למרות שהכלכלנים והאסטרטגים מסמנים באצבעותיהם את האות V, כלומר
טוענים שאחרי ההאטה הנוכחית תבוא הבראה מהירה במחצית השנייה של השנה, אין בכלל ספק שלא זו הדרך שבה רואים גרינספאן וחבורתו את מצב הדברים. הפחתה של הריבית ב-1% שלם בתוך חודש, בוודאי לא ניתנת לקיטלוג כפעולת הקלה מוניטרית רגילה. כפי שסטפן רוץ' ממורגן סטנלי מציין, הפד לא ראה חובה ללכת בדרך כה אגרסיבית מאז המיתון העמוק של 1982-1981. לכל הפחות, מהלכיו של הפד בהחלט משקפים דאגה חריפה, שאינה עולה בקנה אחד עם השאננות המקובלת.
יש עוד שתי סיבות לא פחות טובות לתחזיתנו הקודרת - רווחי החברות ומקומות העבודה, ששניהם צוללים מטה. כדי לראות יותר טוב את מה שמתרחש בתחום זה, לא צריך משקפת רבת עוצמה. די להתבונן בדיווחים הקודרים המתפרסמים בעיתון האח שלנו, "וול סטריט ג'ורנל", או לקרוא את התחזיות הרשמיות של המימשל, שהן קודרות אפילו עוד יותר. למרות שרוב הנזקים נגרמים, לכאורה, למגזר ההיי-טק, הנזק בוודאי לא מסתיים שם. אולי מה שמדאיג עוד יותר הוא שאפילו התחזיות האופטימיות שפורסמו בזמן האחרון -
זו של AOL-טיים וורנר היא דוגמה טובה - אולצו לעבור תיקונים מהירים מאוד (באי רצון, כמובן).
כל ההטפות ודברי האמונה של הכלכלנים וראשי החברות בהבראה המיידית הממשמשת ובאה במחצית השנייה של השנה, נוגעים ללב. אבל אם להודות על האמת, הראיות המוצקות משכנעות יותר. אמון הצרכנים, המדד הכלכלי החמקמק והכספיתי הידוע, נופל ללא תקנה. אין בכך שום מסתורין. נתעלם מדו"ח התעסוקה החודשי האחרון, שהיה בעיקר דוגמה טובה לשיטות ההכנה של שלג בקיץ, כלומר לניכוי העונתיות מן הנתונים בעגה הרשמית. אפילו החברים בלשכת הסטטיסטיקה של משרד העבודה, BLS, התנערו בעדינות מן הנתונים שלהם. נתבונן, במקום זאת, בדו"חות הפיטורים של החברות הגדולות, הנערמים והולכים.
לעניין זה, מיודענו הבלתי נלאה אד היימן מקבוצת ISI, אומד את סך הודעות הפיטורים שנמסרו בינואר לבדו ביותר מ-270,000 - קפיצה של 678% מנתוני ינואר 2000. הגל העכור הזה בשום פנים ואופן לא שכך בפברואר, מדווח אד, שמנה 20,000 הודעות פיטורים ביום ו' לבדו.
מה שהופך את התמונה למפחידה עוד יותר ממה שהיא כבר נראית, הוא שהאנשים שמאדים את מטה לחמם אינם כאלו שעסקו במרץ בחיסכון לימי סגריר בשנים האחרונות. למעשה, הם סמכו יותר על מקלט בדמות שוק המניות, והמקלט הזה מאכזב אותם כעת.
מבחינת המשקיעים, השאלה החשובה היחידה היא כמה מאותן חדשות רעות, נוכחיות או עתידיות, כבר מגולמת במחירי השוק? לא מי-יודע-מה, אומרים ג'יי ודיוויד לוי, אב ובנו שהם במקרה גם כלכלנים מבריקים ועתירי פרספקטיבה. בעלון שלהם, "לוי אינסטיטיוט פורקסט", הם קובעים ש"ציפיות המשקיעים ומגמת הרווחים נעות בכיוונים שונים מאוד, ובפער רחב ביניהן". הם צופים שהרווחים יורעו מעל המצופה ברבעון הראשון, בהרבה מעל המצופה ברבעון השני, ו"יעברו צניחה חופשית בסבירות גבוהה" במחצית השנייה של השנה.
הם גם מוסיפים לקינוח ש"הרבעון הרביעי של שנה זו עלול להציב שיא חדש של מפולת ברווחי החברות, שכמותו לא היה מאז תום מלחמת העולם השנייה, וכי שנת 2002 עלולה להיות מפחידה".
נעזוב את 2002. אנחנו כבר משקשקים כעת.
(הכתבה המלאה מ"בארונ'ס" - היום במוסף שוק ההון במהדורה המודפסת של עיתון "גלובס).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
