392 תלונות בנוגע לשידורי ערוץ 2, הוגשו לנציב תלונות הציבור ברשות השנייה
בשנת 99'. זוהי עלייה קלה, של 6%, לעומת 369 תלונות שהוגשו בשנת 98'. מספר
התלונות אינו כולל כ-1,100 תלונות, שהגיעו כמכתב שרשרת באמצעות האינטרנט, על
אי אזכורו של יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל, בלוח השידורים של זכייני ערוץ
2.
המתלוננים אף קראו להחרמה קולקטיבית של תוכניות הפריים של רשת וקשת, ששודרו
בערב וביום הזיכרון דאז.
נציב התלונות, יואל רקם, מדווח בדו"ח השנתי שפורסם היום (ד'), כי מבדיקת לוח
המשדרים עולה, שלמעט קונצרט מיוחד לזיכרו של רבין, ששודר ב-02:31 בלילה ע"י
קשת, לא פורסמה מבעוד מועד כוונת הזכיינים לשדר תוכניות מיוחדות, וכי הוא מצא
שהתלונות מוצדקות בחלקן.
רוב התלונות (27%) עסקו בתוכן של תוכניות. לראשונה, בשנת 99', נרשמה עלייה
חדה בתלונות על פגיעה בהרגלי הצפייה. תלונה שהפכה לקטגוריה חדשה בסיווג התלונות,
ושהתבטאה ב-21% מכלל התלונות.
התלונות נגעו ברובן להורדה שרירותית של סדרות פופולריות, או לשינוי שחל במועד
שידורן. ביניהן, הורדת הטלנובלה "על כנפי התשוקה", קיצור והורדה זמנית של הסדרה
"היפים והאמיצים", הורדת הסדרה "קרוב רחוק", העברת "שיקגו הופ" לשבת, והורדת
"תיקים באפילה".
רקם קבע, כי מבחן הפגיעה הוא אם נמסרה הודעה מבעוד זמן לצופים.
14% מהתלונות נגעו לתוכנן של פרסומות, 4% עסקו בריבוי פרסומות, 1% התלונן על
פרסומות שקוטעות את השידור, 2% נגד שידורי פרומו נועז. היקף התלונות נגד הפרסומות
דומה להיקפן בשנים קודמות. רובן עוסקות ברמיזות מיניות ובהצגת גברים ונשים
כאובייקטים מיניים, הפרת כללי בטיחות ועידוד להתנהגות מסוכנת ותכנים אלימים,
שלא מתאימים לצפיית ילדים.
רקם ציין תופעה נוספת - ניסיונות של זכיינים להסיר מעצמם את האחריות למה שהתרחש
על המסך, ולהטילה על חברת ההפקה, שהפיקה את התוכנית. זכיינים מסויימים אפילו
ניסו לטעון, כי לרשות השנייה אין סמכות לדון בתלונות על חברות הפקה. רקם דחה
את הטענה.
12% מהתלונות נמצאו מוצדקות, 14% נמצאו צודקות בחלקן, 45% טופלו לגופן. 29%
מהתלונות נמצאו לא מוצדקות. בהתפלגות של התלונות המוצדקות לפי זכיינים, מובילה
רשת, עם שיא של 41% תלונות מוצדקות. אחריה קשת עם 21%, טלעד עם 15%, הטלוויזיה
החינוכית עם 17%, הרשות השנייה עצמה עם 4%, ואילו נגד חברת החדשות הוגשו רק
2% תלונות מוצדקות.
התוכנית "מילקשייק" של רשת, ששודרה ב-99' בשעות בוקר, ספגה תגובות ותלונות
לא מעטות, שהמשיכו גם בשנת 2000. רוב התלונות נסובו על אופי התוכנית והתנהגותה
של המנחה צופית גרנט, שכונתה "וולגרית", "מבזה" ו"פרובוקטיבית". ועדת הטלוויזיה
של הרשות המליצה לרשת לשבץ את התוכנית, שבינתים ירדה, בלילה.
תלונות הגיעו גם נגד התנהגותו של נסים משעל ("משעל חם" של רשת), בראיון עם
הנגיד לשעבר של בנק ישראל, יעקב פרנקל, בתוכנית ששודרה בחודש ינואר 99'. משעל
התנצל מאוחר יותר.
עוד היו תלונות נגד "סאות'פארק" של קשת (נדחו), נגד הצגת קטינים המפתים נשים
מבוגרות ב"פלורנטין" של טלעד (מוצדקת). כללית, 47% מהתלונות על תוכן השידורים
נמצאו מוצדקות או מוצדקות בחלקן.
נגד תחנות הרדיו האיזוריות התקבלו בשנת 99', 32 תלונות. זוהי עלייה מתונה לעומת
השנה שעברה. חלק גדול מהן התייחס לשפה ירודה, גסה ובוטה. 44% מן התלונות נמצאו
מוצדקות או מוצדקות בחלקן, 34% מהן טופלו לגופן, 22% נמצאו לא מוצדקות.
מבין התחנות האיזוריות הובילה "רדיו ללא הפסקה" בתלונות, שתפסו 40% מהיקף התלונות.
זאת, כאשר 60%(!) מהן הגיעו ממתלונן אחד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
