גולד מחפש זהב

שנתיים וחצי לאחר מכירת השליטה בכור, שוב ממצבת את עצמה שמרוק, חברת האחזקות של רוי דיסני, כאחת המשקיעות הזרות הגדולות בארץ. נשיא שמרוק, סטנלי גולד, אינו מסתיר את רצונו לשוב ולמצוא כאן "השקעה גדולה". בינתיים הוא חובר מחדש לידידו הישן, בני גאון, נזהר מלדרוך על היבלות של יונתן קולבר, ו"מצפה בכיליון עיניים לומר שישראל כבר לא נזקקת לצדקה"

נשיא שמרוק, סטנלי גולד, נראה כדג במים בכנס הנערך "בבית הירוק" שסמוך לאוניברסיטת תל-אביב. גולד, שהגיע לכאן מטעם ארגון תל-אביב-לוס-אנג'לס כדי להרצות על הנפקת אג"ח מוניציפליות למימון פרויקטים עירוניים, יודע להסתחבק עם פקידי העירייה ועם כרישי שוק ההון כאחד. בעבר היה מעורב בכמה גיוסי הון למימון פרויקטים עירוניים בעיר המלאכים, והיום הוא שמח לתרום מניסיונו לפרויקט ניסיוני של מימון הקמת חניון תת-קרקעי בכיכר הבימה בתל-אביב.

"לדעתי", הוא אומר, "ולא מהיום, חשוב לאיש עסקים לתרום לקהילה שבתוכה הוא פועל. אם בסוף היום יהיה לנו עולם טוב יותר - בין אם אני עובד בלוס-אנג'לס ותורם שם, ובין אם מדובר בשמרוק, שכבר יותר מעשר שנים פועלת בישראל - אני מאמין שחשוב להשתתף בסיוע כדי לשפר את הקהילה. תמיד הרגשתי כך, ואני מעודד כל אחד ממנהליי לעשות זאת".

אבל עם כל הכבוד, לא על פעילותו הפילנטרופית של גולד באנו לדבר, אלא על תנופת ההשקעות המחודשת של שמרוק, זרוע ההשקעות של רוי דיסני בישראל. כזכור, ביולי 1997 מכרה שמרוק את השליטה בכור לקלארידג', בתום שנתיים שבמהלכן הפכה כור לקונצרן העברי הראשון הנסחר בוול-סטריט. שמרוק גרפה במכירה רווח עתק של 130 מיליון דולר, ולמשך יותר משנה נדמה היה כי נעלמה מהשטח.

גולד לא כל-כך מסכים עם התיאור הזה: "ראשית, לאחר ההשקעה המאוד מוצלחת בכור, אמרתי לאנשים כאן שאנחנו נמשיך להשקיע. שנית, אף פעם לא עזבנו את ישראל, וגם קודם היו לנו כאן השקעות של 25 עד 50 מיליון דולר.

"לאחר כור, אמרתי שנחפש הזדמנויות דומות, שבהן נוכל למצוא צמיחה הונית. ובאמת, במשך שלוש השנים האחרונות, מייקל (מיכה גייגר, נציג שמרוק באירופה והמזרח-התיכון, ש.ש) עובד קשה כדי לאתר פרויקטים.

אנחנו מנהלים מגעים לעסקות, כמה מהן אנחנו עושים וכמה לא, אבל אנחנו ממשיכים. מצדי, אני מנסה להביא פרסום אודות העבודה הטובה שאנחנו עושים. אתה רואה כמה אני טוב?"

"קל יותר לנהל השקעה גדולה"

בשנתיים האחרונות השקיעה שמרוק בישראל כמעט רבע מיליארד דולר, סכום שממצב אותה, ככל הנראה, כאחד המשקיעים הזרים הגדולים כאן. עם ההשקעות הבולטות שבוצעו בתקופה זו נמנות תדיראן קשר, גילת תקשורת, חברות המשתייכות לקבוצת התוכנה פורמולה, קרנות הון-סיכון והשקעות ישירות בהיי-טק. באחרונה נכנסה החברה להשקעות של עשרות מיליוני דולרים גם לתחום הנדל"ן, בהשקעות משותפות עם מרל"ז של מרדכי יונה בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב ובחברת הנכסים של קואופרטיב דן.

"ההשקעות בוצעו לאחר תהליך מתמשך של חיפוש הזדמנויות בישראל", אומר גולד. "במשך השנים האחרונות מצאנו כאן שניים-שלושה דברים שאנחנו מאוד אוהבים, ואחד מהם הוא תחום ההיי-טק, שבו יש לנו אולי 25 השקעות, אבל גם נדל"ן ודברים נוספים. זה מה שאמרנו שנעשה כאשר מכרנו את כור, זה מה שתמיד עשינו, ומה שנמשיך לעשות".

מרצה נוסף שגולד שמח לפגוש בבית הירוק הוא רונן צלניר, מנכ"ל אי.בי.אי חיתום, שיום קודם השלימה את הנפקת תדיראן תעשיות קשר, החברה שבאמצעותה רכשו אשתקד שמרוק ושותפים את השליטה בתדיראן קשר מידי כור, תמורת 145 מיליון דולר, בעיקר באשראי.

תדיראן קשר, חברה רווחית מאוד, המעסיקה מאות עובדים ועוסקת בפיתוח מוצרי קשר מתוחכמים לשוק הצבאי, גייסה 10 מיליון דולר. עד לכתיבת שורות אלה הסבה ההנפקה הפסד לרוכשי המניות, אבל גולד, יו"ר הדירקטוריון, איננו מודאג. הוא בטוח שמדובר בהשקעה מצוינת, שתשביח את שוויה עשרות מונים.

עושה רושם שגולד, שבזמנו קומם כאן רבים עם רעיון הפיצול של כור, החליט להשלים את התוכנית מבחוץ. מלבד תדיראן קשר, הציעה באחרונה שמרוק לכור לרכוש מידיה את חברת האגרוכימיה מכתשים-אגן, לפי שווי של 850 מיליון דולר. ראשי כור, כך פורסם, התעקשו על שווי של יותר ממיליארד דולר, שאותו סירבה שמרוק לשלם.

ככל הידוע, נפגש גולד באחרונה גם עם ליאון רקנאטי מאי.די.בי, והציע לרכוש את חברת הנדל"ן אזורים, אבל גולד מסרב בתוקף לאשר את המידע: "בהתייחס למכתשים-אגן התגובה שלי היא 'אין תגובה'. כך גם בקשר לאזורים".

בכל זאת, נראה שאתם שוב מחפשים השקעה בסדר הגודל של כור.

"אנחנו מחפשים השקעה גדולה, כן. אנחנו מעדיפים לבצע השקעה כזו, אבל לא אשקיע אם התשואה הצפויה איננה טובה. מבחינתנו, קל יותר לנהל השקעה גדולה מאשר השקעה קטנה, כיוון שזה ממילא דורש אותו זמן וכוח-אדם. בכל מקרה, חשוב לי יותר שההשקעה תהיה רווחית, בין אם היא גדולה או קטנה".

שמרוק מעוניינת להגדיל את הרכיב הישראלי של השקעותיה?

"זו תהיה טעות להגיד ששמרוק מתכוונת להגדיל כאן את רכיב ההשקעות שלה. השאלה היא האם קיימת הזדמנות טובה. כאן, באירופה, באוסטרליה או באמריקה, אם יש הזדמנות להשקיע, עלינו לעשות זאת. כמי שמנהלים עסקים, יש לנו בעלים ומשקיעים שמצפים לתשואה, ואנחנו חייבים להשיג להם את התשואה הטובה ביותר. אם תהיה לנו ההזדמנות בישראל, נעשה זאת. אם לא, אז לא".

בעקבותיו של רוי דיסני סטנלי גולד ידע הרבה השקעות רווחיות בשנים האחרונות, בארץ וגם בחו"ל. הוא בן 58, אב לבן ובת, בוגר האוניברסיטאות ברקלי ויו.סי.אל.איי. במשך 18 שנים שימש כעורך-דין במשרד בלוס-אנג'לס, שייצג מפורסמים בשואו-ביזנס, ביניהם רוי דיסני, שלו סייע באמצע שנות ה-80 לשקם את אימפריית השעשועים של וולט דיסני ולהעלות אותה על דרך המלך.

גולד, המשמש כדירקטור בוולט דיסני, מונה ב-1985 לנשיא שמרוק, חברת השקעות פרטית של רוי דיסני ומשפחתו, המנהלת פורטפוליו בהיקף הקרוב למיליארד דולר, המושקע ברובו בארצות-הברית, בעיקר בתחומים של מדיה, טלקומוניקציה, הון-סיכון, נדל"ן ותעשיות שונות.

מה חלקה של ישראל בפורטפוליו של שמרוק?

"ייתכן ששליש מההשקעות שלנו נעשה כיום בישראל. כאשר היינו הבעלים של כור, זה היה קרוב יותר ל-45%".

במהלך השנים רכשה לעצמה שמרוק שם של מי שמתמחה בהבראת חברות ובמכירתן ברווח גדול. להוציא את תרומתה למהפך בדיסני, והסיבוב המהיר והמוכר שלה כאן, בכור ובמת"ב, רשומים על שמו של גולד כמה מהלכי השבחה משמעותיים נוספים - עשרות ומאות מיליוני דולרים כל אחד - ב"חברת הסויה המרכזית" (פרוטאינים מגרעיני סויה), "אנטרה" (תעשיית צינורות ומכלי נפט), "שמרוק ברודקסטינג" (תחנות רדיו) ועוד. שמרוק פועלת בעיקר בארצות-הברית ובישראל, אבל באחרונה היא נכנסה גם לאוסטרליה ומזרח אירופה, שם היתה לה כבר השקעה מוצלחת במיוחד, שביצעה יחד עם דנקנר השקעות, להקמת רשתות טלפוניה בפולין. השתיים יזמו את הקמת "נטיה", שבידיה זיכיונות לרישות טלפוני של כשליש מאוכלוסיית פולין. לאחר שנטיה הנפיקה אשתקד את מניותיה בוול-סטריט, מכרו השתיים באחרונה את אחזקותיהן בה לטליה השוודית, ברווח של יותר מ-50 מיליון דולר כל אחת.

מול כל אלה היה לשמרוק גם כישלון מהדהד - השקעתה ביצרנית נעלי הספורט L.A Gear. בספטמבר 1991 השקיעה שמרוק 100 מיליון דולר תמורת 34% ממניות החברה, שניסתה ללא הצלחה להתחרות ב"נייק"

וב"ריבוק", ושילמה מחיר כבד - הפסדים של עשרות מיליוני דולרים, בגלל ניהול פזרני וצמיחה מהירה מדי בהיקפי פעילותה.

גולד הביא לחברה את ילד הפלא של עולם העסקים האמריקני, מארק גולדסטון ("החייאת חברות זה המקצוע שלי"). אבל גם אמן השיווק, שעשה פלאים אצל ענקי הקוסמטיקה של אמריקה ויצרני נעלי הספורט המתחרים, לא הצליח להעלות את ל.א גיר על פסי הצלחה.

למרות זעזועים שהנהיג בחברה, והבאת 40 מנהלים מריבוק ומנייק, נאלץ גולדסטון להתפטר מתפקידו, וב-1998 נכנסה ל.א גיר להליך הגנה מפני פשיטת רגל (צ'פטר 11). בשלב זה, פחות או יותר, נפרדה שמרוק ממניותיה, כמעט בחינם.

"זה עצוב מאוד", אומר גולד, "אבל אם אתה משקיע, יהיו לך השקעות טובות והשקעות רעות. החוכמה היא שיהיו יותר השקעות טובות מאשר רעות".

"לא קראתי את הספר של בני"

בישראל יש לגולד עניין עסקי של יותר מעשר שנים, והיא היעד הראשון שבו השקיעה שמרוק מחוץ לארצות-הברית. בסוף שנות ה-80 החלה שמרוק לבצע את השקעותיה בארץ, שתחילתן היה שיתוף פעולה בין חברת הסויה המרכזית לקיבוץ חצור, ולאחר מכן השקעות בזכיינית ערוץ 2 טלעד, בחברת הכבלים מת"ב, ובחברות דור אנרגיה ודורגז של משפחת דנקנר. למעט טלעד, נפרדה שמרוק מכל השקעותיה הוותיקות בתקופה שבה שלטה בכור (מניות מת"ב נמכרו ברווח של כ-30 מיליון דולר).

בכור החל גולד להתעניין עוד בשנת 1988, בעת שהקונצרן היה שרוי במשבר ונדונה האפשרות למכור 50% ממניותיו תמורת 100-70 מיליון דולר. מאוחר יותר שקל לרכוש את תדיראן, אך גם הפעם חמקה ההזדמנות מידו. במארס 1995 רכשה שמרוק את מניות חברת העובדים (22.5%) תמורת 252 מיליון דולר. שנתיים מאוחר יותר מכרה, לאחר שקיבלה הצעה שלה לא יכולה היתה כנראה לסרב.

בספרו האוטוביוגרפי, "רק המעז מנצח", מתאר בני גאון, אז מנכ"ל כור, את "הכימיה האדירה" שנוצרה בינו לבין גולד. "הוא ניחן בהבנה עסקית, בבהירות", כותב גאון. "הוא מחשב אנושי שמסוגל, מהר מאוד, לתרגם מספרים להערכות. קל להתייעץ איתו. הוא לעולם לא יקח מהמנדט שלי כמנהל".

גולד, שהפך את גאון למנהל העשיר במשק, עם תוכנית אופציות בסגנון אמריקני, טוען כי לא קרא את הספר. "הוא לא הודפס באנגלית", הוא מסביר. אך גם כך נותר כנראה משהו מאותה כימיה בין השניים. באחרונה השקיעה שמרוק כמה מיליוני שקלים בחברת ההשקעות שהקים גאון. לדברי גולד, "בעבר הרווחנו המון כסף עם בני, ואני תקווה שנוכל לחזור על כך שוב. זו השקעה פסיבית. אנחנו מקווים שהוא ירוויח כסף עבורנו, ואולי אף יהיה מקור לרעיונות או השקעות נוספים".

כור, שגולד וגאון היו כנראה האחרונים שראו רווח משמעותי ממכירת מניותיה, היא סיפור אחר לחלוטין. גולד, שלא הספיק להותיר את חותמו על הקונצרן, אינו מעוניין להוסיף חבטה משלו לכור, שהפכה בתקופה האחרונה לשק האיגרוף של המדורים הכלכליים. "אני חושב שכור היא חברה טובה מאוד", הוא אומר. "היא מנסה לעצב את עצמה מחדש, ובמהלך תקופה כזו ישנם קשיים. הייתי באותו מצב כמו זה של קולבר, אני מבין מה הוא עובר, ומקווה שהוא יצליח".

במקומו, היית נוקט באותה אסטרטגיה?

"אינני יודע. אני לא מכיר את החברה מספיק טוב כדי לומר זאת, ואינני חושב שזה מתאים שאני אגיד מה הייתי עושה אם הייתי יושב בכיסא של מישהו אחר. יש לי מספיק מה לעשות בניהול החברות שבבעלותי".

בכל זאת, בזמנך דיברת על שינוי מבני בכור, על פיצול.

"קל יותר לנהל חברה ממוקדת מאשר חברה המפוזרת על תחומים רבים. ולכן אני מאמין שאם אתה יכול, אתה צריך להתמקד, כדי לקבל תוצאות טובות יותר".

הבעיות שלכם, הבעיות שלנו גולד הוא כמובן, בראש ובראשונה, איש עסקים חריף ומנוסה. אך הוא גם יהודי חם, הפעיל זה שנים רבות בקהילה הרפורמית של לוס-אנג'לס. בעבר שימש כיו"ר הארגון העולמי של ההיברו יוניון קולג' הרפורמי. מי שמכיר את גולד היטב, טוען כי לעתים דאגתו למצב החברתי בישראל באה על-חשבון אינטרסים עסקיים. כך, בעת ששימש כיו"ר כור, יצא בהתקפה חריפה כנגד אישור חוק הגיור, וטען כי "ההחלטה גורמת לאנשי עסקים כמוני לשקול את השקעותיהם הכלכליות בישראל".

איך מדיניות הממשלה תשרת את המשך ההשקעות הזרות בישראל?

"הממשלה אינה מתייעצת איתי בנושאי פוליטיקה, אז אני מסתייג מלתת הערות. אבל מנקודת מבט כלכלית, אי-ודאות איננה משהו שאנשי עסקים אוהבים. הם אוהבים ודאות, וככל שיש יותר ממנה, הם עשויים להתחייב יותר בהון. כך שאם הפוליטיקאים יוכלו לפתור כמה מהסוגיות המרכזיות שעומדות בפניהן, אני חושב שזה ישפר את יבוא ההון, אם כי אני מודע לכך שגם כך הון ממשיך לזרום לכאן".

את עיקר הביקור הנוכחי שלו בישראל הקדיש גולד לארגונים הפילנטרופיים שבמסגרתם הוא פועל, בין תל-אביב ללוס-אנג'לס, התומכים, בין היתר, בחילופי סטודנטים תושבי שתי הערים. לדבריו, "לישראל יש בעיות כפי שלנו בלוס-אנג'לס יש, ואנחנו צריכים לעבוד עליהן יחד. אני מצפה בכיליון עיניים לספר לעמיתיי, כי ישראל היא כבר לא מדינה הנזקקת לצדקה".