הנקראות ביותר

יחסים סוערים

עד לאירועים האחרונים, יחסי המסחר של ישראל עם מדינות ערב היו מרשימים למדי, אלא שהפיסגה הערבית הציבה סימן שאלה על היחסים האלה

הפיסגה הערבית שנערכה בשבוע שעבר הסתיימה בקול ענות חלושה, יחסית, אחרי שלא התקבלה שום החלטה אופרטיבית ובעלת שיניים, שתשפיע על מעמדה של ישראל בעולם הערבי. ההחלטה הקרובה ביותר לפגיעה בישראל היא זו של מרוקו ותוניס, לסיים את יחסיהן הכלכליים - יש מי שיגדירם כדיפלומטיים למחצה - עם ישראל.

מרוקו ותוניס היו היחידות להכריז על ניתוק יחסים כלכליים. בקול רם פחות, ניתקה גם עומאן את יחסיה עם ישראל, קודם הפיסגה. מצרים וירדן, שנמצאות איתנו ביחסי נישואים קרים, החליטו שלא להשבית את מירקם היחסים הכלכליים. גם קטאר, בינתיים, לא הכריזה על ניתוק יחסים.

ניתוק היחסים הכלכליים עם מרוקו, תוניס ועומאן, העלה לסדר היום את שאלת היחסים הכלכליים של ישראל עם מדינות מוסלמיות באזור, שמרביתן מוגדרות כעוינות לישראל. במונחים כספיים, היקפי המסחר הנוכחיים איתן לא יפילו או ירימו את המשק הישראלי, אבל ללא ספק יש בהם ערך מוסף לנורמליזציה באזור.

אם יש אלמנט חיובי במהומות האחרונות בתוך גבולות ישראל ומחוצה להם, זו העובדה ששוב נוכחנו לדעת כי שיקולים כלכליים עולים על שיקולים מדיניים. לראייה, נטייתן של מדינות ערביות, שאינן מקיימות יחסים דיפלומטים עם ישראל, אך מקיימות איתה בשקט בשקט קשרי מסחר, שלא לצאת בשום הצהרה. אולי כיוון שאם יצהירו שהן מנתקות יחסים - יצהירו שגם היו יחסים. המדינות הערביות שסוחרות עם ישראל נחלקות לשלושה סוגים. הראשונות הן מצרים וירדן, "החברות שלנו", שמקיימות יחסי שלום שמתאפיינים בעיקר בקשרי מסחר כלכליים, וגם מעט בתיירות. איתן, כצפוי, היקפי המסחר ההדדי הם הגבוהים ביותר.

הסוג השני הוא המדינות שמקיימות איתנו יחסים כלכליים גלויים, שאינם מוגדרים כדיפלומטיים. אלה יחסים שמנסים לאכול את העוגה (ליהנות ממה שישראל יכולה להציע), אבל גם להשאיר אותה שלמה (לא להפר את המדיניות הערבית אנטי-ישראלית).

בקבוצה השלישית כלולות מדינות שמקיימות עם ישראל יחסים כלכליים חשאיים. אלה מדינות שטומנות את ראשן בחול, ומתעלמות מכך שהן רוכשות מוצרים ושירותים מישראל. ברוב המקרים, הסחורות עוברות דרך מדינות שלישיות, בהן משתנים תעודות המטען וכלי השינוע, אולם ביעדן יודעים כי מדובר במוצרים ישראלים.

הקבוצה הזו כוללת רשימה של מדינות ששייכות, לכאורה, לקבוצת החרם הערבי, ובחלומותינו הפרועים ביותר לא חשבנו שיקנו מוצרים ישראלים: ערב הסעודית, בחריין, דובאי, כווית, ובחדרי חדרים אפילו מספרים על מסחר עם פקיסטן.

לפני מספר חודשים הציג ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, משה נחום, נתונים לגבי היצוא הישראלי למדינות ערב. מסתבר שיש יצוא, ניתן לכמת ולספור אותו, ולמרות שהיקפיו הכספיים עדיין לא מרשימים, הוא נהנה משיעורי גידול מדהימים. כך למשל, היצוא הישראלי לנסיכויות המפרץ הפרסי במחצית הראשונה של השנה גדל ב-133% והסתכם ב-736 אלף דולר.

בימים אלה, כשנשמעים איומים כי החרם הערבי שוב בפתחינו, "גלובס" מציג בפניכם את מערך היחסים הכלכליים של ישראל עם מדינות שנחשבות עוינות: מה הפוטנציאל, מה היקף הסחר ומה אנחנו עלולים להפסיד. הנתונים מבוססים על סקירות כלכליות של מכון היצוא.

עומאן קשר טוב עם המערב סולטנות עומאן היא מונרכיה ריכוזית, בה שולט הסולטן על אוכלוסיה של 2.3 מיליון איש. המיגזר הדומיננטי בכלכלת עומאן, שמהווה כ-40% מהתמ"ג, הוא הנפט. אולם כיוון שרזרבות הנפט של עומאן מוגבלות יחסית, המדינה החליטה לפתח מיגזרים נוספים, ובהם ענף הגז הטבעי והתעשייה הפרטית. כיום, התעשייה הפרטית מהווה רק 5% מהתמ"ג, ולשם קידומה מעוניינת הממשלה העומאנית בהשקעות זרות.

שווקי היצוא העיקריים של עומאן הם המזרח הרחוק, ובמיוחד יפאן. בנוסף, המדינה דואגת לפתח קשרים טובים עם המערב, ובעיקר עם ארה"ב ובריטניה. במהלך השנה הקרובה עומאן צפויה להתקבל כחברה בארגון הסחר העולמי (WTO), כלומר, היא תהיה שותף מסחרי בטוח ואטרקטיבי יותר.

יחסים עם ישראל. בראשית שנות ה-90, בעידודו של יצחק רבין, נאותה עומאן לפתח קשרים כלכליים עם ישראל ונפתחו משרדי אינטרסים הדדיים. במהלך ממשלת נתניהו, כאשר נעצרה התקדמות השלום באזור, הגיבה ממשלת עומאן בהחזרת נציגה מתל אביב הביתה.

פוטנציאל יצוא מישראל. ציוד רפואי - הציוד הרפואי בעומאן זקוק לשידרוג טכנולוגי, במיוחד בתחומי אבחנה ודיאגנוזה בבתי החולים ובקליניקות. מערכות השקייה - הממשלה מממנת הקמת מערכות השקייה לחוות החקלאיות הפזורות ברחבי המדינה.

תשתיות לתיירות - לפי יעדי ממשלת עומאן, בשנה 2020 התיירות תהווה 5% מהתמ"ג. לכן, יש צורך לפתח במדינה מערכות כבישים, מלונות, תשתיות תיירותיות ואף מתקני התפלה. טלקומוניקציה - יעד נוסף של הממשלה בתחום שיפור התשתיות, במיוחד לטובת כפרים קטנים במרכז ובמערב המדינה. הממשלה מעוניינת לשדרג את מערכות החשמל, התקשורת והשידור המקומיות.

קטאר

שיתוף פעולה בחקלאות?

קטאר היא המדינה השלישית בעולם מבחינת עתודות הגז, ולכן חוזים לה עתיד כלכלי ורוד לטווח הארוך. לעומת זאת, בתחום הנפט, העתודות של קטאר הולכות ומידלדלות ובקצב השאיבה הנוכחי יספיקו רק לעוד 20 שנה. לכן, הממשלה פועלת לגיוון פעילות המשק, ומעודדת תעשיות פטרוכימיה, פלדה, תעשייה קלה וגם חקלאות, למרות שהיא קשה לפיתוח במגבלות המים של המדינה.

יחסים עם ישראל. כמו עומאן, גם קטאר פתחה משרד אינטרסים בימיו של רבין, ומיהרה לסגור אותו בתקופת שלטון נתניהו. בשבועות האחרונים עומאן סגרה שוב את משרד האינטרסים שלה בישראל, בתגובה על ההידרדרות המדינית והביטחונית באזור. עם זאת, קטאר מעוניינת מאוד לייצא לישראל גז טבעי, שכאמור, קיים בה בשפע.

פוטנציאל יצוא מישראל. מזון - עקב המחסור במים, קטאר מסתמכת על יבוא תוצרת חקלאית. מדובר בהיקף שנתי של 300 מיליון דולר לפחות.

תשומות לחקלאות - מחד, קטאר מעוניינת להגדיל את כמות השטחים המעובדים. מאידך, היא סובלת ממחסור במים, ממליחות אדמה ומתנאי מזג אוויר קשים. ידע ישראלי בנושא חקלאות מדברית וחממות עשוי למצוא קהל מקומי.

שירותים הנדסיים - קטאר מתכננת לעשור הנוכחי פרוייקטים רבים בתחומי הנפט, הגז והתעשיות הכבדות. כמו כן, מתוכננות השקעות במפעלי פטרוכימיה ומתכת ובתשתיות חשמל ומים. תקשורת ומיחשוב - התשתיות בקטאר די מתקדמות, ולכן עשויות לקלוט שירותים ואפליקציות מתקדמות על בסיס התשתית הקיימת.

מרוקו ברומטר היחסים עם העולם הערבי 60% מסחר החוץ של מרוקו מתנהל עם אירופה, ובמיוחד עם שכנתה במרחק שתי אצבעות, צרפת. לכן, יציבות הכלכלה המרוקאית תלויה ביציבות כלכלת אירופה. הממשלה מיישמת תוכנית רפורמה, שנתמכת על-ידי קרן המטבע העולמית והבנק העולמי. עיקריה הם קיצוץ הוצאות הממשלה, שינוי שיטת המיסוי, רפורמה במערכת הבנקאית, הקלות בייבוא, הורדת שיעורי מכסים וליברליזציה במדיניות המרת מט"ח.

מרוקו נהנית מעתודות הפוספטים הגדולות בעולם. כלכלתה נשענת על מיגזר חקלאי מגוון, דיג, תיירות ותעשייה הנמצאת בשלבי התרחבות.

היחסים עם ישראל. היחסים בין ישראל למרוקו לאורך השנים היו תמיד הברומטר של יחסי ישראל עם העולם הערבי. למעט התקופה שלאחר החתימה על הסכם אוסלו, הקשרים העסקיים בין ישראל למרוקו התנהלו תמיד בפרופיל נמוך. עד כה, עיקר שיתוף הפעולה היה בחקלאות.

פוטנציאל ליצוא מישראל. חקלאות - כאמור, תחום בו היחסים הכלכליים מוצלחים. מרוקו מחשיבה מאוד את פיתוח החקלאות, ולכן פתוחה לפיתוחים התחום על כל גווניו. מזון - מרוקו יבואנית מוכרת של מוצרי מזון מגוונים כמו שמנים צמחיים, אבקות חלב, שימורי פירות וירקות ודברי מתיקה.

טלקומוניקציה - זהו שוק שנמצא בשלבי התפתחות מואצים והיקפו מוערך ב-500 מיליון דולר. הממשלה מבססת את פיתוח השוק על יבוא בלבד. איכות הסביבה - תחום שזוכה לעלייה במודעות בשנים האחרונות, והיקפו מוערך גם כן ב-500 מיליון דולר. התחומים העיקריים בהם מרוקו רוצה להיות ידידותית לסביבה הם מיחזור פסולת, זיהום אוויר, פינוי פסולת עירונית מוצקה, טיהור מים ובקרת מים ואוויר.

תוניס משק ברפורמות מבניות תוניס היא המדינה הקטנה ביותר בצפון-מערב אפריקה, שמאז הכריזה על עצמאותה ב-56' עושה מאמצים רבים לקדם פעילות כלכלית, חברתית ופוליטית יציבה. ב-30 השנים הראשונות לקיומה מדיניותה הכלכלית היתה סוציאליסטית, ומאז עובר המשק רפורמות מבניות משמעותיות, שנועדו לצמצם את מעורבות הממשלה במשק.

היחסים עם ישראל. הסיפור של תוניס דומה לזה של קטאר ועומאן. תוניס הרבתה להביע תמיכה גלויה בתהליכי השלום במזרח התיכון וגיבתה את תמיכתה בפתיחת נציגות מסחרית בישראל באמצע שנות ה-90'. בזמן שלטון נתניהו הנציגות נסגרה, לפני כשנה נפתחה שוב, ונסגרה בפעם השנייה עם תום הפיסגה הערבית, בשבוע שעבר.

פוטנציאל היצוא מישראל. ציוד טלקומוניקציה - לפי תוכנית החומש הנוכחית של הממשלה, מערכת התקשורת המקומית צפויה להתרחב ולכלול חברת סלולר נוספת, לכ-200 אלף משתמשים. ציוד לחקלאות - הפרטת המיגזר החקלאי מאיצה את התפתחות תעשיית החלב, העוף והתעשיות הנלוות.

איכות הסביבה - המשרד לאיכות הסביבה התוניסאי הכין תוכנית לשמירה על איכות הסביבה, שהיקפה 3-2 מיליארד דולר. בין השאר, מדובר בפרוייקטים לטיהור מי שופכין ולצמצום זיהום באזורי תעשייה.

חשמל - למדינה תוכנית רחבה להגברת תפוקת מערכת החשמל, וזו פותחת חלון הזדמנויות לתכנון הנדסי, ציוד ורכיבים לחשמל.

ערב הסעודית התנגדות גלויה, ויחסים סמויים כן, קצת מפתיע, אבל יש סחר בין ישראל לערב הסעודית, והוא אפילו נמצא במגמת עלייה. כלכלת סעודיה היא הגדולה ביותר במזרח התיכון, עם תמ"ג בהיקף של 130 מיליארד דולר.

אין זה פלא, שהרי מדובר ביצואנית הנפט הגדולה בעולם. למרות הביטחון במעמדה בעולם, בשל שליטתה על עתודות נפט עצומות, סעודיה מעודדת מיגזרים כלכליים נוספים, כמו המיגזר הפטרוכימי והתעשייתי. מגמה נוספת היא הפרטה והרחבת המיגזר הפרטי.

יחסים עם ישראל. הפוטנציאל גדול, אבל מותנה בנכונות של סעודיה לעשות עסקים עם ישראל. בינתיים, סעודיה לא מקיימת עם ישראל קשרים גלויים, ומתנה אותם בהסכמי שלום עם הפלשתינים ועם סוריה.

בשל אווירה אנטי-ישראלית ואהדה למוצרים מקומיים, קיים חשש כי הציבור הסעודי יגלה התנגדות למותגים ישראלים. עם זאת, מתנהלים יחסי סחר סמויים שמסתירים את זהות המותג הישראלי, ואף נמצאים במגמת גידול מפתיעה.

פוטנציאל ליצוא מישראל. ציוד רפואי - תחום הרפואה זוכה לעדיפות ממשלתית ומרבית הענף, יש לזכור, עדיין ציבורי. המדינה זקוקה למערכות רפואיות אלקטרוניות, מערכות לחדרי ניתוח ותרופות מגוונות.

תקשורת - בתחום התקשורת המדינה מתעניינת באפליקציות מתקדמות כמו מערכות לעיבוד קול, רשתות WAN/CAN, תוכנות ניהול לרשתות וכדומה. אנרגיה סולרית - אחד התחומים שמעניינים את ערב הסעודית הוא לפתח אנרגיה סולרית ולהקים "כפרים סולריים", שיהפכו את אנרגיית השמש ליתרון. חקלאות - בשל תנאי מזג האוויר המדבריים, המדינה מעוניינת בפיתוח חקלאות מדברית, כולל מיכון חקלאי ומערכות השקיה.

כוויית עיראק מעכבת את היחסים כוויית לעיראק כמו לבנון לסוריה, ומלחמת המפרץ רק הוכיחה את מידת השפעתה של עיראק על כלכלתה של כוויית. משבר המפרץ פגע משמעותית בתשתיות רבות במדינה, כמו תקשורת ותחבורה, ואילץ את הממשלה לקצץ במערכות הרווחה, החינוך והבריאות. מאז, המדיניות היא לעודד השקעות במיגזר הפרטי ולהפריט חברות ממשלתיות, כדי להגדיל את כמות הכסף והמועסקים במדינה, שעיקר הכנסותיה מגיעות ממכירת נפט.

יחסים עם ישראל ופוטנציאל יצוא. כוויית אינה מקיימת יחסים מכל סוג שהוא עם ישראל. ייתכן כי קיים סחר עקיף בין המדינות, אולם אין כל עדות לכך. הסיבה העיקרית להיעדר הקשרים היא השפעתה של עיראק על כוויית.

כתוצאה מתהליכי ההפרטה והגדלת המיגזר הפרטי בכוויית, יש שורה ארוכה של תחומים אשר זקוקים להזרמת מוצרים, כסף או ידע: ציוד ושירותים לתחומי התקשורת והבריאות, ציוד רפואי, מיזוג אוויר וקירור, שירותי אבטחה, בקרה תעשייתית, ציוד אוטומטי וחלקי חילוף, חלפים לכלי רכב, שירותי הכשרת ויישום כוח-אדם, חקלאות מתועשת ומדברית, מזון קפוא, ציוד מחשבים ותקשורת, ציוד מעבדות, תרופות ומוצרי בנייה.

איחוד הנסיכויות הראש טמון היטב בחול גם הפדרציה של שבע האמירויות, שהמוכרות שבהן הן דובאי ואבו-דאבי, מקיימת יחסים כלכליים שקטים ועקיפים עם ישראל. כלכלת איחוד הנסיכויות מבוססת על נפט וגז וכמו שכנותיה, היא פועלת לגיוון פעילות המשק, בעיקר בכיוון של מסחר בינלאומי. דובאי, למשל, הפכה עצמה לצומת של מסחר בינלאומי, שירותים פיננסים ותיירות באזור ונמצאת בתנופת בנייה, בעיקר לתחומי שירותים ותיירות.

ענף החקלאות בנסיכויות נהנה מתמיכה ממשלתית גבוהה, כיוון שהוא מעסיק עובדים מקומיים ומשאבים רבים מוקצים לפיתוח התעשייה, בעיקר לייצור המשך מנגזרות הנפט כמו תעשיות פטרוכימיות ופלסטיק.

היחסים עם ישראל. כאמור, מדובר על יחסים בפרופיל נמוך, שאינם מתבצעים בגלוי או בפומבי. בניגוד לעומאן וקטאר, איחוד הנסיכויות מזדהה רשמית עם מדינות המפרץ, שנוטות לגנות את ישראל ונמנעות מכל קשר ישיר איתה.

לכן, נוקט איחוד הנסיכויות במדיניות כפולה: מחד, היתה הודעה כי חברות שייחשדו כסוחרות עם ישראל יואשמו בהפרת החרם הערבי. מאידך, הראש טמון היטב בחול, כאשר סחורות ישראליות עושות את דרכן למדינה תחת חותמת של מדינה שלישית.

פוטנציאל היצוא. תקשורת - ענף שנמצא בצמיחה מתמדת של כ-20% לשנה. האינטרנט והמחשבים האישיים זמינים, וכעת הביקוש מכוון לאפליקציות מגוונות ותוכנות לניהול מוסדות, שימושים עיסקיים ומסחר אלקטרוני.

שירותי בריאות - מערכת הבריאות עומדת בפני הפרטה, ולכן נפתח חלון הזדמנויות בתחום השירותים הרפואים, ציוד רפואי ותרופות. מזון - למרות ההשקעות הנרחבות בחקלאות מרבית מוצרי המזון מיובאים, תחום בו גם ישראל יכולה להשתלב.

מיזוג אוויר - הביקוש בנסיכויות למיזוג אוויר גבוה מאוד, לאור תנאי האקלים הקשים מחד, ויכולת הקנייה הגבוהה ועלויות נמוכות של החשמל, מאידך. הנסיכויות נמצאות בתנופת בנייה ותיירות שמגדילות את הדרישה למיזוג.

חלקי חילוף לרכב - תנאי האקלים המקומיים מגדילים את בלאי החלפים לרכב, ודורשים החלפה שלהם לעתים תכופות. חלקי מנועים מבוקשים במיוחד, יחד עם ציוד תחזוקה, אביזרי רכב ומזגנים לרכב.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות