ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, התפאר בספטמבר 99' בהצלחות פארק המדע העירוני
בקיימברידג', והזמין יזמים צעירים נוספים להשתקע בו. "אין סיבה שאירופה לא
תוכל להתמודד מול ארה"ב בחזית זו", הכריז מנהיג הלייבור החדש באוזני קבוצה
של אנשי עסקים ואקדמאים, "ואין סיבה מדוע ביצת הסיליקון שלנו לא תוכל לנצח
את עמק הסיליקון בארה"ב".
האמנם אין סיבה? למעשה יש כמה סיבות. סיליקון פן נקרא איזור הביצות בקרבת קיימברידג',
ולמרות כל המהומה סביב פרוייקט הפארק, נוטשים כיום את העיר בהמוניהם, יזמים
שצמחו בה במהירות.
שלוש הדוגמאות הבולטות הן חברת התוכנה אוטונומי, יצרנית השבבים ARM, וחברת
ויראטה VIRATA שמפתחת ציוד לתקשורת. ערכן העסקי של השלוש מסתכם ב-10 מיליארד
דולר.
לאוטונומי יש עוד משרד ראשי מלבד קיימברידג', בסן פרנסיסקו. היו"ר מייק לינץ'
שוהה יותר מחצי מזמנו בארה"ב. רובין סקסבי, ראש ARM מחזיק את משרדו המרכזי
ליד נמל התעופה הית'רו, 160 ק"מ מקיימברידג', ולדבריו ישיבות ההנהלה "מתקיימות
סביב כדור הארץ".
עכשיו עומד כבר הדור הבא של חברות ששוות מיליארדים לעזוב את ביצת הסיליקון.
הסיבות הקריטיות לכך קשורות בעיקר במחסור בשטחי משרדים ובבעיות תשתית באיזור.
החברות מתוסכלות בגלל פקקי התנועה האין-סופיים.
בסתיו 2000 נמכרה ELEMENT 14, יצרנית ציוד תקשורת שמרכזה בקיימברידג', לחברת
ברודקום האמריקנית.
קיימברידג' דיספליי טכנולוג'יס DISPLAY TECHNOLOGIES שמפתחת טכניקה של מוניטורים,
רוצה להעביר עד 2003 את מקום מושבה לארה"ב.
הנסיגה מקיימברידג' מוסברת בחלקה בכוח המשיכה של עמק הסיליקון האמריקני, שם
מוצאות חברות סטארט-אפ אירופיות לעתים קרובות את הלקוחות הראשונים; שם מבעבעים
מקורות ההון לסבב מימון שני או שלישי.
גם ליצרנית התוכנה הצרפתית ביזנס BUSINESS OBJECTS יש שני מרכזים ראשיים: בפאריז
ובסן חוסה, קליפורניה. אינטרשופ הגרמנית, שמתמחה בתוכנה לעסקים אלקטרוניים,
העבירה אף היא את המטה שלה מהעיר המזרח גרמנית יינה לסן פרנסיסקו.
בקיימברידג' נשארות המעבדות. נוכחות האוניברסיטה המפורסמת מבטיחה לחברות גם
להבא את תנאי המחקר הטובים ביותר, גם מבחינה פיננסית. "אבל, את הכסף הגדול
מרוויחים במקום אחר", אומר ראש דיספליי טכנולוג'יס דיויד פייפ.
כמו הרבה חברות היי-טק, קמה גם קיימברידג' POSITIONING SYSTEMS הודות לאוניברסיטה.
המייסד פיטר דאפט סמית', היה מרצה לפיסיקה לפני שפיתח טכניקה שמאפשרת לחברות
סלולר לאתר בכל עת את מקום השהות של לקוחותיהם.
המנכ"ל כריס וייד גר באוקספורד, שאין בה נמל תעופה ולא חברת סלולר. ביום שני
בבוקר הוא נוסע לפעמים 40 או 50 דקות כדי להיכנס למרכז קיימברידג'.
פקקי התנועה עוד יתארכו, לפי כל הסימנים. כי למרות שעסקים מצליחים עוזבים את
העיר, היא עודנה מתפשטת.
באיזור גדול במערב קיימברידג', נעשות עבודות פיתוח כדי למקם בו מתקני מחקר
אוניברסיטאיים ומעבדות. גם המיבנה של מרכז המחקר האירופי החדש של מיקרוסופט
כבר גמור.
בצל מנופי הבנייה, נמצא בניין שפוזישנינג סיסטמס משתמשת בו בשותפות עם המכללה
לאסטרונומיה. בכמה מעבדות בגודל מטבח, עמל קומץ חוקרים על פיתוח מסך צבעוני
קטן להפעלה במכשירים אלקטרוניים.
מכיוון שהחברה לא יכולה להרשות לעצמה מגרש יותר גדול בעיר, היא נאלצת להקים
מיתקן ניסוים ראוי בכפר שמרוחק 24 ק"מ מקיימברידג'. פייפ, עצמו בוגר אוניברסיטת
קיימברידג', מצהיר שזאת תהיה השקעות האחרונה באיזור.
למיקרוסופט לעומת זאת, יש מקום די והותר, אבל ענק התוכנה לא מתכונן אפילו לנצל
את כל המיבנים החדשים שלו שעלו 80 מיליון דולר. "אנחנו בונים פשוט כל מה שאפשר,
כי היתרי בניה ניתנים רק פעם אחת", רומר רוג'ר נידהם, מנהל מעבדת המחקר של
מיקרוסופט.
גם חברות אחרות, ששמו לב לבוגרי האוניברסיטה, רוצות לעשות עבודות מחקר בקיימברידג'
T&AT. האמריקנית, למשל, מעסיקה 50 מדענים בעיר. חברת מרקוני הבריטית בונה
מרכז פיתוח לתקשורת.
אנשי עסקים מקומיים דוחקים בעירייה לעשות לפחות משהו כדי להקל על בעיית התשתיות,
אבל כדי שקיימברידג' תהיה נקודת משיכה מסחרית בסגנון עמק הסיליקון, צריך להשקיע,
לדעת כלכלנים, 600 מיליון ליש"ט בבניית דירות, בנתיבי תחבורה ובשטחי משרדים.
חוץ מזה, יש לשפר משמעותית את הקשר לנמל התעופה.
בעיה מיוחדת היא הדיור. עובדים בריטים מעדיפים לגור בבתים קטנים עם גינה ולא
בבתי דירות. כלכלנים בריטיים מעריכים שעל כל דונם חדש של שטחי משרדים, דרושים
בקיימברידג' 15 דונם למגורים - הרבה יותר מאשר בגרמניה או בארה"ב.
לפני 50 שנה החליטו פרנסי העיר שקיימברידג' צריכה להישאר קטנה כדי לשמור על
המראה שלה מימי הביניים. במשך הזמן עלתה מגמה שונה.
במשרדו של המתכנן העירוני סימון מיצ'ם תלויים צילומי אויר ומפות של שטחים ירוקים
נרחבים סביב קיימברידג'. אבל, הוא לא בטוח אם האסטרטגיה של צמיחה מחוץ לגבולות
העיר תעבוד, מאחר שחברות רבות מחפשות את קירבת האוניברסיטה והמעבדות המסחריות.
ועוד סיבה: לחברות רבות חשוב מאד לשמור על הכתובת ומספר הטלפון בקיימברידג'
היוקרתית. לפחות בזה יש יתרון - אמנם קטן, אך מכובד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
