ביום רביעי האחרון חנכה אליזבט ה-2 מלכת בריטניה את החצר ה'משופצת' של ה'בריטיש
מוזיאום' בלונדון, אחד משורת פרוייקטים בריטיים לכבודו של המילניום החדש. אבל,
למרות שגם המבקרים הגדולים של הפרוייקט מעידים שגולת הכותרת שלו - כיפה העשויה
3,000 פאנלים של זכוכית, שתיכנן הארכיטקט הלורד נורמן פוסטר - היא יצירת אמנות
של ממש, גם במקרה הזה שערורייה מעיבה על הפתיחה.
אנשי מכון הריטג' (מכון שימור לאומי בבריטניה) טוענים, שהמוזיאון עשה מלאכתו
רמייה והתיר לחברת הבנייה להשתמש באבן פורטלנד צרפתית במקום באבן גיר אנגלית
(ANSTRUDE ROCHE CLAIRE), במהלך שיחזורה של האכסדרה הדרומית.
האבן הצרפתית בהירה במקצת מהאבן שאושרה לשימוש, ואף על פי שגם המבקרים מודים,
שהבדלי הגוונים יבלטו רק לעינם של מביני דבר, הסקנדל הזה מתחיל להתגלגל בעוצמות
שליוו את פרשת גשר המילניום, ובאנרגיות שעדיין מלוות את הפיאסקו של מיבנה ה"דום"
(Dome) בלונדון. אנשי מכון הריטג' מבקשים כעת לעצור את המימון שהבטיחו באמצעות
אחת מהקרנות שלהם לפרוייקט (15.75 מיליון מתוך 100 מיליון ליש"ט).
בנייתו של הבריטיש מוזיאום הושלמה באמצע המאה שעברה, והוא נחשב לאחד המבנים
הניאו-קלאסיים החשובים באירופה. הפרוייקט הנוכחי כלל בעיקר את שיחזור החצר
המרובעת של המוזיאון, ששימשה במאה האחרונה כספרייה. חדר העיון המקורי (ששוחזר
גם הוא) מכסה אמנם חלק קטן מן החצר, אבל מצוקת המקום והשנים עשו את שלהם.
ב-1988 נשלמה בניית הספרייה הלאומית החדשה בלונדון (על המיבנה שלה אמר הנסיך
צ'רלס, שהיא מזכירה לו בניין של שירותים חשאיים), הספרים עברו לבית הולם יותר,
והפרוייקט שתיכנונו החל ארבע שנים קודם לכן, החל לתפוס תאוצה. עם השלמת הפרוייקט
הופכת החצר המשוחזרת של המוזיאון למשטח הציבורי המכוסה, הגדול ביותר באירופה.
התהודה הציבורית לחלק הבעייתי שמלווה את הפרוייקט החלה אמנם להירשם רק ערב
החנוכה החגיגית של הפרוייקט, אבל אנשי השימור באירופה עוסקים בה כבר למעלה
משנה. ממצאי דו"ח ביקורת, שהכינו אנשי מקצוע חיצוניים ביוני 1999, לימדו, שהמוזיאון
התיר לחברת הבנייה להשתמש באבן שלא אושרה. זה קרה אחרי שבניית מחצית מהאכסדרה
הדרומית כבר הושלמה.
אנשי השימור של המכון ניהלו עם הנהלת המוזיאון מגעים לפתרון הבעיה, אולם לשיטתם,
המוזיאון התעקש להשלים את השיחזור ורק לאחר מכן לבחון אם צריך להרוס ולהתחיל
מהתחלה. בחודש נובמבר פרסמו אנשי מכון הריטג' הודעה ממנה עלה, כי הם שקלו לכפות
על המוזיאון לשחזר את האכסדרה מחדש, אבל לפי שעה הם מעדיפים לנסות למשוך את
המימון בחזרה. מימון הוא כידוע אחת הבעיות הקריטיות של הדום. השערורייה הפיננסית
שנקשרה בהקמתו איננה מאפשרת עוד לתפעלו. באספקט הכספי, גם גשר המילניום עורר
חוסר נוחות מסויימת בציבור הבריטי, אחרי שהתבררה חריגה של 2 מיליון ליש"ט מהתקציב
המאושר, אבל במקרה של הגשר, לב הבעיה לא היה מימון. זמן קצר לאחר פתיחתו לשימוש
הקהל הרחב, התברר שהוא איננו מצליח לשאת את ההמונים.
הגשר שתוכנן על ידי פוסטר למעבר הולכי רגל בלבד, התנדנד ברוח. פוסטר טען, שאין
שום קושי בטיחותי והבעיה היחידה היתה הצלחה גדולה מדי של הפרוייקט, בגינה פקדו
אותו בו זמנית רבבות הולכי רגל. הולכי הרגל העידו, שהתנודה של הגשר ברוח הלונדונית
יוצרת תחושה שמזכירה הפלגה בלב ים.
זה בוודאי היה אחד הרגעים שפוסטר, ארכיטקט בריטי ידוע ועתיר פרסים, היה מעדיף
לשכוח. ברזומה שלו הרבה מאוד פרוייקטים מפורסמים, כמו העבודה לשיחזור בניין
הפרלמנט הגרמני (הרייכסטאג) בברלין, הנהלת בנק HSBC בהונג קונג, מוזיאון התעופה
האמריקני בדוקספורד (בגינו קיבל את פרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות) ונמל התעופה
הגדול בעולם, CHEP LAP KOK בהונג קונג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
