האזרח צבי גצל הגיש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה נגד שידורי קשת וכן נגד
ארז טל וחברת ההפקות שלו חברת מנטה הפקות בע"מ. גצל טוען שהתכנית "הכספת" עוסקת
בהגרלות בלתי חוקיות. הוא אף ביקש להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית. העיתונים
פרסמו את דבר התביעה וארז טל לא התאפק, והתחשבן עם גצל בשידור חי: "כפי שאולי
קראתם היום בעיתון, מישהו, שכנראה החליט להתפרסם על גבינו, הגיש נגד 'הכספת'
תביעה עם טענות מגוחכות ביותר. אנו בוחנים כעת הגשת תביעה משפטית נגדית וצעדים
נגד התובע".
גצל, אחד שלא עובר לסדר היום על 'פגיעה' בציבור, בוודאי שלא יבליג לנוכח הפגיעה
האישית. הוא פנה לשידורי קשת וביקש שישדרו את תגובתו על הדברים. זאת, בהסתמך
על כלל 10(ד) לכללי הרשות השניה שמקנה זכות תגובה ל"אדם אשר בעל זכיון שידר
משדר הפוגע בו". על התגובה להינתן במשדר הקרוב ביותר האפשרי, במועד ובהבלטה
דומים ככל האפשר לאלו שבהם שודר "המשדר הפוגע".
ואכן, התגובה הועברה בתכנית "הכספת" בתאריך 13.8.00 באמצעות טקסט כתוב שהופיע
על המסך עם הקרנת כתוביות הסיום של התכנית. אלא שגצל לא בא על סיפוקו. זמן
התגובה, גודל האותיות ומשך הופעת הכיתוב לא היו לרוחו והוא פנה שוב. עשרה ימים
אח"כ, שודרה שוב התגובה והפעם על מסך מלא לפני הסיום.
גם הקרנה זו לא סיפקה את הלוחם הנחוש. הוא רצה את התגובה מפי ארז טל ולא כטקסט
על המסך. גם שיבוץ התגובה בסוף התכנית, טען גצל, חשף אותה למספר צופים קטן
יותר. הוא דרש תגובה נוספת, הולמת יותר, לטעמו. אלא שהפעם נמאס לשידורי קשת
והם הודיעו לו שאין בכוונתם לכפות על טל תגובה שלישית במספר. הסוגייה המורכבת
התגלגלה לבג"ץ ושלושה שופטים נכבדים, מישאל חשין, יעקב טירקל ודורית בייניש,
התלבטו אם להיענות לטענת הקיפוח של האזרח צבי גצל. לבסוף, פטר בג"ץ את ארז
טל מנדנודיו של העותר: "גם אם התגובה הראשונה אשר הוצגה על פני כשליש מן המסך
במשך שתים עשרה שניות, לא היתה מספקת, אזי התגובה השניה, אשר שודרה על פני
מסך מלא במשך כשש עשרה שניות, ואשר היתה מנוסחת בדומה לנוסח שנתבקש על ידי
העותר, כמו גם האפקט המצטבר של שתי התגובות יחדיו - הביאו לכך שהעותר זכה להצגת
תגובתו כדין על-פי הכללים".
הסיפור הזה, משולי השוליים של הפיקנטריה, לא הובא כאן אלא כדי להמחיש במה עוסקים
שלושה שופטים של בית המשפט העליון וכמה צודק הרעיון להשיל מעליהם סמכויות ונושאי
טיפול לטובת הערכאות הנמוכות יותר, כמוצע בהמלצות ועדת אור. מתנגדי הרפורמה
מתנגדים, בין היתר, בטענה שתיחסם דרכו של האזרח צבי גצל לבית המשפט העליון.
אדרבא, שתיחסם.
וחוץ מזה, מדוע לפרט ולהכביר נימוקים ופרטים כפי שטרחו שופטי הבג"ץ. מדוע לא
לחסוך בזמנם, בזמן הקלדנית ובנייר ולהסתפק בפסק דין מתומצת וקולע, משהו בנוסח:
"העתירה נדחית. לא מצאנו שהחלטת המשיבים בלתי סבירה ונתקבלה משיקולים זרים".
ואפשר היה גם להוסיף הוצאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
