סיסקו מוסרת את השרביט

בהחמצת יעד הרווח הרבעוני שלה בסנט אחד, סיסקו למעשה נופפה לשלום למעמדה הרם כמובילת מגזר הטכנולוגיה, והיא חוזרת ליציע החובטים שכשלו, עם המחבט על שיכמה. יצרנית ציוד הרשתות מסן חוזה, קליפורניה, היתה לאורך תקופה ארוכה ג'ו דימאג'יו של מניות הטכנולוגיה, לאחר שעמדה בתחזיות או היכתה אותן במשך 28 רבעונים רצופים, לפני ההחמצה האחרונה.

EMC השתמשה במחבט שלה לא רע בכלל בחמש השנים שחלפו. החברה עמדה בתחזיות של וול סטריט או היכתה אותן במשך 20 רבעונים רצופים. לכן, היו"ר מייקל רוטגרס לא מתכוון להתחמק מן הסיכוי הגדול להיכנס לרשימת החובטים הגדולים בהיסטוריה. נראה כי כולם מחפשים אחרי סיסקו הבאה, ממש כפי שחיפשו בעבר את מיקרוסופט הבאה.

EMC, כמובן, כבר איננה חברה זולה. במחיר של 56.40 דולר, המניה נסחרת במכפילים של 55 לרווח החזוי השנה ו-10.3 למכירות. אבל לנוכח העובדה שמעט מאוד מגזרי טכנולוגיה החזיקו מעמד בסערה הנוכחית, מנהלי תיקים עם יותר מדי מזומנים פנויים בקופתם רוצים להאמין ש-EMC תספק את הסחורה, למרות הבצורת הכללית.

תחזית ההכנסות המונמכת של סיסקו משקפת אמנם היטב את הירידה בהשקעות הרישות וטכנולוגיית המידע של החברות הלקוחות, שמתחילה להשפיע לרעה על כולם. אבל הכלל הזה לא חל על שחקניות איחסון הנתונים כמו EMC. הן ממשיכות לטעון לחסינות בפני ההאטה הכלכלית ובפני הקיצוצים בתקציבי ההצטיידות של החברות והעסקים. כמובן, יש הבדל: בעוד סיסקו שבויה פחות או יותר בידי קהל לקוחות מצומצם של חברות הטלקום, חברות איחסון הנתונים פועלות מול ציבור לקוחות רחב בהרבה, למעשה מול כל החברות שמעוניינות בציוד טכנולוגיית מידע.

ממש כפי שמנכ"ל ברוקייד קומיוניקיישנז סיסטמס, גרג רייס, אמר ל"בארונ'ס" בשבוע שעבר שברוקייד תעמוד בציפיות השאפתניות ממנה למרות ההאטה הכלכלית, גם הבוס של EMC, רוטגרס, משמיע זמירות אופטימיות. "כשאתה פטיש, כל דבר אחר מתחיל להיראות כמו מסמר. אנחנו ממשיכים להאמין שיש לנו יותר הזדמנויות ממה שנוכל לנצל", הכריז רוטגרס בסמינר של מריל לינץ' שנערך לאחרונה, והוקדש לתחום איחסון הנתונים.

הטענה הבסיסית היא שמנהלי טכנולוגיית המידע בחברות להוטים להשיג יותר יכולת איחסון ללא הפסקה, והם ישלמו כל סכום שיידרש כדי שמערכות המיחשוב הארגוניות שלהם יפעלו ללא תקלות. בסמינר של מריל, רוטגרס קיבל אינספור הזדמנויות להתחמק מגומת החובטים, אבל הוא התייצב בפניהן בביטחון בלתי מעורער, ודרש לקבל אתהמחבט. לא זו בלבד שהוא לא ניסה להתנער מהשוואות לסיסקו, אלא שהוא עודד אותן.

"אני חושב שתחום איחסון הנתונים עדיין לא זכה להכרה שהוא ראוי לה. לדעתי, אנחנו נמצאים רקבשלב המוקדם של התהליך", אומר רוטגרס ל"בארונ'ס" ומציג שאלה רטורית הפוכה: "אתה היית משלם לפימכפיל של 10.5 למכירות של סיסקו בשנת 1992?"

במבט לאחור, רובנו היינו כמובן קופצים על עיסקה כזו. אבל השאלה הגדולה היא אם EMC תוכל להשיג ביצועים דומים לביצועים המדהימים שהשיגה סיסקו בעשור שעבר? צריך גם להתחשב בכך ש-1992 היתה שנה מוקדמת יחסית במחזור השגשוג של הכלכלה ושוק המניות, ואילו שנת 2001 נראית יותר כמו תחילתה של מנהרת דובים.

משקיעים רבים, הלהוטים להכתיר אלופת חבטות חדשה, בהחלט רוצים להאמין לרוטגרס, ומוכנים לשלם אפילו מחיר מופקע כדי להיות בעלים של גורילת האיחסון EMC. אבל אם החברה לא תעמוד ביעדיה בטווח הקצר בהמשך הדרך, אזי הבטחותיו גדושות הביטחון של רוטגרס ייכנסו לפנתיאון האמירות המפורסמות כמו "קיראו את שפתיי, לא יהיו מסים חדשים", או "לא קיימתי יחסי מין עם האשה הזו, מיס לוינסקי".

כמובן, לא חסרים גם ספקנים. המשבר של סיסקו החדיר היטב לתודעת המשקיעים את התחושה שאין חברת טכנולוגיה המחוסנת בפני המצוקות הכלכליות, ושאין מניות שלובשות אפודי מגן נגד כדורים. הכלל הזה חל בשבוע שעבר גם על EMC, שמנייתה נפלה ב-6.6% יום לאחר מטח הבשורות הרעות של סיסקו.

מה שמקשה עוד יותר על העניינים היא העובדה שאנחנו נמצאים ממש בעיצומה של עונת החורף בסימפוזיונים על מניות. בשבוע שעבר התקיים כינוס מניות טכנולוגיה של בנק אוף אמריקה סקיוריטיז בסן פרנסיסקו. מסדרונות ואולמות מלונות ריץ' קרלטון ונוב היל היו גדושי מקצועני השקעות עצבניים, שהחליפו ביניהם שמועות וסיפורים מסמרי שיער. אחת השמועות הללו אמרה, ש"EMC נמצאת מתחת לתוכנית שלה". בעגת וול סטריט, פירוש הדבר הוא שהחברה בצרות צרורות.

הספקולציה הזו הגיעה לשיא כה קדחתני, עד שדובר מטעם EMC בוועידה נאלץ להכחיש את השמועה במפורש, ולהסביר שביצועי המכירות של EMC לא חורגים מהתוואי הטוב של הרבעונים הקודמים, ומתנהלים "לפי התוכנית".

ועדיין לא חסרו ספקנים. מנהל תיקים בקרן גידור גדולה עמוסת מניות טכנולוגיה סיפר, למשל, שהקרן שלו מיששה באחרונה את הדופק אצל לקוחות של EMC, כדי לברר את תמונת המצב האמיתית. "מה שגילינו הוא שהעסקים שלה הרבה יותר חלשים ממה שחושבים, עם צבר הזמנות שנפל בינואר ב-50% מתחת לתכנון של החברה", הוא סיפר.

הפער הענק בין מה ש-EMC אמרה לבין מה שאמרו עליה אנליסטים מוסדיים ומנהלי תיקים בכינוס של בנק אוף אמריקה סקיוריטיז, שיקף גם את מצבן של חברות אחרות.

"מי שמקשיב לדבריהם של בכירים בחברות, עשוי לחשוב שנאסד"ק נסחר היום ברמה של מעל 4,000 נקודות. אבל אם מאזינים לאנליסטים ולמנהלי התיקים, נאסד"ק צריך להיסחר ב-1,500", הגדיר מנהל קרן אחת היטב את הפער הזה. לדבריו, "החברות עושות היום את הספין הטוב ביותר שהן יכולות לעשות למה שמתרחש, אבל שפת הגוף שלהן חלשה בהרבה מהרגיל".

מאחר שהמחלוקת לגבי EMC היתה חזקה במיוחד, החלטנו לשוחח עם פולי פירסון, סגנית נשיא EMC לקשרי משקיעים גלובליים, כדי לקבל הבהרות. היא דווקא סיפקה את הסחורה. "אנשים מקשיבים למה שהם רוצים לשמוע, ואנחנו לא התאמנו את עצמנו אליהם", אומרת פירסון.

לדבריה, "כאשר שומעים על אנליסטים שעושים בדיקות אצל לקוחות שלנו, לא יודעים שמאוד קשה להם לעשות את זה. בחברה גלובלית כמו EMC, אין לקוח יחיד שתורם מעל 1% למכירות הכלליות. אנליסט יכול לטלפן ל-50 לקוחות, ולא לקבל את התמונה המדויקת".

חוץ מזה, אומרת פירסון, EMC כן כופפה את ההנחיות שלה לאנליסטים לכיוון השמרני, וניסתה לא לקבוע יעדי רווחיות גבוהים מדי. "שום דבר כאן לא מובן מאליו. אנחנו צריכים להשיג ביצועים כמו שצריך, אבל אנחנו עדיין קטנים ביחס להזדמנויות השוק שלנו. יש לנו עוד המון מקום להתקדמות", מסבירה פירסון, "ואין אפילו אנליסט אחד על פני כדור הארץ שחושב שתחום איחסון הנתונים סובל מהאטה".

וזה המצב גם לגבי EMC. הרושם המתקבל הוא שרוטגרס וחבורתו מוכנים לקבל לידיהם את המחבט.

נחנו חושבים שהאסטרטגיה של אמאזון.קום להוציא יותר כסף משהיא מקבלת, היא מוזרה בלשון המעטה. חשבנו וכתבנו זאת מאוגוסט 1999. לכן, לא הופתענו מן ההכרזות על פיטורי העובדים וסגירת מחסני השיווק האזוריים. אבל אנחנו גם לא מופתעים שאמאזון מנסה לטשטש את בעיות הנזילות שלה, באמצעות הריגת השליח שמבשר עליהן.

אמזון לא ביזבזה זמן כאשר היא כינתה את המחקר של אנליסט האג"ח להמרה הנחשב של ליהמן ברדרס, ראבי סוריה, "טיפשי", מפני שהמודל הכלכלי שלו הראה שהיא עלולה להישאר עם רמת מזומנים מינימלית מסוכנת בסוף שנה זו. ייתכן שהמחקר של סוריה לא נקי מטעויות, אבל האם טרח מישהו באמאזון לקרוא דו"חות קודמים שפירסם אנליסט צד-היצע זה לאחרונה? אם המחקר של סוריה "טיפשי", אז כמה וכמה סקירות שפורסמו על ידי אנליסטים שוריים בשנות טירוף האינטרנט, שניתן לכנותן "טירוף הצבעוניים מס' 2" (על-שם קדחת הספקולציות בפקעות פרחי צבעוני במאה ה-17 בהולנד, שנחשבת לאם כל הבועות הפיננסיות - המערכת) הן כבר מדע בדיוני טהור.

המחקר של סורייה מבוסס על הנחת יסוד, לפיה הנושים של אמאזון יתחילו ללחוץ על קמעונאית האינטרנט, ולסחוט ממנה את ההון החוזר שלה. זה אכן עלול לקרות, אבל רק הנושים יודעים אם זה יקרה באמת.

כך עומד לכתוב הנרי בלודג'ט, אנליסט האינטרנט של מריל לינץ', שעומד לפרסם בימים אלו סקירה על אמאזון, שתתקוף את הניתוח של סוריה. בלודג'ט טוען שהמזומנים, ולא ההון החוזר, הם אמצעי בדיקת הנזילות המתאים יותר בחברה כמו אמאזון. ההון החוזר מוגדר, אגב, כנכסים שוטפים בניכוי התחייבויות. שני האנליסטים מסכימים שאמאזון תדווח על הון חוזר שלילי בסוף שנה זו (אלא אם תקבל זריקת מזומנים חדשה, מה שלא סביר). הבדלי ההשקפות ביניהם הם שבלודג'ט צופה שאמאזון תסיים את השנה עם מזומנים בסך 850 מיליון דולר, בעוד סוריה צופה שהיא תסיים את השנה עם 150 מיליון דולר בלבד.

"כל עוד החברה לא מותחת יותר מדי את ההתחייבויות שלה, המזומנים הם אינדיקציה טובה יותר מאשר ההון חוזר", אומר בלודג'ט ל"בארונ'ס". הוא גם מהמר שנושי החברה - בייחוד אלו שמספקים את הסחורות שהיא משווקת - יסכימו עימו בנקודה זו. "לנושים אין סיבה ללחוץ על אמאזון, אם הם מבינים את המודל העסקי שלה", מסכם בלודג'ט.