הנקראות ביותר

הפלשתינים מתחילים השבוע בביצוע החרם על סחורה ישראלית

יוחרמו מוצרים שיש להם תחליף מקומי, ערבי או זר - בעיקר מזון, פלסטיק, תרופות ומוצרי ברזל

מחריפים הצעדים הפלשתיניים להחרמת התוצרת הישראלית: "הוועדה הלאומית להחרמת הסחורה הישראלית" בגדה, הקשורה לתנועת הפת"ח ולפלגים נוספים, הכריזה על 1 בפברואר כמועד אחרון לתחילת מימושו של החרם. זאת, לאחר דחייה של שבועיים מהמועד המתוכנן.

עד כה נוהל החרם במסגרת תעמולתית בלבד, ובהתאם לרצונם של הצרכנים, אך רשם הצלחה לא מועטה. עתה מתכוונים פעילי הוועדה לנקוט צעדים ממשיים ליישומו.

זיאד אבו-עין, מבכירי הוועדה הלאומית וחבר בהנהגת הפת"ח בגדה, אמר ל"גלובס", כי החרם יבוצע "בצורה חכמה וגמישה, בהתאם לאינטרסים הפלשתיניים". לדבריו, הוועדה גיבשה, בהתייעצות עם בעלי מפעלים, מומחים מתחומים שונים וסוחרים רשימת מוצרים שהמשק הפלשתיני מסוגל לייצר בעצמו בלא להזדקק לסחורה ישראלית, ואלה יוגדרו מוצרים אסורים ליבוא מישראל.

בין מוצרים אלה נכללים מוצרים של החברות עלית, תנובה, שטראוס, וכתר וכן חומרי ניקוי, תרופות ומוצרי ברזל. עם זאת, תותר במסגרת ה"חרם החלקי", כפי שהוא מכונה, הכנסת מוצרים ישראליים שאין להם תחליף מתוצרת פלשתינית, או שהתוצרת המקומית אינה מספקת את הביקוש, כמו חלב. גם הכנסת חומרי גלם מישראל מותרת.

אבו-עין, לשעבר יו"ר רשות הביקורת של הרשות הפלשתינית, משרה המקבילה למבקר המדינה בישראל, מדגיש כי מדובר ב"מסע עממי לעידוד התוצרת המקומית. ישראל גירשה 120 אלף פועלים פלשתיניים, ואנו מחויבים להגדיל את הייצור המקומי, כדי לאפשר את קליטת המובטלים במפעלים".

אבו-עין מאשים את ממשלת ישראל, כי היא המטילה חרם על התוצרת הפלשתינית במשך שנים ומפלה לרעה את הסוחרים ואת סוכנויות הייבוא הפלשתיניות: "מדוע ישראל אוסרת למכור תרופות פלשתיניות לישראל או מונעת מיבואני מכוניות מהשטחים למכור מכוניות ישירות לישראלים? באותה מידה אנו נחרים את התרופות הישראליות בעלות התחליף המקומי".

נושא מעורפל הוא מידת מעורבותה של הרשות הפלשתינית עצמה בנושא. מאחר שמדובר ביוזמה של הפת"ח וארגונים נוספים, אין לראות בחרם הנחיה מצד הרשות, בניגוד לחרם על מוצרי ההתנחלויות, הנאכף בידי פקידי משרד האספקה של הרשות.

גורמים פלשתיניים אומרים, כי הרשות אפילו מסתייגת מהחרפת החרם, ובכל מקרה לא תאפשר החרמה בפועל של סחורה מחנויות, משום שהדבר יתפרש כקריאת תיגר על סמכויותיה.

"איננו מתכוונים לבצע החרמה של סחורות מחנויות", אומר אבו-עין. "מה שנמצא עתה במלאי, במחסנים או בחנויות יימכר כרגיל, אולם לא נתיר יבוא סחורה חדשה. הסחורה שכיום במלאים תסומן בתווית מיוחדת, וכך נפקח על הנושא. נגד מי שייבא בכל זאת סחורה אסורה מישראל, נפעל בדרכים שונות, כמו ארגון חרם ציבורי על חנותו, או אפילו החרמה בפועל של הסחורה". חלק ניכר מפעילות החרם היא במישור התעמולתי: רופאים מתבקשים להימנע ממתן מרשמים לתרופות ישראליות וניתנת ארכה זמנית לזכיינים של חברות ישראלית למצוא חברות זרות במקום הישראליות. לציבור מחולקים חומרי תעמולה, ועידות ציבוריות רבות נערכות בנושא, ונקבע סולם עדיפות - קודם כול סחורה פלשתינית, אחר כך ערבית, זרה, ולבסוף ישראלית.

אבו-עין מוסיף, כי ההחרמה תגרום לאנשי העסקים בישראל להרגיש את "משמעות הכיבוש עבור הפלשתינים. כלכלה חופשית חייבת להתקיים בין מדינת פלשתין למדינת ישראל ולא בין מדינת ישראל לעם הפלשתיני הכבוש. אנו מבקשים יחסים כלכליים צודקים והוגנים בין מדינות, בניגוד למצב הנוכחי, של ניצול המשק הפלשתיני בידי הישראלים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות