הנדסה קרבית

לפני חודשיים שלחו האירגונים מכתב לשר הבריאות, בו טענו כי "עובדות רבות מצביעות על סכנות ממשיות לבריאות הציבור מאכילת מזונות מהונדסים". הם מגבים את הטענה במסמכים מדעיים. גם אנשים פרטיים ומכובדים חתמו - ביניהם מספר ביולוגים ממכון ויצמן; ד"ר ירוחם לויט, יו"ר המרכז לביואתיקה בינלאומית באונ' בן גוריון; ד"ר אלכס מאור, מנכ"ל אמברוזיה-סולגר; וד"ר זיו סופרמן, מדען ראשי בחברת ביומדיקום.

אבל שר הבריאות לא הגיב, וכמוהו שרי איכות הסביבה, החקלאות, התמ"ס והמדע, אליהם נשלחו העתקים. לכן שוקלים עכשיו הארגונים הירוקים לנקוט בצעדים משפטיים. הירוקים מתכוונים להציג שורה של דרישות: לאסור מיידית על יבוא, ייצור ושיווק מזונות מהונדסים; לקבוע תקן, שיגדיר קריטריונים להבחנה בין מזון מהונדס ולא מהונדס; להסמיך מעבדות, שיבדקו מזון בהתאם לתקן; ולחייב את החברות בענף לקבל אישורים בהתאם לתקן. וסעיף לא פחות חשוב: לערוך מסע הסברה שיידע את הציבור ביחס ל"חוסר הבטיחות" של מזונות מהונדסים.

כל זאת, "עד אשר תוכח בטיחותם" של המזונות. לחלופין, וכדרישת מינימום, הם דורשים לחייב את יצרני המזון, היבואנים והמשווקים, לסמן מוצרים אלה.

על איזה סכנות מצביעים הירוקים? שונות ומשונות - היווצרות תגובות אלרגיות, בעיות במעיים, החלשת המערכת החיסונית של הגוף, יצירת רעלנים חדשים, מה לא. "הדגש הוא על המחויבות לבדוק", אומר ראובן זלינקובסקי, יו"ר מפלגת חוק הטבע, המרכז את הקמפיין בשיתוף עם פעולה ירוקה. "בתרופות גנטיות עוד יש עניין של סיכוי מול סיכון, ואפשרות לעזור לאדם חולה. אבל כאן מאכילים אנשים במזון מהונדס במסות, בלי שהם יידעו, ובלי שיהיה בכך צורך אמיתי".

"גלובס": אז אולי מספיק לסמן.

זלינקובסקי: "סימון נשמע נורא נחמד, אבל בעצם זה יותר גרוע. גנים נכנסים למחזור החיים הביולוגי של כדור הארץ. כשאנשים אוכלים מוצרים מהונדסים, יש שאריות מזון, שנזרקות לפח האשפה ומגיעות למרכזי האיסוף, שם אוכלים אותן חולדות וציפורים. כלומר, זה מקרין על כל שרשרת המזון.

מסויה מהונדסת למשל עושים שמן או שניצלים, אבל את הקליפות נותנים למאכל בהמות. משם השינויים הגנטיים מגיעים לחלב, בשר, ביצים, ולאחר המיחזור גם לזבל עופות, זבל פרות ושדות חקלאיים. זה מתפשט כמו מגפה. אי אפשר לסמן דבר כזה".

הטענה החזקה ביותר של זלינקובסקי אומרת כך: "בכל המחקרים שנעשו, התגלו בעיות. עד היום אין אף מוצר מהונדס אחד שנבדק ביסודיות, ואין מחקר אחד, שמוכיח שמזון מהונדס הוא בטוח. ברור גם למה - בדיקה יסודית היתה מייקרת את מחיר המזון לרמות של מחירי תרופות. רוב המחקרים נעשים בידי החברות, בעלות האינטרס, ולא בידי הממשלות, והחברות עוצרות אותם ברגע שיש בעיות. המדענים מפחדים לפרנסתם, ושותקים".

אומרים שזנים מהונדסים גנטית מניבים יבולים גדולים יותר, ומסייעים לעולם השלישי.

"הטענות האלו הן צביעות ממדרגה ראשונה. ראשית, מחקרים הראו, שתפוקת היבולים לא עולה בהינדוס, היא אפילו יורדת בכמה אחוזים. אבל בכל מקרה, החברות מוכרות לעולם השלישי זרעים, שיש עליהם פטנטים, כדי שלא יוכלו לשמור אותם לעונה הבאה. יש גם צמחים שמייצרים אותם עקרים כדי לשמור על הפטנט. מונסנטו למשל טוענת שהיא רוצה להכניס ויטמינים לתוך שתילי אורז. הדברים אלה יפים מאוד בדיבורים. בפועל הם עולים המון כסף, ומאלצים את העולם השלישי לקחת הלוואות שאי אפשר לעמוד בהן".

זלינקובסקי מצטט את ד"ר אבי פרל ממכון וולקני, שאמר כי מומלץ לערוך בדיקות של 10-5 שנים לפני הכנסת מוצר מהונדס לשוק. פרל מאשר: "בעיקרון צריך לבדוק הכל ולהיות משוכנעים באלף אחוז. זה הרי אינטרס של קהילת המדענים שעוסקת בהנדסה גנטית - אנחנו רוצים להוכיח שזה בטוח.

אף אחד לא חושב, שצריך לעבוד ללא ביקורת". אבל בשורה התחתונה, פרל הוא "תומך", ומצטט מחקרים שלפיהם צמחים מהונדסים אף יותר בטוחים מאשר צמחים "רגילים" או אורגניים".

אז מה היחס בין מחקרים "תומכים" ומחקרים "שוללים"?

פרל: "המחקר היחיד שמצא בעיות - שהיה מבוקר בצורה מתאימה, וכאן הנקודה - היה מחקר שמצא שסויה שהכילה גנים של אגוזי ברזיל גורמת לתופעות אלרגיות. הייצור הופסק מיידית. כל שאר המחקרים לא נערכו בצורה מבוקרת, וכשחזרו עליהם בצורה מבוקרת הם הראו תוצאות אחרות. בעיקרון, אני גם מפריד בין הנזק לאדם ולסביבה".

מכון וולקני אחראי על המחקר, הבקרה ומתן אישורי ייצור לגידולים מהונדסים בישראל. אולם גידולים מהונדסים אינם קיימים בחקלאות הישראלית, ולפי המכון, ממילא לא יינתן אישור לגידול צמח מהונדס שפותח בארה"ב. וכך, הוויכוח ניטש על מזון ישראלי מהונדס שחומרי הגלם שלו הגיעו מחו"ל, כמו שמן מפולי סויה.

פרל מסביר את הצלחת הירוקים בחו"ל במושגים משלו: "אירופה גם למודת ניסיון, אחרי הפרה המשוגעת, ויש להם חוסר אמון ברשויות". כל עניין ההסברה נגד הנדסה גנטית באירופה, למשל, נעשה במימון של התעשייה המקומית, שראתה שהיא מתחילה להפסיד מול היבוא המהונדס מארה"ב. הם מימנו את הירוקים ואת הפוליטיקאים, שלא מבינים שום דבר בנושא. הם ניצלו את הבערות לטובת העסקים הפרטיים שלהם".

אם זה נכון, זה רק מחזק את המסקנה שהציבור צריך לדעת יותר.

"ישראל היא לא דוגמה. אנחנו לא בקטע הזה. בארה"ב מונסנטו השקיעה מיליונים במדיה, בשביל להסביר שדנא לא אומר בהכרח פרנקנשטיין".

רק על דבר אחד מסכימים פרל וזלינקובסקי, ובעצם כמעט כולם: אם הצרכן רוצה לדעת שהוא אוכל מרגרינה מסויה מהונדסת, צריך לספק לו מידע. גם אם אין סכנה של ממש בהעברה הגנטית, יש ליידע את הציבור בדבר מזונות מהונדסים המגיעים לשולחנו. תגובת ד"ר עופרה חבקין, יו"ר הוועדה למזון חדיש במשרד הבריאות לכוונת הירוקים לנקוט בצעדים משפטיים נגד המשרד: "המלצת הוועדה היתה לסמן מזון מהונדס, והוכנה טיוטת תקנות. מה שמעכב את הנושא זה ההליך המשפטי של חקיקה. הירוקים מתפרצים לדלת פתוחה. לגבי המכתב האמור, הוא לא הגיע אלי".