רישום והסדר מקרקעין

ראה אור "קובץ נהלי רישום והסדר מקרקעין" בעריכת שמואל בר ישראל וציפורה בית און ובהוצאת ועד מחוז ת"א של לשכת עוה"ד * כל ההוראות המינהליות המתייחסות לחוק המקרקעין על סעיפיו השונים, בשלמות ובעדכון 14.12.1997 18:56 עו"ד משה קשת

רבים התחומים שבהם אין החוק והתקנות מספקים את כל התשובות. כך בענייני מיסוי, כך גם בתחומים אחרים ' דוגמת רישום והסדר מקרקעין. מילוי החסר נעשה באמצעות הוראות פנימיות או נוהלים. אלה אינם מגיעים תמיד לידיעת הציבור. אמנם על פי עקרונות ברורים ראוי כי הרשות תדאג ותגרום לפרסום הנחיותיה, לרבות העקרון של זכות הציבור למידע, אך המחוקק הישראלי, בהתחשב בהוראות ס' 17 לפקודת הפרשנות, אינו חייב בפרסומן. השופט ברק, באחד מפסקי דיניו, מבהיר, כי הפירסום מתחייב הן מעקרון זכות הציבור לדעת והן מעקרון חובת הגינותה של הרשות כלפי הציבור (בג"צ 1601/90, שליט ואח' נ' פרס ואח', פ"ד מד(ז) 353, 365). מעבר לכך פירסומם ברבים הוא לתועלת הרשות ולתועלת הכלל. כל אימת שמתפרסם ברבים קובץ הנחיות יש להתברך בו. עתה ועד מחוז תל אביב נטל לידיו יוזמה חשובה והוא דואג להוציא לאור "קובץ נהלי רישום והסדר מקרקעין", בעריכת שמואל בר ישראל וציפורה בית און. לקובץ הקדימה דברים חוה הלברייך, מנהלת האגף לרישום והסדר מקרקעין, אשר נתנה ברכתה לנוהלי הרישום והיא נושאת על פני הדברים אחריות וזכות יוצרים לרבות מההוראות הפנימיות שבקובץ המונח בפנינו. אדגיש, כי הקובץ החשוב הזה לא היה מגיע לידיעתנו אלמלא נורית רוזן, דוברת הלשכה, הפנתה את תשומת ליבנו לכך שיצאה לאור המהדורה השלישית. הקובץ כולו, המכיל 720 עמודים מלאים וגדושים, לא היה זוכה להימכר במחיר של 110 שקל בלבד אילמלא טרחתו ויגיעתו של יצחק אלדובי, מנכ"ל הוועד המחוזי, אשר בראשו עומד עמיתנו משה אלוני. אלוני מקפיד שהמחוז, שהוא עומד בראשו, יתמיד במתן שירותים מגוונים לחבר והוא רואה בהוצאתו לאור של קובץ כה חשוב במחיר עלות ריאלי ואפילו מסובסד, בבחינת תפקידו של הוועד. ההוצאה לאור שליד הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין השמיטה מתחת ידה את החשוב והעיקרי שבפרסומיה - קובץ פסקי הדין של בתי המשפט. במכרז להוצאתם לאור ולהפצתם זכתה השנה הוצאת "נבו" הירושלמית, המתוכננת לספק את פסקי הדין של בית המשפט העליון ובתי המשפט האחרים במחירים המופחתים בהרבה מאלה שסופקו על ידי ההוצאה לאור שליד הוועד המרכזי. נמצא איפוא שהתל-אביבים, כמי שמאגדים את המספר הרב ביותר של עורכי הדין מבין כלל המחוזות, רואים עצמם כמי שעליהם ליטול על עצמם פירסומים כגון קובץ נוהלים מסוג זה המתייחס לענייני המקרקעין, באין גוף אחר המוכן ליטול על עצמו משימה מועילה שאין לצידה את התשואות המצופות בהוצאה לאור המסחרית. הקובץ שבפנינו הוא בבחינת אנציקלופדיה מלאה למי שעוסק בענייני מקרקעין ובא במגע עם המוסדות הקשורים בכך, דהיינו לשכת רישום המקרקעין והסדר המקרקעין. בפנינו כל ההוראות המינהליות המתייחסות לחוק המקרקעין על סעיפיו השונים, תקנות המקרקעין, האגרות בהקשר למקרקעין, החיקוקים הקשורים לרישום מקרקעין, הכל בשלמות ובעדכון. חשוב לציין, כי תחום המקרקעין הוא כזה, שאין פרקליט שאין לו נגיעה אליו, בין שעיסוקו בתחום מסויים ומוגדר ובין שעיסוקו בתחומים רבים. טול למשל את המוסד של הערות אזהרה ונמצאת למד כי אין מי שלא נתקל בבעיה זו או אחרת הקשורה ברישומה של הערת אזהרה או במחיקתה. למדים אנו מתוך הקובץ המונח בפנינו שבקשה לרישום הערת אזהרה איננה חייבת להיות מוגשת דווקא בטופס שהוא בקשה לרישום הערת אזהרה ואפשר שתוגש גם במכתב רגיל ובלבד שבאותו מכתב יצויינו הגוש והחלקה של המקרקעין. אפשר שהבקשה תוגש על ידי בעל המקרקעין, בעל זכות במקרקעין או על ידי מי שזכאי לפי ההתחייבות. רק כאשר הבקשה מוגשת באמצעות עורך הדין צריך עורך הדין לאשר את חתימת המבקש. אם המבקש עצמו, ללא ייצוג של עורך דין, מגיש את הבקשה, צריך הרשם לאשר את חתימתו של מגיש הבקשה. נזכיר גם את ההליכים של רישום הערת אזהרה כאשר המקרקעין מעוקלים. בניגוד לדעתם של רבים, ניתן לרשום הערת אזהרה גם על מקרקעין מעוקלים, אבל על מגיש הבקשה לציין בבקשתו כי ידוע לו שהמקרקעין מעוקלים. בקובץ גם הנחיות מיוחדות הקשורות לחברת עמידר או למוסדות אחרים, כמו גם הנחיות שונות שחשיבותן רבה כאמור לא רק לאלה הרואים עצמם מומחים לענייני מקרקעין, אלא לכלל ציבור עורכי הדין ואלה העוסקים במקרקעין. עובד הציבור, חרף עצמאותו בתחום שיקול הדעת שלו, מחוייב לפעול בהתאם להוראות הפנימיות, בהתחשב בעיקרון הכפיפות החל על עובדי המדינה. בכלל זה, כמובן, על הפקידים העוסקים בענייני הרישום, לפעול בהתאם לנוהלים הללו, והם אכן עושים זאת. יש מחלוקת פוסקים וחכמי משפט, באיזה מידה פקיד הציבור חייב להישמע להוראות הפנימיות, אך במישור הפרגמטי והמעשי, אין ספק, כי בתחום שהקובץ עוסק בו, יש חשיבות מכרעת להוראות אלה. אכן עניין ההנחיות הפנימיות איננו פשוט כל עיקר. פעמים שהנחיות כאלה מגבילות את שיקול הדעת של הרשות המוסמכת, ועל כן הפסיקה הביעה הסתייגויות מפורשות מעצם הרעיון של הנחיות פנימיות קבועות מראש. בענין אחד סברו השופטים העליונים, כי לרשות המינהלית ניתן שיקול דעת ולא מן הראוי להגבילו על ידי הנחיות פנימיות (ד"נ 16/71 רשם החברות נ' כרדוש פ"ד טז 1215,1209; בג"צ 70/50 מיכלין נ' שר הבריאות, פ"ד ד 319). הלכה היא כי אין בהנחיות הפנימיות כדי לקבוע קביעה נורמטיבית למשפט הנוהג ובכך הן אומרוות להיות נבדלות מתקנות. בע"א 544/88 מדינת ישראל נ' סלון טוקיו, פ"ד מו(4) 226, 257, נפסק כי ההבדל היסודי בין הנחיה לבין תקנה היא בכך שמהנחיה ניתן לסטות, מה שאין כן לענין תקנה. אכן הנחיות פנימיות הן חלק ממערך העזר המאפשר והתומך בהפעלת הסמכות המוענקת על פי דין. הנחיות מינהליות נועדו ליצור מדיניות אחידה מצד כל הזרועות של הרשות המוסמכת, אולם אין בהן לשלול את חובת הרשות לשקול כל מקרה לגופו. בכפיפות לדברים הללו בנושאי ההנחיות הפנימיות, בכפיפות להלכות בנדון ולביקורת האקדמית שנמתחה בספריהם של הפרופסורים זמיר, ברכה והר זהב הקובץ שבפנינו מדגיש את הרושם, כי ההנחיות שכלולות בו אימצו את הערות הפסיקה בכל הנוגע להנחיות מינהליות ועל כך יש לתת את הקרדיט לחוה הלברייך, הממונה על המרשם. קבצים מקצועיים "קובץ נוהלי רישום והסדר מקרקעין", בהוצאת ועד מחוז תל-אביב-יפו, לשכת עורכי הדין « «רישום והסדר מקרקעין «ראה אור "קובץ נהלי רישום והסדר מקרקעין" בעריכת שמואל בר ישראל וציפורה בית און ובהוצאת ועד מחוז ת"א של לשכת עוה"ד * כל ההוראות המינהליות המתייחסות לחוק המקרקעין על סעיפיו השונים, בשלמות ובעדכון