עיריית הרצליה: זיסר ניצל קשריו עם לנדאו כדי להפר מיכרז המרינה

העירייה הגישה היום (ג') תביעה נגד מרכזי שליטה, חברת המרינה וזיסר לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב. את העירייה מייצגים עוה"ד יוסי שגב, אפי פרי, שמוליק קסוטו ויניב בוקסר.

טענה מרכזית של העירייה היא, שזיסר ניצל את "יחסיו המיוחדים" (כלשון התביעה) עם ראש העירייה דאז, אלי לנדאו, על מנת להשיג הקלות והטבות מפליגות. יצויין, כי לנדאו זוכה מחמת הספק מאשמות פליליות בפרשת המרינה.

עוד טוענת העירייה, כי מרכזי שליטה החליטה מראש להפר את תנאי המיכרז. היא מסתמכת על "תוכנית פעולה" של החברה משנת 1985, עוד לפני זכייתה במיכרז, בה פורטו הצעדים שיינקטו על מנת להגדיל את הרווחים מן הפרוייקט, אם וכאשר תזכה בו מרכזי שליטה.

בפתח התביעה מציינת העירייה, כי מרכזי שליטה הוזמנה ב-1985 בידי לנדאו לייעץ לעירייה בנוגע לפיתוח החוף והקמת המרינה. החברה ריכזה את צוות התכנון של המרינה, והשפיעה על הכנת המיכרז ותנאיו.

לדעת העירייה, מסיבה זו בלבד יש לפסול את זכייתה של מרכזי שליטה במיכרז, אשר פורסם בידי העירייה ומינהל מקרקעי ישראל בפברואר 1988. לדבריה, מרכזי שליטה לא טרחה ליידע במפורש את ועדת המיכרזים על חלקה בקבוצה שגיבשה להתמודדות במיכרז.

"לאחר זכייתה של הקבוצה של מרכזי שליטה במיכרז, 'נעלמו' שאר הגורמים בקבוצה מן השטח", אומרת העירייה. "עובדה זו מעלה חשש כבד, כי מלכתחילה היו הגורמים הנוספים בקבוצה 'גורמי קש', אשר נועדו לטשטש את הדומיננטיות של מרכזי שליטה", בשל חלקה של האחרונה בתכנון המרינה.

מרכזי שליטה זכתה במיכרז במאי 1988, בין היתר משום שבניגוד לשני המתמודדים האחרים, היא קיבלה על עצמה מראש את כל תנאיו. ואולם, טוענת העירייה, היתה זו רק הסכמה למראית עין. בתביעה נטען:

"בפועל לא היתה למרכזי שליטה, מלכתחילה, שום כוונה שהיא לקיים את הוראות ודרישות המיכרז כלשונן. ההיפך הוא הנכון. למרכזי שליטה היה ברור מראש, כי הרווח שלה מהפרוייקט יגדל ככל שתצליח לצמצם את עלויות הקמת המרינה ולהגדיל מאידך את השטח המיובש ואת הזכויות שנילוו אליו. ואכן, כך פעלה ופועלת מרכזי שליטה בפרוייקט עד היום".

העירייה מצטטת מספר קטעים מתוך תוכנית הפעולה של מרכזי שליטה מ-1985, וזאת - לדבריה - "לשם המחשת מעשה התרמית וההונאה" של החברה ושל זיסר. היא מוסיפה:

"תוכנית פעולה זו של הנתבעים נמסרה לאנשי סודם בעירייה (ששמותיהם אינם נזכרים בתביעה - א.ל). מאוחר יותר סייעו אותם אנשי סוד לנתבעים ליישם את תוכניתם, בין היתר בהנפקת האישורים המתאימים לתוכנית הפעולה, אך הנוגדים בעליל את התחייבויות הנתבעים על פי מסמכי והוראות המיכרז ואת האינטרס הציבורי".

בהמשך התביעה נאמר, כי מרכזי שליטה וזיסר יישמו את תוכנית הפעולה, ובמספר מקרים אף הצליחו להקטין את היקף העבודות ולהגדיל את התמורה עוד יותר מאשר בתוכנית מ-1985. "ביישום התוכנית האמורה גייסו הנתבעים לעזרתם, פעמים רבות, את הידידות שבין זיסר לבין לנדאו", אומרת העירייה.

בין הפרטים שלטענת העירייה הוכנסו בהם שינויים מהותיים בהשוואה לתנאי המיכרז:

* שוברי הגלים נבנו מ"דולוסים" מבטון יצוק במקום מאבנים טבעיות. בנקודה זו, נטען, כפה לנדאו על מפקחי הבנייה מחברת שיינר מהנדסים את עמדתו, ואילו המפקחים הימיים הוחלפו בכאלו שהיו "נוחים" יותר למרכזי שליטה.

* השטח הימי של המעגנה הוקטן והשטח המיובש הוגדל.

* מספר מקומות העגינה במעגנה הוקטן מ-800 ל-535.

* רוחב המזחים הקשיחים הוא 2.1 מטרים במקום 5.4 מטרים. עובי הכלונסאות של המזחים צר מן הנדרש במיכרז.

* הקמת דירות מגורים, במסווה של "דירות נופש", במקום יחידות דיור למלונאות ונופש בלבד.

* אי ביצוע חלק ניכר מעבודות הפיתוח שנכללו במיכרז, כגון שטחי נופש פעיל, מיתקני ספורט ומשחקים, חניונים ציבוריים תתקרקעיים, כיכרות, טיילת להולכי רגל ועבודות לייצוב המצוק.

בנוגע ליחסים בין זיסר ללנדאו בזמן ביצוע הפרוייקט, נאמר בתביעה, כי האישורים שנתנה הוועדה המקומית (בראשות לנדאו), "הינם תמוהים ביותר לאור העובדה, כי משמעותם האמיתית הינה הגדלה משמעותית ביותר של רווחי הנתבעים, תוך פגיעה חמורה וקשה בתמורה (היא איכות המרינה וגודל המעגנה) אותה קיבלו המזמינות בשם הציבור".

העירייה מבקשת לבטל את זכיית מרכזי שליטה במיכרז המרינה, בנימוק של הטעיה, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים. לאור זאת, היא גם מבקשת לחייב את החברה להמציא חשבונות שיאפשרו לחשב את רווחיה הנקיים בפרוייקט, על מנת להעביר כספים אלו לעירייה. בשלב זה היא תובעת 10 מיליון שקל.

טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א 2833/00).