עזרא הראל, עושה רושם, לא מקבל מהמשקיעים את הכבוד המגיע לו. עובדה: חברת אבטחת
שדות התעופה שבשליטתו, ICTS נסחרת בנאסד"ק בשווי של 50 מיליון דולר בלבד (לאחר
זינוק של 30% שלשום), בעוד שעיסקה עליה דווח בתחילת השבוע - מכירת פעילותה
האירופית - צפויה להניב לה לבדה רווח ברוטו של כ-100 מיליון דולר עד סוף שנת
2003.
גם הנציגות הישראלית של קבוצת לידן, שאת הבעלות עליה מחלק הראל עם איש העסקים
מנחם (מנטה) עצמון, איננה זוכה כאן לפופולאריות רבה. רוגוזין, שבראשית העשור
נחשבה לאחת המניות הלוהטות בת"א, נסחרת היום בשווי של 13 מיליון דולר בלבד,
בכ-40% פחות מההון העצמי שברשותה.
הסיבה לכך, כנראה, היא שעסקיו של הראל זוכים לתדמית "לואו-טקית", ואינם מזוהים
עם המגמות האופנתיות כיום בשווקים. זאת, למרות שעזרא הראל נחשב לאחד מחלוצי
המשקיעים בטכנולוגיה, בראשית שנות ה-80', הרבה לפני שהפכה לטרנד (בין החברות
שבהן השקיע אז נימנו טלדטה, קומברס, ועושפ). גם היום, טוענים מקורבים להראל,
הוא מושקע במיזמי טכנולוגיה רבים, בעיקר באופן פרטי.
על כל פנים, על הרקורד של הראל כאיש עסקים אין מחלוקת. מאז חזר לישראל בתחילת
שנות ה-90', יצא לו כאן שם של בעל מגע זהב. רוב ההשקעות שביצע, הפכו בתוך זמן
קצר לריווחי הון גדולים. בחודש האחרון, למשל, הלם הראל פעמיים. זה התחיל עם
הודעות של רוגוזין ו-ICTS לפיהן זכתה החברה המוחזקת פיוניר, על פי פסק דין
של ביהמ"ש בפילדלפיה, בפיצויים בסכום כולל של 353 מיליון דולר.
פיוניר, שערב הזכייה הסנסציונית נסחרה בשווי של פחות מ-5 מיליון דולר, היא
חברה שאת השליטה בה רכשה קבוצת לידן בפברואר 97' תמורת 1.5 מיליון דולר בלבד.
החברה, פעילה בשוק המשכנתאות האמריקני ומתמחה במתן הלוואות לרוכשי בתים פרטיים.
תחת שליטתה של לידן (המחזיקה בה כ-60%) גדל היקף פעילותה במהירות. תחת הנהגתו
של בועז הראל, אחיו הצעיר של עזרא, הצליחה פיוניר להשיג קווי אשראי של עשרות
מיליוני דולרים, עיקרם על פי הסכם הבנות עם בנק ניקו היפאני.
פסק הדין בו זכתה פיוניר מהווה את סכום הפיצויים הגבוה ביותר שנפסק אי פעם
במדינת פנסילבניה. הוא נפסק כנגד בנק פירסט יוניון, מענקי הבנקאות בארה"ב.
חבר המושבעים קבע כי הבנק האמריקני השתמש בכספים שהיו שייכים באופן חוקי לפיוניר
"בצורה מכוונת ושערורייתית, תוך התעלמות מהאינטרסים הכלכליים של פיוניר.
לבנק, שבטעות שילם את התמורה שאמורה היתה לקבל פיוניר ממכירת תיק משכתנאות
ללקוח אחר, נפסק תשלום נזק ישיר לפיוניר בסך 1.8 מיליון דולר, תשלום שווי השוק
שאיבדה החברה כתוצאה מהפרשה בסך 12.5 מיליון דולר, ועוד 337.5 מיליון דולר
בגין "פיצוי עונשין", שנועד להתריע בפני פעולות דומות בעתיד.
עד שתראה קבוצת לידן את הכסף, אם בכלל, יתקיימו בבתי המשפט האמריקניים הליכי
ערעור של פירסט יוניון, הצפויים להימשך עד 15 חודשים. מקור בלידן העריך היום
כי ארה"ב היא מדינה מסודרת ואנחנו מאוד רגועים לגבי הסיכויים לפגוש את הכסף".
שלשום, הגיע תורה של ICTS, החברה שנולדה בראשו של הראל, כשפיקח בראשית שנות
ה-70 על תהליכי הבדיקות הבטחוניות במסוף הנוסעים של נתב"ג (עבודה צדדית שנועדה
לממן את לימודיו).
ICTS הוקמה בשנת 87' על ידי חמישה יוצאי מערכות הביטחון ועזרא הראל בראשם.
הרעיון היה לשווק את הידע שנצבר על ידי המייסדים בתחום הבדיקות הבטחוניות,
בעיקר לפני העלייה למטוס, גם לחברות התעופה המסחריות בחו"ל, מוצר שלא היה קיים
עד אז. אמריקן איירליינס היתה הראשונה שהעסיקה את ICTS ופרצה עבורה את הדרך
לחוזים נוספים. דחיפה עצומה לעיסקי החברה העניק אסון לוקרבי, התפוצצות מטוס
של חברת פאן-אם מעל העיירה הסקוטית, שבעקבותיו גדל הביקוש לשירותי החברה.
בתחילת שנות ה-90 נקלעה ICTS לקשיים ועמדה על סף פשיטת רגל עקב בעיות ניהול.
הראל רכש את השליטה בחברה תמורת 2.2 מיליון דולר, החליף מנהלים, שיפר הסכמים
עם לקוחות והגדיל את האיתנות הפיננסית של החברה באמצעות מכירת חלקים ממנה.
מהלך ההבראה הגיע לשיאו ביוני 96', כש-ICTS הונפקה בבורסה האמריקאית וגייסה
כ-10 מיליון דולר לפי שווי של 40 מיליון. שנתיים מאוחר יותר גייסה החברה 14
מיליון דולר נוספים. נכון לסוף יוני 2000 עומדות הכנסות ICTS על קצב של כ-140
מיליון דולר בשנה.
על פי ההסכם, שדווח ע"י החברה בתחילת השבוע, תמכור ICTS, את החטיבה האירופית
שלה לרשות שדות התעופה של פרנקפורט תמורת 100 מיליון דולר, סכום שרובו ככולו
יוכר כרווח לפני מס. מדובר בעיסקה דו שלבית: ICTS תקבל בשלב ראשון 45 מיליון
דולר במזומן תמורת 45% ממניות החטיבה האירופית שבשלוש השנים הבאות תישאר החטיבה
עצמאית. בשנת 2003 אמורה הרשות של פרנקפורט לשלם 55 מיליון דולר נוספים ל-ICTS,
ולקבל בה שליטה מלאה.
החטיבה האירופית של ICTS פועלת כיום ב-40 שדות התעופה, באמצעות 16 חברות בנות
ומעניקה שירותים ל-70 חברות תעופה. לידן, החליטה על מהלך המכירה על רקע התחרות
הגוברת בתחום השירותים הבטחוניים באירופה, שוק שנפתח לאחרונה לתחרות ומקנה
יתרונות לגודל.
ICTS תיוותר לאחר המכירה בעיקר עם פעילותה בארה"ב, המתבצעת בחברת הינטלי, שהשליטה
בה נרכשה לפני כשנתיים תמורת 6 מיליון דולר. החברה האמריקנית, הפועלת ב-50
שדות תעופה מתמחה במתן שירותי קרקע ופחות בבדיקות בטחוניות. פעילות זו אחראית
לכ-40% מכלל פעילותה של ICTS כיום. בנוסף פועלת החברה גם בחבר העמים ומפעילה
מספר מיזמי טכנולוגיה - מתן פרופיל ממוחשב של נוסעים באמצעות מחשב המתחבר למרכז
ההזמנות של חברות התעופה וכן שירותי אינטרנט בפס רחב, באמצעות מסופים המותקנים
בשדות התעופה.
קבוצת לידן מחזיקה כיום 34% ממניות ICTS. עזראל הראל ומנכ"ל החברה, ליאור צוקר,
מחזיקים 6% כ"א וחברת בת מחזיקה 5% נוספים.
הראל (50), הוא בן למשפחה שעלתה מעירק בשנת 47' והתיישבה ברמת גן. כבר מגיל
צעיר סומן כמי שנועד לעסקים. לאחר שהשתחרר מהצבא (קצין ביחידה מובחרת), למד
הנדסת תעשייה וניהול בטכניון.
בשנת 77' יצא לחפש את מזלו בארה"ב ו"עשה את זה בגדול". הראל, שהתגורר בניו
ג'רזי, השתלט על חברה אמריקנית שעסקה בשיווק חלפים לרכב והפך אותה לסיפור הצלחה
שהניב לו רווחי עתק. בשנת 85', בשיא ההצלחה לקח את החברה, אי.פי. מוטורס פייפס,
להנפקת אג"ח בהיקף של 100 מיליון דולר.
אלא שלסיפור האמריקני של הראל האנרגטי היה סוף מר. החברה נקלעה לקשיים, פנתה
לבית המשפט כדי להיכנס להליך של הגנה מפני נושים וסופה, שפורקה לגורמים ונמכרה
בחלקים.
בתחילת שנות ה-90' חזר הראל ארצה. הוא הריח את "הבום" המתקרב בענף הנדל"ן ונכנס
כשותף בפרוייקט הריווחי "לב הפארק" ברעננה, בו נבנו 750 יחידות דיור. בתחילת
93' השתלט על השלד הבורסאי של לידן, ובאמצעותה רכש בסוף אותה שנה את החברה
הכושלת רוגוזין, יצרנית בדי חיזוק לתעשיית הצמיגים.
הראל, כדרכו, ייעל את רוגוזין והעביר אותה לפסי רווחיות (בין היתר באמצעות
רכישת מפעל של חברת הצמיגים פירלי בצפון קרוליינה). לנגד עיניו עמדו בעיקר
יתרות הקרקע של החברה - כ-400 דונם בחולות אשדוד, קרקע הגובלת בתחנת הכוח אשכול
של חברת החשמל.
הראל, שידע כי חברת החשמל זקוקה לקרקע על מנת להרחיב את שטחה של תחנת הכוח,
לא חסך במאמצים להפעלת לחץ על דירקטוריון החברה, כולל הדלפות על משאים ומתנים
עם גורמים מגורמים שונים למכירתן. בנובמבר 95' נחתמה העיסקה, בה קיבלה רוגוזין
צ'ק של 62.5 מיליון דולר תמורת הקרקעות, סכום שרובו ככולו הוכר כרווח.
פעילותה התעשייתית של החברה, חוסלה בהמשך וכיום היא מתמקדת בפעילות מלונאית
בנצרת וכן אחזקה של שליש מחברה המפעילה את נמל רוסטוק בגרמניה.
מאז עיסקת רוגוזין, ידעה קבוצת לידן עיסקאות מוצלחות לרוב. הנפקת ICTS היתה
הראשונה מביניהם, והאחרונה - מכירת החטיבה האירופית של החברה. בתווך, בשלהי
96', ניצל הראל, את מבנה השליטה בחברת המסופים בנתב"ג ממ"ן (שנחלקה בין המדינה
לחברת סקוריטס) כדי להשיג רווח הון מהיר בתוך פחות מחודש.
ICTS, בעלת פעילות משיקה לזו של ממ"ן, רכשה בבורסה ומחוצה לה 20% ממניות החברה,
כדי להפוך גורם שלא ניתן להתעלם ממנו או מדעותיו. איש העסקים אברהם ליבנת,
בעל השליטה בסקוריטס (היום מיכפלים) הבין את הרמז וגייס את חברת התעופה ארקיע
כדי לרכוש את חלקה של ICTS בממ"ן, במחיר שהותיר לה רווח של 5 מיליון דולר.
התרגיל חזר על עצמו גם במקרה של פולגת, חברת הטקסטיל בה רכשה רוגוזין 20% מהמניות
במהלך 97', כדי להפוך לבעל המניות השני בכוחו אחרי כלל תעשיות. ביוני 99' נמכרה
החבילה לכלל במחיר שהותיר לרוגוזין רווח הון של 7 מיליון שקל.
הרקורד של הראל כולל גם מהלכי קנייה, השבחה ומכירה מוצלחים ברשת ניו-פארם,
בספאנטק (שרכשה את קווי הייצור של יצרנית המטליות אפאר מכונס הנכסים) ובנדל"ן
בארה"ב.
מהלך מרשים, שבוצע באמצעות ICTS, היה חילוצה מקשיים של קבוצת החומרה והתוכנה
ג'ון ברייס, עליה השתלט הראל בסוף 97', כשהיתה במצב של חדלות פירעון. הראל,
המלווה בקבוצת מנהלים בכירים (בולטים ביניהם אחיו בועז, יואב נבון ומיקי ברנע),
הצליח לבצע בג'ון ברייס מהלך של חיזוק מיבנה ההון במקביל להסדרת דפוסי פעילות.
אשתקד, קטפה ICTS את הפירות מהשקעה מינורית שביצעה. חטיבת המוצרים של ג'ון
ברייס נמכרה למל"ם תמורת כ-5 מיליון דולר ובהמשך הונפקה בבורסה. חטיבת ההדרכה
נמכרה בשלמותה לגילת תקשורת בעיסקת מניות בשווי של 25 מיליון דולר (ICTS מחזיקה
כ-4% ממניות גילת תקשורת, הפועלת בתחומי הלימוד מרחוק).
מעבר לכל העיסקאות המוצלחות (ולצידן גם כישלון בולט - בחברת המלונאות הרטן,
הפועלת בזכרון יעקב), סביר להניח שעזרא הראל שמח במיוחד על עיסקה שהשלים לפני
כשנה - הצעת רכש למניות הציבור בלידן, שבאמצעותה נשלטות רוגוזין, ICTS ופיוניר.
הראל ושותפו, גיזבר הליכוד לשעבר מנחם (מנטה) עצמון, הגישו ביוני 99' הצעה
במחיר הגבוה ב-64% ממחירן של מניות לידן בבורסה, (ששיקף היעדר עניין בחברה
מצד הציבור). הצלחת ההצעה, לפי שווי חברה של פחות מ-100 מיליון שקל, משאירה
להראל ושותפו ליהנות מרווחי החברות שבשליטתם. מלבד שלושת החברות הציבוריות,
מחזיקה לידן גם בעיסקי נדל"ן, נופש, ייעוץ עיסקי ותקשורת (6.25% ממניותיה של
YES).
כתבות
ני"ע
