דום מתוח: הרוכש תרם ללייבור

רוברט בורנה תרם 100 מיליון פאונד למפלגת הלייבור, חלק מזה בעיצומו של המו"מ למכירת פרוייקט המילניום, ב-175 מיליון פאונד פחות מהערכת השווי

אם למרות הירידה בסקטור הטכנולוגיה בעולם אתם עדיין מחפשים משרד באירופה, הדום הלונדוני עשוי להיות אחת האופציות. כעת זה כנראה רישמי - פרוייקט המילניום המקרטע של בריטניה, עתיד להפוך לעיר של היי-טק. בעיסקה שנויה במחלוקת למכירת המבנה וקרקע סמוכה, לקונסורציום legacy, שמיוצג על ידי רוברט בורנה, אחד התורמים לממשלת הלייבור הבריטית, ב-125 מיליון פאונד, יימכר הפרוייקט ב-175 מיליון פחות מהערכת השווי שביצעו האחים לזרד מטעמה של הממשלה. קונסרוציום לגאסי, שכולל גם שני יזמי נדל"ן אירים שנויים במחלוקת (איך לא), שאמורים לממן 80% מהרכישה, מתכוון להשקיע 300 מיליון פאונד בהסבתו של הפרוייקט, ובכלל זה שינוי המעטפת החיצונית למתכת שקופה, וחלוקת פנים המבנה לחדרוני זכוכית.

כל דבר שקשור בדום מעורר ויכוחים לוהטים בבריטניה, וגם הפרטים הפיננסיים המורכבים של העיסקה הזו אינם יוצאים דופן: ממשלת בריטניה הסכימה ככל הנראה לפרוס את התמורה על פני לא פחות מ-25 שנים. במהלך השנים הללו יקבלו שלושה גופים של הממשלה הבריטית נתח מהרווחים שיושגו בפרוייקט. בעתיד הקרוב אמורה ממשלת בריטניה לקבל בין 80 ל-50 מיליון פאונד בלבד, עשירית או פחות מההשקעה הציבורית הכוללת בפרוייקט, שנאמדת ב-800 מיליון פאונד. פירושו של דבר, שהתשלום הראשון לא יכסה אפילו את עלויות הטיהור של הקרקע ששימשה לבניית הפרוייקט. קרקע שהזדהמה במשך שנים רבות אפרופו הפעילות ההיסטורית של בריטיש גז במקום.

בריטיש גז הבעלים המקוריים של הקרקע, היא גם בעלים של התחייבות חוזית שנתנה לה בעבר הממשלה הבריטית, המבטיחה לה 7.5% מהכנסות ממכירת הפרוייקט. כעת נאבקת החברה להבטיח לעצמה תשלום של לפחות 18 מיליון פאונד. בריטיש גז אומדת את שווי הקרקע ב-150 מיליון פאונד. הערכות שווי עצמאיות נוקבות ב-260 מיליון פאונד. בחדרי חדרים ביקרו אנשי בריטיש גז את ההיחפזות של ממשלת הלייבור הבריטית למכור את הפרוייקט, בטענה שזו ממהרת להפטר מהתווית של הכישלון לפני הבחירות הכלליות שיחולו מתישהו באביב. בריטיש גז, כמובן איננה היחידה.

לאחרונה הודה בורנה מלגאסי, שתרם למפלגת הלייבור הבריטית 100 מיליון פאונד בשלושה חלקים של כ-33 מיליון פאונד כל אחד. לא ידוע מתי מסר בורנה את ההמחאה הבנקאית הראשונה, אבל ברור שההמחאה השלישית נמסרה מתישהו בין נובמבר ואוקטובר אשתקד, שעה שממשלת הלייבור כבר ניהלה עם חברת LEGACY משא ומתן הנוגע לפרוייקט.

בורנה אומר, שאבסורד לחשוב שיש קשר בין התרומה ובין הדום - הדום הוא עיסקה פיננסית, בעוד התרומה היא תמיכה באנשים ובמדיניות. גם דוברים מטעמה של מפלגת הלייבור אמרו, שהרעיון שהם מנהלים משא ומתן עם LEGACY משום שבורנה תרם למפלגה - מגוחך.

ההליכים למכירת הדום, צריך לזכור, החלו אמנם במארס 99', אבל הממשלה הבריטית פתחה במגעים עם קבוצת LEGACY לפני חודשים אחדים בלבד, אחרי שההצעה של נומורה (שדורגה כהצעה ראשונה) ירדה מן הפרק. ההצעה של LEGACY היתה הבאה בתור, רק אחריה נמצאת ההצעה של קונסרוציום שגיבש מנהלו לשעבר של פרוייקט דיסני בצרפת, pierre-gves gerbeaw, שהוזעק בפברואר אשתקד להציל את הפרוייקט מהמשבר הניהולי והפיננסי שפקד אותו.

p-g gerbeaw היה רוצה להמשיך להפעיל את הפרוייקט כאטרקציה תיירותית. הוא איננו חוסך את ביקורתו על הדרך שבה תוכננו המצגות בפרוייקט המילניום. כל מנהל של סופר מרקט בינוני, התבטא פעם, היה יודע למקם את האטרקציה המרכזית של הפרוייקט (דגם ענק של גוף האדם, שטיול בו לימד את המבקרים אנטומיה), במקום פנימי ולא מייד בכניסה, כדי למשוך את המבקרים.

במובן של מספר המבקרים הדום כנראה איננו כישלון קולוסאלי, שהרי עד שכיבו את האורות (ביומה האחרון של שנת 2,000) ביקרו בפרוייקט שישה וחצי מיליון אנשים, 5.4 מיליון מהם בתשלום. בין המבקרים האחרונים היו גם שרי בלייר (אשתו של ראש הממשלה טוני בלייר) ושלושת ילדיה. העובדים, שפוטרו, אמורים לקבל בונוסים שיגיעו כנראה כדי 3 מיליון פאונד.

האישיות הכי פחות מרוצה מהעיסקה היא כנראה ראש העיר לונדון, שהיה רוצה שחוזה המכירה יכלול תנאי מתלה, לפיו מחצית מהקרקע שנמכרת בחבילה אחת עם הדום, תיועד לפרוייקט דיור לזוגות צעירים וחסרי יכולת, שעה שרק כרבע ממנה מיועד למטרה זו.