פיליפ הולצמן לא הצליחה להגיע לאיזון בשנת 2000

תחת זאת, הודיעה הולצמן על הפסד של 50 מיליון אירו (45.7 מיליון דולר) בשנה שהסתיימה בדצמבר, ונקבה בשורה של גורמים שמנעו ממנה להגשים את יעדיה המקוריים.

הסיבה העיקרית לכישלון היא ביצועים חלשים של החברה ומיתון מתמשך בשוק הבנייה המקומי, שהובילו לירידה חדה בהזמנות המקומיות ובעקבותיה היעדר שיפור בפריון.

תכנית למכירת מספר אחזקות נדל"ן של הקבוצה לא יצאו אל הפועל, בגלל שהצדדים המעורבים לא הצליחו להגיע להסכמה סביב שוויים של אותם נכסים.

עקב כך, הולצמן לא יכלה לעמוד בהתחייבויותיה כמתוכנן, והיא ניצבת בפני גידול בהוצאות המימון שלה.

יתרה מכך, הקבוצה מוצאת עצמה מול עלויות גבוהות מהצפוי בגין פיטורי עובדים, לאחר שנאלצה לפטר כמות גדולה יותר של עובדים מכפי שתכננה במקור.

בצד החיובי, החברה צופה להציג רווח בשנת 2001, ואף ציינה כי למרות שהמכירות המקומיות ירדו אשתקד, המכירות בחו"ל עלו, מה שהביא לגידול של 5% במכירות הקבוצה. יצוין, כי ללא התערבות הקנצלר שרדר היו נושיה הבנקאים של הקבוצה מביאים את הקבוצה למצב של כינוס נכסים.

יחד עם חברת הייעוץ רולנד ברגר גובשה תכנית הבראה, סעיפיה העיקרים כללו: הידוק האחיזה בארגון והתמקדות בתחומי עיסוק מוגדרים. צמצום חמש ההנהלות המחוזיות של הולצמן בגרמניה וסגירת 23 מתוך 37 הסניפים. הוחלט שקונצרן הבנייה יתמקד בעתיד רק בפרויקטים גדולים.

בגרמניה עצמה הוחלט להוריד את היקף ההשקעות בבנייה מ-3.5 ל-2.5 מיליארד מר"ג. הולצמן תרחיב את השירותים למפעלי בניין - כולל ניהול פרויקטים, פיקוח על חוזים ותיקון נזקים, אם כי גם המתחרים שלה מנסים ללכת בדרך זו.