהתקבלה בגין דירת המגורים ללא זכויות הבניה לבין התמורה בגין זכויות הבניה. השבח הריאלי שנוצר בגין זכויות הבניה יהיה חייב במס.**
בעסקת קומבינציה בקרקע שיש עליה דירת מגורים מזכה שתמורתה מושפעת מזכויות בניה יערך פיצול כאמור לעיל, כלומר ניצול "סכום ההפחתה" רק כנגד שווי דירת המגורים ללא זכויות הבניה והשבח הריאלי שנוצר בגין זכויות הבנייה יהיה חייב במס.
מוצע כי פיצול שווי המכירה כאמור יעשה אם שווי זכויות הבנייה עולה על 200,000 ש"ח, או אם השווי הכולל של דירת המגורים וזכויות הבניה עולה על 600,000 ש"ח.
(ט) קטינים
קטין, תושב ישראל שטרם מלאו לו 18 שנה, המוכר דירת מגורים, לא יהיה זכאי לנצל את סכום ההפחתה לדירת המגורים. הטעם לכך הוא הרצון להגן על הקטין על מנת שלא יעשה שימוש בסכום ההפחתה האישי של הקטין, ולכשיגיע הקטין לגיל 18 לא יוותר בקופתו כל סכום לניצול. משמעות הדבר הינה כי קטין המוכר דירת מגורים מזכה לאחר היום הקובע חייב במס על השבח הריאלי הנצבר לאחר היום הקובע בשיעור של 25% אולם מוצע ליתן סמכות לשר האוצר לקבוע מקרים מיוחדים בתקנות בהם תתאפשר ההפחתה במכירת דירת מגורים ע"י קטין.
(י) הוצאות
מוצע לקבוע כי לגבי דירת מגורים מזכה לא יותרו בניכוי הוצאות החזקה והשבחה שהוצאו במשך התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה בסכום של 5% משווי המכירה.
עלה הסכום על השיעור כאמור, יותר ניכוי, בהתאם לכללים הרגילים, הסכום העודף של ההוצאה.
מטרת הוראה זאת ליעל את עבודת המנהל בקביעת השומה.
(יא) העברות בין קרובים
לעניין מכירת דירת מגורים מזכה בלבד, מוצע לתקן את סעיף 62 לחוק, הדן במתנות לקרובים, באופן ש"קרוב" יחשב רק בן זוג, צאצא ובן זוג של צאצא. הסעיף נועד למנוע תכנון מס בו נותן המתנה שניצל את מלוא סכום ההפחתה שברשותו, ינצל את הפטור הקבוע בסעיף 62 לחוק כדי ליהנות מניכוי נוסף ויעביר את זכויותיו בדירה לקרובו, אשר לא ניצל את סכום ההפחתה האישי שלו, ועל ידי כך למעשה ימכור את דירתו באמצעות קרובו תוך ניצול סכום ההפחתה של קרובו.
כדי למנוע זאת, מוצע לצמצם את הגדרת "קרוב" למספר מינימלי של קרובים לגבי דירת מגורים מזכה.
ג. העברת מקרקעין בהתאם להוראות סעיף 70, ומכירה בעקבות פירוק לפי
סעיף 71
אחד מתכנוני המס הצפויים בעקבות יצירת הבחנה בין מקרקעין המשמשים בעסק לבין מקרקעין שאינם משמשים בעסק, לעניין שיעורי המס, הינו מצב בו לאחר ההעברה לפי סעיף 70, (ולא מיד לאחריה), הופך איגוד המקרקעין לאיגוד שאינו איגוד מקרקעין ומכירת המניות בו תחויב במס בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. על פי תכנון זה יטען כי המס יוטל רק על הרווח שנצבר ממועד רכישת המניה (לפי סעיף 70), ועד ליום המכירה. בדרך זו שבח המקרקעין שמיום רכישתם ועד להעברתם לפי סעיף 70, לא מחויב במס.
מוצע לקבוע כי שיעור המס שיחול על עושה הפעולה שזכויותיו התקבלו באיגוד מכוח העברה לפי סעיף 70 יתייחס לשתי תקופות. התקופה בה עושה הפעולה החזיק במקרקעין כיחיד, (להלן- תקופת טרם ההעברה), ותקופת החזקתו במניות האיגוד, (להלן- התקופה שלאחר ההעברה).
לגבי תקופת טרום ההעברה , יקבע אם המקרקעין היו מקרקעין בעסק והתקופה שהיו כאמור, ולגבי התקופה שלאחר ההעברה יקבע אם המניות באיגוד בידי המעביד הן זכות באיגוד שהיא בעסק. – סך כל תקופות אלה יחשבו כ"תקופה העסקית" ובהתאם לשיטת החישוב היחסי יחול על תקופה זו מכלל תקופת השבח שיעור מס של עד 50%.
לא הייתה לעושה הפעולה כל "תקופה עסקית" יחול שיעור מס של עד 25% בלבד.
אותו עיקרון של חישוב המס בהתאם לתקופה העסקית מכלל תקופת השבח, יחול גם במקרה של פרוק האיגוד לפי סעיף 71 לחוק. במכירת זכויות במקרקעין שנתקבלו בידי היחיד עקב פרוק בתנאי סעיף 71 יחול שיעור מס של עד 50% לגבי חלק השבח שיחסו לכלל השבח הוא כיחס אותה "התקופה העסקית" יחסית לכלל תקופת השבח.
מוצע להתאים את הוראת סעיף 72ב הדן בשלילת פטור לזכות במקרקעין שנתקבלה אגב פירוק איגוד כך שהיא תשלול גם את ניצול סכום ההפחתה באותן נסיבות.
ד. הוראות מעבר
כדי למנוע תכנון מס בתקופה המיידית שלאחר היום הקובע על ידי מכירות דירות מגורים רבות כדי ליהנות מהפטור לגבי השבח שנצבר עד ליום הקובע, דבר שלא מתאפשר במצב החוקי הקיים, ומאידך, הואיל ובמצב החוקי הקיים ערב התיקון המוצע, ניתן למכור שתי דירות מגורים בפטור ממס בפרק זמן של 4 שנים. מוצע לקבוע כי בפרק זמן של 4 שנים, מהיום הקובע, (להלן: "תקופת
המעבר"), יחולו ההוראות הבאות:
במכירת דירת מגורים אשר מתקיימים לגביה כל התנאים של אחת משתי החלופות שלהלן יחול על השבח הריאלי שנצבר עד ליום הקובע שיעור מס של 50%, על יתרת השבח הריאלי שיעור מס של 25% ועל הסכום האינפלציוני החייב שיעור מס של 10%.
(א) 1. הדירה הנמכרת נרכשה לפני היום הקובע.
2. לאחר היום הקובע מכר המוכר שתי דירות מגורים.
3. יום המכירה של הדירה הנמכרת לא יאוחר מיום 31.12.04.
(ב) 1. הדירה הנמכרת נרכשה לפני היום הקובע.
2. לאחר היום הקובע נמכרה דירה נוספת שנרכשה לפני היום הקובע וחל עליה פטור לפי סעיף 62, (מתנה לקרוב), או הוראת סעיף 49(ב) המוצע.
3. בתוך ארבע השנים שקדמו למכירת הדירה הנמכרת נמכרה דירה נוספת בפטור ממס שבח לפי סעיף 62 או לפי פרק חמישי 1 כנוסחם בחוק הישן.
יובהר, כי אדם שלא מכר דירת מגורים עד היום הקובע, יוכל על-פי התיקון המוצע, למכור שתי דירות מגורים לאחר היום הקובע מבלי שינצל חלק משמעותי מ"סכום ההפחתה לדירת מגורים" העומדת לזכותו. לא כך הוא לגבי הדירה השלישית והלאה.
מוצע לקבוע הוראת מעבר מיוחדת לגבי מכירות של דירות מגורים שנתקבלו במתנה לפני היום הקובע וטרם חלפו תקופות הצינון הקבועות בסעיף 49ו.
מוצע לקבוע שאם המוכר לא עמד בתקופות הצינון, לא יחולו עליו הוראות התיקון המוצע ויחול עליו משטר המס הישן לכל דבר ועניין, למעט הפטורים לפי פרק חמישי 1 ו- סעיף 62, והמוכר לא יהיה רשאי לנכות כל סכום מ"סכום ההפחתה לדירת המגורים".
מוצע לקבוע כי, לגבי דירת מגורים שהתקבלה בפטור ממס לפי סעיף 62 לחוק, (מתנה לקרוב), לאחר היום הקובע, תקופת הצינון תהיה עד ליום 31.12.04. מוכר שלא עמד בתקופת הצינון, יחול עליו משטר המס הישן לכל דבר ועניין למעט הפטורים לפי פרק חמישי 1 וסעיף 62. כמו כן, לא יותר בניכוי כל סכום מ"סכום ההפחתה לדירת מגורים".
לצורך הוראת המעבר מוצע לשמור על הגדרת מוכר כפי שהייתה בפרק חמישי 1 בנוסחו הקודם, דהיינו, הגדרת מוכר מתייחסת לתא המשפחתי.
ד. פעולה באיגוד מקרקעין
בפעולה באיגוד מקרקעין מוצע לקבוע את העיקרון לפיו יראו את החזקת המניות כהשקעה שמכירתה חייבת במס שיעור של 25%, בדומה לעקרון המיסוי בשוק ההון.
יחד עם זאת ובמטרה למנוע החזקת נכסים עסקיים באיגודי מקרקעין, כדי להפחית את שיעור המס, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות "זכות באיגוד שהיא בעסק", בהתחשב בין היתר בעסקו של עושה הפעולה, ובמידת שליטתו של עושה הפעולה באיגוד. מוצע לקבוע כי כאשר ניתן לזהות את הפעילות העסקית של החברה בה הנכס שימש כנכס עסקי עם פעילותו העסקית של עושה הפעולה, תחשב הזכות באיגוד כ"זכות באיגוד שהיא בעסק" אשר מכירתה חייבת במס בשיעור של עד 50%.
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)
(תיקון מס' ), התש"ס - 2000
| |
|
|
|
בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג - 1963 (להלן - החוק העיקרי) 1) בסעיף 39:
|
1. |
תיקון סעיף 39 |
|
לאחר פסקה (1) יבוא:
"(1א) כל ההוצאות שהוציא מוכר של דירת מגורים מזכה מיום הרכישה ועד ליום המכירה לשם השבחתה של הדירה וכן סכומים שהוציא לתיקון הדירה ולחידושה למעט חלק ההוצאות כאמור שאינו עולה על 5% משווי המכירה של הדירה;"
|
(1) |
|
|
|
לאחר פסקה (12) יבוא:
|
(2) |
|
|
|
במכירת זכויות במקרקעין שנתקבלו בירושה ואשר בגינם שולם מס עזבון לפי חוק מס עזבון התשס"א - 2000 - חלק יחסי מתשלום המס כאמור שהוא כיחס השווי בזכויות במקרקעין הנמכרות לכלל שווי נכסי העזבון והכל כפי שנקבע לפי אותו חוק".
|
"(13) |
|
|
|
|
אחרי סעיף 39 לחוק העיקרי, יבוא: |
2. |
הוספת סעיף 39א |
| |
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
לשם קביעת סכום השבח במכירת דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה, יותר ניכוי מיוחד לדירת ירושה;
הוראה זו תחול גם במכירה של דירת מגורים מזכה שקיבל בירושה מוכר שהוא מוסד ציבורי ובלבד שנתקיימו כל אלה:
|
(א)
(ב) |
39א. |
"ניכוי מיוחד לדירת מגורים מזכה שנתקבלה בירושה |
|
|
|
המוסד הציבורי מגיש דין וחשבון שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, כאמור בסעיף 9(2) לפקודה, (להלן - דין וחשבון שנתי), והגיש דין וחשבון כדין בשנים שקדמו לשנת המכירה;
|
(1) |
|
|
|
|
|
|
המוסד הציבורי עשה שימוש בכל סכום התמורה שנתקבל ממכירת דירת המגורים המזכה למטרותיו הציבוריות ורואה החשבון שלו אישר את השימוש האמור בדין וחשבון השנתי.
|
(2) |
|
|
|
|
|
|
לפני פטירתו היה המוריש בעליה של דירת מגורים אחת בלבד;
|
(3) |
|
|
|
|
|
|
המוריש קבע בצוואתו שימוש מוגדר למטרות הציבוריות של המוסד הציבורי בכל סכום התמורה.
|
(4) |
|
|
|
|
|
|
לעניין זה -
"ניכוי מיוחד לדירת ירושה" - |
(ג) |
|
|
|
|
|
סכום הפחתת השבח שהיה זכאי המוריש להפחיתו מהשבח הריאלי, בפרק חמישי 1, אילו היה בחיים ומכר ביום פטירתו את הדירה; כאשר לעניין זה שווי המכירה יהא "שווי דירת המגורים ביום הפטירה"; היו לנפטר יותר מדירת מגורים מזכה אחת, יחשב ניכוי כאמור לכל אחת מדירות הירושה - הסכום כאמור כשהוא מחולק במספר הדירות, ואולם מנהל העזבון או יורש, בהסכמת כל היורשים האחרים, רשאי להגיש למנהל תוך שנתיים מיום הפטירה, ולא יאוחר מהמועד להגשת הצהרה לפי סעיף 73 על מכירת אחת הדירות שנתקבלו בירושה כאמור, הודעה בדבר אופן יחוס שונה של הסכום כאמור בין הדירות;
"שווי מכירת דירת המגורים ביום הפטירה" - שווי הרכישה של דירת המגורים, כשהוא מתואם לעלית המדד לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, כשהוא מעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 ש"ח;
"מדד", "מדד בסיסי" - כמשמעותם בסעיף 49ג;
"מדד חדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הפטירה;
"מוכר" - כמשמעותו בפרק חמישי 1;
"דירת מגורים" - כהגדרתה בסעיף 1, אף כשהיא בבעלותו או בחכירתו של מוסד ציבורי;
|
|
|
|
|
|
|
"דירת מגורים מזכה" - כהגדרתה בפרק חמישי;
"מוסד ציבורי" - כהגדרתו בסעיף 61 פיסקאות (ד) או (ה). |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
בסעיף 47 לחוק העיקרי - |
3. |
תיקון סעיף 47
|
|
בהגדרת "פחת", אחרי "לפקודת מס הכנסה" יבוא "ולעניין דירת מגורים מזכה כמשמעותה בפרק חמישי 1 - הסכומים שנוכו לגבי הדירה לפי הסעיף כאמור והכל" .
|
|
(1) |
|
|
בהגדרת "יתרת שווי רכישה" במקום "סעיף 39" יבוא "סעיפים 39 ו- 39א".
|
|
(2) |
|
|
בהגדרת "יתרת שווי רכישה מתואמת" במקום "סעיף 39" יבוא "סעיפים 39 ו- 39א" ובסופה יבוא:
"(4) הניכוי המיוחד לדירת ירושה, כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום פטירת המוריש;"
|
|
(3) |
|
|
לאחר ההגדרה "הפסד במכירת זכות במקרקעין" יבוא:
|
(4) |
|
|
"היום הקובע" – יום ה' בטבת התשס"א (31 בדצמבר 2000);
|
|
|
|
"תושב ישראל" –יחיד, שמתקיים לגביו לפחות אחד מאלה:
|
|
|
|
הוא תושב ישראל כהגדרתו בפקודה;
|
(1) |
|
|
|
הוא תושב האזור, הרשום במרשם האוכלוסין בישראל או הזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י - 1950;
|
(2) |
|
|
|
"תושב האזור" -כהגדרת "תושב ישראל" לגבי יחיד בפקודה, אולם בכל מקום שנאמר "בישראל" ייקרא "באזור";
|
|
|
|
"אזור" - כהגדרתו בסעיף 16א;
|
|
|
"תושב חוץ" - מי שאינו תושב ישראל;
|
|
|
"מקרקעין בעסק" – מקרקעין המשמשים או ששימשו בעסק של המוכר או של אחר;
|
|
|
|
לעניין זה –
|
|
|
|
|
חזקה שמקרקעין הם כאמור אם נרשמו בספרי העסק או שניתן היה לנכות בגינם הוצאה לפי סעיף 20 או 21 לפקודה בהכנסת העסק אלא אם הוכיח המוכר לפקיד השומה שהמקרקעין לא שמשו בעסק כאמור.
|
(א) |
|
|
|
|
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת סוגים של מקרקעין או סוגים של מוכרים או סוגי עסקים בהם לא יחשבו מקרקעין כמקרקעין בעסק; |
(ב) |
|
|
|
|
"זכות באיגוד שהיא בעסק" –
זכות באיגוד כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, בהתחשב בין היתר, בעיסקו של עושה הפעולה בזכות באיגוד ובמידת שליטתו של עושה הפעולה באיגוד;
|
|
|
|
"עסק" - לרבות משלח יד;
|
|
|
"שבח ריאלי עד היום הקובע"- חלק מהשבח הריאלי ששיעורו מכלל השבח הריאלי כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד היום הקובע לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה;
|
|
|
|
"יתרת שבח ריאלי" -ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד היום הקובע. |
|
|
|
בסעיף 48א לחוק העיקרי:
|
4. |
תיקון סעיף 48א |
|
במקום האמור בסעיף קטן (ב) יבוא: |
(1) |
|
|
|
|
יחיד יהיה חייב במס על השבח הריאלי בשיעור של 25%;
|
"(ב)(1) |
|
|
|
|
|
על אף האמור בפסקה (1), יחיד יהיה חייב במס על השבח הריאלי במכירת זכות במקרקעין בעסק או בפעולה באיגוד מקרקעין כשהזכות באיגוד היא בעסק - בשיעור של 50%;
|
(א) |
(2) |
|
|
|
|
|
לגבי מקרקעין ששימשו כמקרקעין כעסק בחלק מהתקופה לגביה מחושב השבח ולגבי זכות באיגוד שהיא בעסק בחלק מהתקופה לגביה מחושב השבח ולגבי זכות באיגוד שהיא בעסק בחלק מהתקופה לגביה מחושב השבח, (לגבי שניהם - התקופה העסקית), יוטל מס כאמור בסעיף קטן (א) על חלק השבח הריאלי שיחסו כיחס התקופה העסקית לתקופה שלגביה מחושב השבח;
בחישוב התקופה העסקית בידי המוכר או עושה הפעולה, תבוא בחשבון:
|
(ב) |
|
|
|
|
|
|
התקופה בה שימשו המקרקעין בעסק בידי עושה הפעולה באיגוד המקרקעין, קודם למכירתם לאיגוד לפי סעיף 70;
|
(1) |
|
|
|
|
|
|
|
התקופה בה הזכות באיגוד הייתה בעסק, בידי המוכר, קודם להעברת הזכויות במקרקעין אליו אגב פירוק האיגוד לפי סעיף 71;";
|
(2) |
|
|
|
|
|
|
|
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
|
(2) |
|
|
|
|
על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), בשל מכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין כאשר יום הרכישה של הזכות היה לפני היום הקובע - על השבח הריאלי עד היום הקובע - יחול מס בשיעור של 50% ועל יתרת השבח הריאלי - יחול מס בשיעור של 25%.";
|
"(ב1) |
|
|
במקום האמור בסעיף קטן (ד) יבוא:
|
(3) |
|
|
|
|
על אף האמור בסעיף זה, שיעור המס על השבח הריאלי עד היום הקובע בצרוף הסכום האינפלציוני עד היום הקובע יהא כדלקמן:
במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין כאשר יום הרכישה היה עד שנת 1948 - לא יעלה על 12% וכאשר יום הרכישה היה בין השנים 1949 עד 1960 לא יעלה על 12% ועוד 1% לכל שנה משנת 1949 ועד לשנת הרכישה.
|
"(ד) |
|
|
לעניין זה - "הסכום האינפלציוני עד היום הקובע" - כמשמעותו בסעיף 47, כאשר לעניין חישוב "יתרת שווי הרכישה המתואמת" במקום "כפול במדד ביום המכירה" - יקראו "כפול במדד ביום הקובע."; |
|
|
|
אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: |
(4) |
|
|
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו- (ב1), רשאי המנהל להתיר בכתב, חיוב במס על השבח הריאלי בשיעור הנמוך מהקבוע בסעיפים הקטנים האמורים, אם הוא סבור שהמס שיחול לגביו לא יגיע לשיעור האמור.
הוראה זו לא תחול לגבי יחיד תושב חוץ שחל עליו סעיף קטן (ב)(1);"
|
"(ד1) |
|
|
|
בסופו יבוא:
"(ו) הוראות סעיפים קטנים (ד1)ו- (ה) לא יחולו במכירת זכויות במקרקעין בדירת מגורים מזכה.". |
(5) |
|
|
בסעיף 48ב לחוק העיקרי:
|
5. |
תיקון סעיף 48ב |
|
האמור בו יסומן "(א)" ובו אחרי המילים "לעניין שיעורי המס והזיכויים ממנו" יבוא "לרבות לעניין הוראות החישוב המאוחד והנפרד שבחלק ד' לפרק שלישי בפקודה".
|
(1) |
|
|
|
בסופו יבוא:
"(ב) סעיף זה לא יחול במכירת דירת מגורים מזכה בידי תושב ישראל.". |
(2) |
|
|
|
במקום האמור בפרק חמישי 1 לחוק העיקרי יבוא:
|
6. |
החלפת פרק
חמישי 1 |
|
"פרק חמישי 1: הוראות מיוחדות במכירת דירת מגורים מזכה
|
|
|
|
לעניין פרק זה,
"בעלות" - לרבות חכירה כמשמעותה בהגדרת "זכות במקרקעין";
|
(א) |
הגדרות 49. |
|
|
"דירת מגורים מזכה" - דירת מגורים ששמשה בעיקרה למגורים לפחות באחת משתי התקופות שלהלן:
|
|
|
|
|
ארבע חמישיות מהתקופה שבשלה מחושב השבח;
|
(1) |
|
|
|
|
ארבע השנים שקדמו למכירתה;
|
(2) |
|
|
|
|
לעניין הגדרה זו יראו תקופה שבה לא נעשה בדירה שימוש כלשהו או תקופה שבה שימשה הדירה לפעולות חינוך, לרבות פעוטון, או דת, כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, כתקופה שבה שמשה הדירה למגורים; לעניין התקופה הקבועה בפסקת משנה (1) - לא תובא בחשבון תקופה שקדמה ליום ג' בטבת תשנ"ח (1 בינואר 1998) ולעניין התקופה הקבועה בפסקת משנה (2) - לא תובא בחשבון תקופה כאמור, אם ביקש זאת המוכר; |
|
|
|
|
"הפסד ריאלי במכירת דירת מגורים מזכה" - לגבי דירת מגורים מזכה, הסכום שבו עולה יתרת שווי הרכישה המתואמת כמשמעותה בסעיף 47 על שווי המכירה (להלן - ההפסד); במכירת דירת מגורים מזכה שנרכשה עד היום קובע - חלק ההפסד כיחס יתרת שווי הרכישה המתואמת בניכוי שווי דירת המגורים ביום הקובע ליתרת שווי הרכישה המתואמת.
|
|
|
|
|
"תושב ישראל" ו"היום הקובע" - כמשמעותם בסעיף 47 ;
|
|
|
|
|
"מוכר" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה;
|
|
|
|
|
"סכום ההפחתה לדירת מגורים" - הסכום הכולל של אלה:
|
|
|
|
|
סך של 500,000 ש"ח ואם הופחת חלק מהסכום כאמור במכירת זכויות במקרקעין בדירת מגורים מזכה כלשהי - יתרת סכום ההפחתה לדירת מגורים כמשמעותה בסעיף 49א.
|
(1) |
|
|
|
|
סכום כל הפסדים הריאליים במכירות של דירות מגורים מזכות של המוכר;
|
(2) |
|
|
|
|
סכום ההפחתה לדירת מגורים ניתן להעברה, כולו או מקצתו, מאדם לבן זוגו בלבד, והכל אם אותו אדם ביקש זאת במועד להגשת הצהרה לפי סעיף 73 בדבר מכירת זכות במקרקעין של בן זוגו בדירת המגורים.
|
(ב) |
|
|
|
הסכום הנקוב בהגדרת "סכום ההפחתה לדירת מגורים" יתואם בהתאם לעליית המדד ב- 16 בינואר, ב- 16 באפריל, ב- 16 ביולי וב- 16 באוקטובר של כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי ויעוגל לסכום של 5 ש"ח הקרובים;
|
(1) |
(ג) |
|
|
|
יתרת סכום ההפחתה לדירת המגורים כמשמעותה בהגדרת "סכום ההפחתה לדירת מגורים" יתואם בהתאם לעליית המדד, לפי שיעור עליית המדד ביום המכירה לעומת המדד ביום המכירה של הדירה הקודמת;
|
(2) |
|
|
|
|
כל הפסד ריאלי במכירה של דירת מגורים מזכה כמשמעותו בהגדרת "סכום ההפחתה לדירת מגורים" יתואם בהתאם לעליית המדד לפי שיעור עליית המדד ביום המכירה לעומת המדד ביום המכירה בהפסד; |
(3) |
|
|
|
|
לעניין זה -
"המדד" ו"המדד החדש" - כמשמעותם בסעיף
9(ג2);
"המדד הבסיסי" - המדד שפורסם ביום י' בניסן תש"ס (15 באפריל 2000);
"המדד ביום המכירה" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המכירה של דירת המגורים המזכה, שמהשבח במכירתה, מבקש המוכר להפחית את סכום ההפחתה לדירת המגורים; |
(4) |
|
|
|
|
"המדד ביום המכירה של הדירה הקודמת" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המכירה של דירת המגורים המזכה הקודמת שמהשבח במכירתה, הופחת חלק מסכום ההפחתה לדירת המגורים;
"המדד ביום המכירה בהפסד" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המכירה של דירת המגורים המזכה אשר נקבע ההפסד הריאלי במכירתה. |
|
|
|
|
|
מוכר, המוכר זכויות במקרקעין שיש לו בדירת מגורים מזכה, יהא זכאי, לפי בקשתו שתוגש במועד ההצהרה לפי סעיף 73, להפחתה מהשבח הריאלי במכירת הדירה בגובה סכום ההפחתה לדירת מגורים או חלק מהסכום האמור;
|
|
(א) |
49א. |
התנאים להפחתה מהשבח במכירת דירת מגורים מזכה |
|
חלק מסכום ההפחתה לדירת המגורים, שלא הופחת מהשבח הריאלי במכירת דירת מגורים מזכה, יחשב כיתרת סכום ההפחתה לדירת המגורים והמוכר יהא זכאי, על פי סעיף קטן (א), להפחיתו מהשבח במכירות אחרות של זכויותיו במקרקעין בדירות מגורים מזכות שלו.
|
|
(ב) |
|
|
|
במכירת זכויות במקרקעין בדירת מגורים מזכה בבעלות המוכר ואחרים, (להלן - השותפים), יהא זכאי כל שותף להפחתה כאמור בסעיף קטן (א) מהשבח הריאלי בגין מכירת זכויותיו כאמור.
|
|
(ג) |
|
|
|
שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הפחתת סכום ההפחתה לדירת מגורים במכירת דירת מגורים מזכה של תושב ישראל שטרם מלאו לו 18 שנים, (להלן - הקטין), בהתחשב בצרכיו המיוחדים של הקטין.
|
|
(ד) |
|
|
|
על אף האמור בפרק זה, במכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים מזכה שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מזכויות לבניה נוספת, (להלן- דירה עם זכויות בניה), יראו מכירה זו כשתי מכירות, מכירת דירת מגורים ומכירת זכות אחרת במקרקעין והשבח בכל מכירה יחושב כדלקמן:
|
|
(א) |
49ב. |
דירת מגורים עם זכויות לבניה נוספת |
|
שווי הדירה נטו יחשב כשווי המכירה של דירת המגורים ויתרת השווי תחשב כשווי המכירה של הזכות במקרקעין האחרת;
|
(1) |
|
|
|
|
|
שווי הרכישה, הניכויים והתוספות ייוחסו בהתאם בין שתי המכירות כיחס בין שווי המכירה של כל אחת מהמכירות לשווי המכירה הכולל.
|
(2) |
|
|
|
|
|
סכום ההפחתה לדירת המגורים יופחת רק מהשבח הריאלי המחושב למכירת דירת המגורים כאמור בפסקה (א).
|
|
(ב) |
|
|
|
על אף האמור בסעיף זה במכירת דירת מגורים עם זכויות בניה, יראו את המכירה כולה כמכירה של דירת מגורים בלבד בהתקיים אחד מאלה:
(1) יתרת השווי היא בסכום שאינו עולה על 200,000 ₪;.
(2) שווי המכירה הכולל אינו עולה על 600,000 ש"ח.
|
|
(ג) |
|
|
|
לעניין זה -
"סכום שווי הדירה נטו" - הסכום שיש לצפות לו ממכירתה של דירת מגורים ממוכר מרצון לקונה מרצון, ללא הזכויות לבניה נוספת; לגבי מכירת זכויות במכירה בדירת מגורים מזכה שתמורתה היא זכויות במקרקעין בבנין שיבנה על הקרקע עליה נמצאת הדירה - חלק היחסי מהסכום האמור כיחס שווי הזכויות הנמכרות לכלל זכויות המוכר במקרקעין כאמור;
|
|
(ד) |
|
|
|
"שווי המכירה הכולל" - שוויה של דירת המגורים עם הזכויות לבניה נוספת;
"יתרת שווי" - שווי המכירה הכולל בניכוי שווי הדירה נטו;
"זכויות לבניה נוספת" - זכויות קיימות או צפויות לבניה נוספת.
|
|
|
|
|
|
הסכומים הנקובים בסעיף זה יתואמו לפי סעיף 49(ג)(1) כאילו היו סכום ההפחתה לדירת מגורים.
|
|
(ה) |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על אף האמור בפרק חמישי, במכירת דירת מגורים מזכה שיום רכישתה, כמשמעותו בפרק השלישי, חל עד היום הקובע, יהא השבח הריאלי עד היום הקובע בצירוף הסכום האינפלציוני עד היום הקובע - פטור ממס ויתרת השבח הריאלי - חייב במס בשיעור של 25%;
לעניין זה -
"דירת מגורים מזכה" - דירת מגורים מזכה שבנייתה נסתיימה עד יום ___ בטבת התשס"ב (31 בדצמבר 2001) או שבמועד הקובע הייתה התחייבות מצד מי שמכר למוכר לסיים את בנייתה;
|
|
(א) |
49ג. |
פטור ממס במכירת דירת מגורים מזכה שנרכשה עד היום הקובע |
|
"הסכום האינפלציוני עד היום הקובע" - כהגדרתו בסעיף 48א(ד).
|
|
|
|
|
|
על אף האמור בסעיף קטן (א), זכאי המוכר, על פי בקשתו שתוגש במועד להגשת הצהרה לפי סעיף 73, לפטור ממס על חלק מהשבח הריאלי שאינו עולה על החלק הפטור ויהא חייב על סכום השבח הריאלי לאחר הפחתת החלק הפטור - בשיעור של 25%.
לעניין זה -
"החלק הפטור" - שווי רכישה ביום הקובע בניכוי שווי הרכישה של הדירה;
"שווי רכישה ביום הקובע" - שווי הרכישה, כשהוא מתואם לעליית המדד לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, כשהוא מעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 ש"ח;
"מדד" - מדד מחירי הדירות בבעלות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולגבי דירות מגורים שנרכשו לאחר יום ___ בטבת התשמ"ז (1 בינואר 1987), - המדד שקבע שר האוצר לעניין זה באישור ועדת הכספים של הכנסת;
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני היום הקובע;
"המדד הבסיסי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הרכישה.
|
|
(ב) |
|
|
|
סעיף זה יחול גם לגבי מכירת דירת מגורים מזכה בידי יחיד שאינו תושב ישראל; |
|
(ג) |
|
|
|
בסעיף 62(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
לעניין זה –
"קרוב", של יחיד במכירת זכות במקרקעין שהיא דירת מגורים מזכה כמשמעותה בפרק חמישי 1 יהא בן הזוג, צאצא ובן זוגו של הצאצא;"
|
7. |
תיקון סעיף 62 |
|
אחרי סעיף 66 לחוק העיקרי יבוא: |
8. |
הוספת סעיף 66א |
|
תשלומי איזון כמשמעותם בסעיף 71ב(ד) לחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969 ששולמו לבעל דירת מגורים מזכה פטורים ממס כל עוד סכומם אינו עולה על מחצית התמורה שיש לצפות לה ממכירת הדירה, ללא זכויות לבניה נוספת, ממוכר מרצון לקונה מרצון;" |
66א. |
"פטור על תשלומי איזון |
|
|
|
בסופו של סעיף 70 לחוק העיקרי יבוא:
"(5) כל עוד לא נמכרו הזכויות במקרקעין על ידי האיגוד, כל פעולה בזכויות באיגוד שהוקנו לבעל הזכות כאמור או בזכויות מכוחן, תיעשה באיגוד כשהוא איגוד מקרקעין.".
|
9. |
תיקון סעיף 70 |
|
בסעיף 72ב לחוק העיקרי בסעיף קטן (א), במקום המילים "ביקש פטור" יבוא "או הזכאי להפחתה של סכום ההפחתה לדירת מגורים לפי הוראות החוק האמור, ביקש פטור או הפחתה כאמור", ובמקום "סעיף קטן (ב)" יבוא "ללא זכות להפחתה כאמור";
|
10. |
תיקון סעיף 72ב |
|
בסעיף 73 לחוק העיקרי:
|
11. |
תיקון סעיף 73 |
|
בסעיף קטן (א), בפסקה (1) בסופה יבוא:
|
(1) |
|
|
|
פרטים נוספים כפי שיקבע שר האוצר בתקנות לצורך קביעת הזכות במקרקעין הנמכרת כמקרקעין בעסק;";
|
"(ד) |
|
|
|
|
בסעיף קטן (ב), בפסקה (1) בסופה יבוא:
|
(2) |
|
|
|
פרטים נוספים כפי שיקבע שר האוצר בתקנות לצורך קביעת הזכות באיגוד הנמכרת כזכות באיגוד שהיא בעסק.".
|
"(ד) |
|
|
|
|
בסעיף 75 לחוק העיקרי,
|
12. |
תיקון סעיף 75 |
|
במקום האמור ברישא לסעיף קטן (א) יבוא "נעשתה פעולה באיגוד מקרקעין ואותה פעולה חייבת במס לפי חוק זה, ימסור האיגוד שבו נעשתה הפעולה למנהל במועד למסירת הצהרה לפי סעיף 73(ב) הצהרה בה יפרט: ";
|
(1) |
|
|
|
בסעיף קטן (א)(2) במקום המילים "שהוא תובע" יבוא "שניתן לתבוע";
|
(2) |
|
|
|
בסופו של סעיף קטן (א) יבוא -
|
(3) |
|
|
|
פרטים כפי שיקבע שר האוצר בתקנות לעניין קביעת הזכות במקרקעין כמקרקעין בעסק.".
|
"(4) |
|
|
|
בסעיף 76 לחוק העיקרי, אחרי המילים "51 או 52" יבוא "או הפוטר ממס לפי סעיף 70".
|
13. |
תיקון סעיף 76 |
|
בסעיף 78 לחוק העיקרי:
|
14. |
תיקון סעיף 78 |
|
בפסקה (2) לסעיף קטן (ב), אחרי המילים "והתוספות" יבוא "לקבוע את הזכות כמקרקעין בעסק או כזכות באיגוד שהיא בעסק".
|
(1) |
|
|
|
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
|
(2) |
|
|
|
על אף האמור בסעיף זה, נמסרה למנהל הצהרה כאמור בסעיף 73(א)(1) או שומה עצמית, שאינן כוללות את כל הפרטים הקבועים בסעיף 73 לפי העניין, יהא רשאי המנהל לעשות שומה זמנית או סופית, הכל לפי מיטב שפיטתו, תוך שנה מיום קבלת ההצהרה או השומה העצמית, לפי העניין; נעשתה שומה זמנית כאמור, רשאי הוא לעשות שומה סופית לפי מיטב שפיטתו תוך שנה מיום שנעשתה.".
|
"(ג1) |
|
|
|
|
בסעיף 81 לחוק העיקרי אחרי המילים "בסעיפים 72ח, 73 ו- 75" יבוא "יראו לצורך המועדים הקבועים בסעיפים אלו".
|
15. |
תיקון סעיף 81 |
|
בסעיף 90א לחוק העיקרי במקום המילים "51 או 52" יבוא "51, 52 או 70".
|
16.
|
תיקון סעיף 90א |
|
בסעיף 94 לחוק העיקרי במקום המילים "51 או 52" יבוא "51, 52 או 70". |
17. |
תיקון סעיף 94 |
| |
|
|
|
בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"ה - 1965: |
18. |
תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה |
|
בסעיף 28 (י) בסופו יבוא "למעט ממכירת דירת מגורים מזכה".
|
(א) |
|
|
בסעיף 66 אחרי סעיף קטן(ב) יבוא:
|
(ב) |
|
|
לעניין סעיף זה "הכנסה מרכוש והכנסה חייבת שאינה מיגיעה אישית" - לרבות שבח מקרקעין כמשמעותו בחוק מס שבח מקרקעין.".
|
"(ב1) |
|
|
|
בסופו של סעיף 92(א) אחרי "תשכ"ג - 1963" יבוא "למעט ממכירת דירת מגורים מזכה;"
|
(ג) |
|
|
תחילתו של חוק זה ביום ו' בטבת תשס"א (1 בינואר 2001), (להלן - יום התחילה).
|
(א) |
19. |
תחילה
ותחולה |
|
תחולתו של סעיף 2 לחוק זה לגבי דירת מגורים שנתקבלה בירושה לאחר יום התחילה. הוראות סעיף 39א(ב)(4) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, לא תחול לגבי צוואות שנעשו קודם ליום התחילה.
|
(ב) |
|
|
תחולתה של הגדרת "הפסד ריאלי במכירת דירת מגורים מזכה", כאמור בסעיף 49(א), כנוסחה בסעיף 7 בחוק זה, לגבי דירת מגורים מזכה שנמכרה ביום התחילה ואילך.
|
(ג) |
|
|
בתקופה שבין היום הקובע לבין יום ____ בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) יחולו הוראות אלה:
|
(א) |
20. |
הוראת מעבר |
|
במכירת דירת מגורים שהתקבלה במתנה לפני היום הקובע וטרם חלפה תקופת הצינון, או שהתקבלה במתנה ביום קובע או לאחריו - לא יחולו הוראות פרק חמישי 1 לחוק העיקרי;
|
(1) |
|
|
|
|
על אף האמור בפרק חמישי ופרק חמישי 1 לחוק העיקרי, במכירת דירת מגורים שיום רכישתה, כמשמעותו בפרק השלישי, חל עד היום קובע ונתקיים אחד מאלה, יחול על השבח הריאלי עד היום הקובע - שיעור מס של 50%, על יתרת השבח הריאלי - שיעור מס של 25% ועל הסכום האינפלציוני החייב - שיעור של 10% (להלן - הדירה השלישית):
|
(א) |
(2) |
|
|
|
|
המוכר מכר לאחר היום הקובע שתי דירות מגורים אחרות;
|
(1) |
|
|
|
|
|
|
התקיימו כל אלה: |
(2) |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
המוכר מכר לאחר היום הקובע דירת מגורים אחרת שיום הרכישה שלה חל עד היום הקובע כשבמכירתה חל סעיף 49ב או סעיף 62 לחוק העיקרי.
|
(1) |
|
|
|
|
|
|
|
בארבע השנים שקדמו ליום מכירת הדירה השלישית מכר המוכר דירת מגורים שחל במכירתה סעיף 62 או פרק חמישי 1 לחוק העיקרי בנוסחם קודם לחוק זה.
|
(2) |
|
|
|
|
|
|
|
במכירת כל דירת מגורים נוספת לאחר דירת המגורים השלישית עליה הוחל סעיף קטן (א), יחול על השבח הריאלי עד היום הקובע- שיעור מס של 50%, על יתרת השבח הריאלי- שיעור מס של 25%, ועל הסכום האינפלציוני החייב שיעור של 10%.
|
(ב) |
|
|
|
|
|
על אף האמור בסעיף קטן (א), במכירת דירת מגורים שנתקיימו בה תנאי סעיף קטן (א) ושהיה חל במכירתה סעיף 48א(ד) כנוסחו קודם לביטולו בחוק זה, אילו נמכרה ביום התחילה - יחול על השבח- שיעור מס של 10%.
|
(ג) |
|
|
|
|
|
לעניין זה -
"דירת מגורים שהתקבלה במתנה" - לרבות דירת מגורים, אשר הקרקע עליה נבנתה, התקבלה במתנה;
"מוכר" - כמשמעותו בפרק חמישי 1 בניסוחו קודם לחוק זה;
"היום הקובע", "השבח הריאלי עד היום הקובע" ו"יתרת השבח הריאלי"- כהגדרתם בסעיף 47 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3(4) לחוק זה;
"תקופת צינון" - התקופות על פי מניין השנים כקבוע בסעיף 49ו(א) עד (ג) לחוק העיקרי קודם לביטולו בחוק זה;
|
(3) |
|
|
|
|
לעניין הגדרת "מקרקעין בעסק" בסעיף 3(4) לחוק זה, במקרקעין שנרכשו קודם ליום התחילה חזקה חלוטה שהם אינם מקרקעין בעסק אם במהלך כל התקופה המתחילה 7 שנים קודם ליום התחילה או המתחילה ביום רכישתם, לפי המאוחר והמסתיימת ביום מכירתם, לא שימשו בעסק. |
(ב) |
|
|
כתבות
ני"ע
