צל הקדמת הבחירות ומלחמת היוקרה שמנהל שר העבודה והרווחה מאיימים לטרפד תוכנית
חברתית חשובה ודחופה: העברת נתמכים מתלות לעבודה.
בשנים האחרונות פיתחו מדינות רבות במערב תוכניות חדשניות לשילוב מובטלים כרוניים
במעגל העבודה. המוכרת בהן היא "תוכנית ויסקונסין" שהופעלה בארה"ב, נחשבת להצלחה
גדולה ומשמשת השראה לתוכניות דומות בארה"ב, באירופה, בקנדה ובאוסטרליה.
ההתעניינות בתוכניות Welfare to Work) W2W) - מרווחה לעבודה - לא פסחה על ישראל.
בשנים האחרונות גדל מספר הנתמכים בגיל העבודה. לא מדובר במובטלים, כלומר אנשים
שפוטרו מעבודתם וזכאים לדמי אבטלה במשך שישה חודשים, אלא באנשים שאינם עובדים
שנים, כאורח חיים, ומהווים נטל על החברה. רובם מקבלים קצבת הבטחת הכנסה, וחלקם
מקבלים קצבת נכות כללית. בשנים האחרונות המוסד לביטוח לאומי נדיב בהענקת אישורי
נכות ואי כושר השתכרות, בהנחה שבתקופת אבטלה יתקשה אדם בן 45 להשתלב מחדש בשוק
העבודה.
המערכת כולה מעודדת תלות. במקום להתאמץ ולשקם מקצועית אנשים שנפלטו מכוח העבודה,
דוחפים אותם להבטחת הכנסה. סביב הנתמכים נבנתה מערכת עצומה של הטבות והנחות,
שממנה לא נהנים עובדים בשכר נמוך.
כך, למשל, עובד שמשתכר 4,000 שקל אינו זכאי לסיוע בדיור ולהנחות בארנונה שניתנות
לנתמך שהכנסתו זהה. מערכת התמיכה גם גררה לתוכה אימהות חדהוריות לילדים עד
גיל 7, והציעה להן תמריץ כספי, כדי שלא ינסו לבנות לעצמן חיים מלאים.
הצלחת תוכניות W2W בעולם הפיחה תקווה, שגם בישראל נצליח לפרוץ את מעגל הקסמים
של התלות. כבר בשנת 1997 החליטה הממשלה לנסות תוכנית דומה. מנכ"לים ופקידים
בכירים ממשרדי ממשלה יצאו ללמוד את הנושא בחו"ל, נפגשו עם מומחים, קראו ספרות
מקצועית וכתבו דו"חות.
לקראת תקציב 2001 קיבלה הממשלה החלטה לערוך ניסוי לקראת רפורמה שתוציא נתמכים
מהבטחת הכנסה לתעסוקה. בכפוף להחלטת הממשלה מינה שר העבודה והרווחה דאז, אלי
ישי, ועדת מומחים לגיבוש הכללים לניסוי ולרפורמה.
לראשות הוועדה נבחר פרופ' יוסי תמיר, לשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי, והיא אמורה
להגיש את המלצותיה בפברואר 2001. כמו כן, מינה ישי את מנכ"ל שירות התעסוקה
לשעבר, משה דימרי, ליו"ר המנהלה שתרכז את הטיפול בנושא.
הרעיון הכללי של הרפורמה הוא לרכז תקציבים ושירותים ממשלתיים, ציבוריים ועסקיים
במרכז טיפול אחד ולמקדם באוכלוסיית היעד. הטיפול יהיה ממוקד ואישי ויכלול,
בין היתר, אבחון תעסוקתי, השלמת השכלת יסוד, ייעוץ לחיפוש עבודה ושיקום מקצועי.
האוצר היה שותף חשוב ברפורמה, מה שהבטיח הקצאת משאבים נאותה לתוכנית ותמיכה
בחקיקה הנדרשת. הוכנה הצעת חוק, והאוצר אפילו שקל להאיץ את החקיקה באמצעות
חוק ההסדרים.
פרישת ש"ס מהממשלה עצרה את התהליך. לשר העבודה והרווחה, רענן כהן, יש סדר יום
משלו. הוא אומנם הציב את התוכנית להחזיר נתמכים למעגל העבודה כיעד מרכזי, אבל
גם רוצה את הקרדיט הפוליטי על כך. קשה לו לקדם תוכנית שאלי ישי נתן לה אור
ירוק.
אפשר להבין את תסכולו של השר, שמצא עצמו תקוע עם מינויים פוליטיים של ש"ס בביטוח
לאומי, בשירות התעסוקה ובמנהלת, ועם שעון שהחול בו אוזל במהירות. ההחלטה מאתמול
(ג'), להקדים את הבחירות, מקשה עליו עוד יותר.
אבל גם תחת אילוצים אלה, הוא יכול לתת דחיפה לתוכנית מקצועית רצינית לחילוץ
אנשים מתלות, במקום להתפתות לגימיקים, כמו הרעיון לשלוח את מקבלי הבטחת הכנסה
לעבוד ברשויות המקומיות 'למען הקהילה'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
