המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבים, שכניה בבית משותף ובו ארבע יחידות דיור, שנסבה
על טענתה, כי תוספות בנייה שביצעו אלו, בהתאם להיתר בנייה שניתן להם, אינן
חוקיות, ולכן נדרשת הריסתם.
במסגרת הדיון הגישה המבקשת "בקשה לצוות על רישום הערת אזהרה" בטאבו בדבר קיומה של התובענה. הרישום נחוץ, טענה המבקשת, כדי שצד שלישי ידע על קיום התובענה
ועל האפשרות שיינתן בבוא היום צו הריסה לחלק מדירות המשיבים. חששה של המבקשת
הוא, שבשל גילם המופלג של המשיבים והעובדה שעלול לעבור זמן רב עד לסיום ההליך
העיקרי, אפשר שהזכויות תועברנה לצד שלישי מבלי לדעת על קיומה של התביעה ועל
הסכנה להריסת חלק מהדירות.
המשיבים התנגדו לבקשה בהדגישם, בין היתר, את העובדה שתוספת הבנייה בוצעה לאחר
קבלת היתר כדין, את החלטת המבקשת שלא לתבוע את הוועדה המקומית שנתנה את ההיתר
ואת הפגיעה בקניינם, אם תירשם הערה כמבוקש.
שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, שרה סירוטה, דחתה את הבקשה. השופטת קבעה, ש"עצם
הגשת התביעה שעניינה מטרד וצו הריסה איננה מקנה זכות לרישום הערת אזהרה. בנסיבות
המקרה תוקפת המבקשת בתביעתה את ההיתר שניתן למשיבים. על פניו המשיבים פעלו
בהתאם להיתר שניתן להם, ומנקודת הראות שלהם ההיתר הוא כדין. לפיכך, אי אפשר
להקדים את המאוחר ולרשום הערת אזהרה בדבר קיומו של התיק, ובכך להגביל את זכויות
המשיבים, שכן הערת אזהרה יש בה לגרוע משווי הנכס... אינני רואה מקום להגביל
את הזכויות של המשיבים בדרך כלשהי בטרם בירור המחלוקת".
(בש"א מחוזי ת"א 21335/00 שקל נ' ערשי ואח', החלטה מיום 26.10.00. בשם המבקשת:
עו"ד משה שויג. בשם המשיבים: עו"ד גיל רוה)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
