ביילורוסיה: החצר האחורית של מוסקבה, תרתי משמע

מחירי הדירות למגורים ושטחי המסחר ראו רק כיוון אחד מאז עלייתו של הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, נכנס למשרדו ביולי 1994, מטה היישר אל הרצפה. מחירה הממוצע של דירת חדר, היכולה לשמש הן למגורים והן לעסקים, צנח מ-15 אלף דולר בשנת 1995 לפחות מ-10,000 דולר בשנת 2000.

מחירי הדירות היותר גדולות, 2 ו-3 חדרים, צנחו מ-22 אלף ל-15 אלף דולר, ומחירי דירות ארבעה חדרים צנחו ל-27 אלף דולר מ-30 אלף דולר בשנת 1995.

במהלך 18 החודשים האחרונים, הגיע מחירם הממוצע של נכסים למגורים ל-280 דולר למ"ר, ממחיר של 380 דולר למ"ר. אחת הסיבות העיקריות לתופעה, היא המחסור ברפורמות כלכליות ליברליות במדינה, שמשפיעה בצורה ישירה על התמריץ של המשקיעים הזרים, היכולים רק להועיל לשווקים המקומיים במדינה, לפעול בתחומה.

סיבה נוספת, היא תוכנית המדינה לאספקת מגורים קולקטיביים לציבור הרחב. כתוצאה מכך נוצר פרדוקס: במינסק יש 25 אלף דירות פנויות, מכיוון שבעליהן אינם מעוניינים למכור אותם במחירים נמוכים, ומצד שני יש כ-10,000 משפחות המתגוררות עדיין בדירות מהתקופה הסוציאליסטית, הקומונלקי, שנוצרו לאחר מהפכת אוקטובר על מנת לשרת את מעמד הפועלים שעליו נשענה המהפכה האדומה.

הרפובליקה הסובייטית לשעבר של ביילורוס, מעולם לא התקיימה כמדינה עצמאית לפני התפרקות בריה"מ בשנת 1991. אזרח רוסי שיישאל למוצא האומה הביילורוסית, ששפתה יכולה להיחשב בקלות כניב של השפה הרוסית, יודה כמעט ללא ספק, שזו הובלה על ידי הקומוניסטים לאחר מהפכת אוקטובר 1917, על מנת ליצור חזית איתנה נגד השלטון הצארי.

הטריטוריה הביילורוסית נשלטה בעבר על ידי בריה"מ ופולין לסירוגין, ולכן ניתן למצוא סממנים של התרבות והשפות הפולנית והרוסית בקרבם. בזמן מלחמת העולם השנייה, כרבע מאוכלוסיית המדינה (למעלה מ-2 מיליון איש) נרצחו, בעיקר על ידי הוורמאכט, ולא יהיה זה חזון נפרץ שהביילורוסים כיום ירגישו איבה מסוג כלשהו כלפי המערב.

ניתן לומר עוד, כי ביילורוסיה לא קיבלה את עצמאותה בשנת 1991. לא הייתה תנועת שחרור לאומית חזקה בזמן הפרסטרויקה והגלאסנוסט של גורבצ'וב. המדינה, פחות או יותר אולצה לקבל עליה את העצמאות בשל התפרקותה של בריה"מ במחצית השנייה של 1991.

התוצאה היא, כי לאחר 10 שנות עצמאות, הרוב מרגיש נוסטלגיה חזקה מאוד כלפי אימא רוסיה. לא יהיה זה מוזר לומר, כי רוב רובה של האוכלוסייה חפץ לחזור לחיקה של החברה ממזרח, בדמות פדרציה, למשל. למען האמת, קיים הסכם עקרונות בין רשויות השלטון בשתי המדינות, לפיו אכן הדבר יתרחש בשלבים בשנים הקרובות.

לוקשנקו (המכונה בפי עמו "באטקו" - האב. ש.ק), הטביע את חותמו על הכלכלה המקומית. חלומותיו אינן נוגעים להקמת מדינה מאוחדת עם רוסיה בלבד, אלא להותיר על כנם כמה שיותר מיסודות הסוציאליזם הרוסי הישן והטוב.

הוא מתייחס באנטגוניזם גלוי כלפי רפורמות, אפילו בסטנדרטים רוסיים הרחוקים כאורך הגלות מהסטנדרטים המערביים לשוק תקין. כל אלה משאירים את חותמם על הכלכלה והשווקים המדינה בכלל ועל שוק הנדל"ן בפרט.