לתת הטבות לגורמים התורמים לצמיחה

שלילת הפטור לדירות מגורים מתושבי חוץ איננה מתאימה לאווירה הכלכלית פוליטית של ישראל, ויש לזנוח אותה

שנת 1999 היתה שנת תקוות וציפיות לכלכלה צומחת ולשלום. בנסיבות אלו, המלצות ועדת בן-בסט לביטול הפטור לתושבי חוץ ושינויי החקיקה לגבי דירות מגורים ושלילת הפטור בגינן, מצאו אוזן קשבת אצל חלק מציבור הכלכלנים ובקרב המגזר הפרטי.

להמלצות אלו אין עוד מקום כיום. ביטול הפטור לדירות מגורים וקביעת שיעור 25% מס יגרור, וכבר גרר - הפסקת השקעות של משקיעי חוץ בדירות מגורים בישראל.

ערוץ השקעה זה היה אפיק יבוא הון חשוב למדינה, ודרבן בעקיפין עלייה לישראל של משקיעים, שקנו דירות בישראל והשליכו בכך עוגן במדינה. השקעת חוץ מסוג זה יצרה גם מקומות תעסוקה עקיפה למתווכי דירות, למנהלי נכסים, לעוזרות בית ולאנשי תחזוקה, וכן לעו"ד, לרו"ח ולבנקאים. בעקיפין היה זה ערוץ השקעות חוץ יציב, ונתן יתרון למדינה לעומת מדינות אחרות, שבהן לא קיים פטור כאמור.

בשנת 1998 החל המסע לביטול הפטור על דירות מגורים דווקא על ידי אנשים המקורבים לכלכלה, המקורבים למשקיעי חוץ ולאוצר המדינה. כל זאת מתוך נטייה, שרווחה אז, להשוואת המיסוי בישראל למיסוי בארה"ב, שם לא ניתן פטור על מכירת דירות על ידי יחידים תושבי חוץ.

השוואה זו נעשתה בעיקר בכיוון ההפוך, לשם הפחתת המס על תעשיית ההיי-טק בישראל, לגובה המס על תעשיית ההיי-טק בארה"ב (18% מס פדרלי החל ב-2001). השוואה זו נכונה גם כיום ביחס להיי-טק, אך אין לה מקום בשעה שמדובר בדירות מגורים ובהחמרת המיסוי, לא רק על ישראלים, כי אם גם על משקיעים זרים. וזאת, אף אם בארה"ב המס על משקיעי חוץ בדירות גבוה יותר (20%), בעוד שבישראל ניתן פטור ביחס לדירות מגורים. העולם הכלכלי נהפך לכפר קטן גלובלי. האינטרנט, על אף שקיעתו הזמנית, יהיה ערוץ עיקרי לעיסקאות כלכליות, והעולם כבר היום מתמודד עם נושא זה. ישראל מזניחה נושא זה ואיננה מתייחסת לו ברצינות.

כך גם בנדל"ן. כדי להתחרות בכפר הגלובלי, צריכה ישראל להיות שווה או נוחה יותר למשקיעים זרים. כך הדבר ביחס להיי-טק, כך הוא ביחס לאינטרנט, וכך ביחס לשוק הנדל"ן. משקיע זר יירתע מישראל, ולו משום הבעיות הפוליטיות, חוסר היציבות וסכנת המלחמה המרחפת כאן.

דירוג ישראל בתחום האשראי יכול להצביע על כך (A A), שהינו נמוך מחברות כלכליות בינוניות או גדולות בארה"ב. בעולם התחרותי, שבו ישראל נמצאת בחיסרון יחסי, ומתוך ידיעה שהקטר הכלכלי עומד ביסוד עוצמת ישראל וביטחונה, על ישראל להציע למשקיעים זרים הטבות מס יותר ממדינות אחרות, כדי להגיע לשוויון הזדמנויות.

צו השעה מכתיב לנו צורך בהטבות ייחודיות לגורמים התורמים לצמיחת הכלכלה. לאור שיקולים אלו, אין מקום לביטול הפטור לדירות מגורים, שעליו המליצה ועדת בן-בסט.

אנו מקווים, כי כל פרק מיסוי המקרקעין שיצר, וייצור, מחלוקות קשות בין מומחי הכלכלה, לא ייכלל ב"מיני רפורמה", שמתכוונים ראשי האוצר להגיש לכנסת, אם המצב הפוליטי יאפשר זאת. ארגון איפ"א בהצעת החוק שהעביר למיני רפורמה לשר האוצר, על פי תיאום עם ראשי נציבות מס הכנסה, לא כלל המלצות לתיקון חוק מס שבח בהצעתו.

הבהרה:

כותבי המאמר בשבוע שעבר הם עו"ד יוסי רוזנברג ועו"ד יצחק מרון.

עורך המדור: ד'ר אבי אלתר.

מרצה למיסים באונ' ת"א. נציג לשכת עו"ד לכנסת ויו"ר ועדת מיסים - לשכת התאום של האירגונים הכלכליים. לשעבר: יועמ"ש וסגן נציב מס הכנסה, יו"ר איפ"א ישראל, ויו"ר ועדת מיסים לשכת עוה"ד.

האמור ברשימה הינו על דעת המחבר בלבד ואינו מייצג עמדת גורם רשמי כלשהו.