בית משפט השלום בת"א קובע, כי על הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה לאפשר לאזרח
שהוצא נגד מבנה שבבעלותו צו הריסה מינהלי - להודיע לוועדה על עיכוב ביצוע הצו
באמצעות הפקסימיליה. משלא עשתה כן הוועדה, הדבר מהווה הפרה של חובת הזהירות
שלה כלפי האזרח.
השופטת רות רונן סבורה, כי הרשות צריכה להיות מודעת וערוכה לקבל הודעות על
עיכוב ביצוע של צווי הריסה מינהליים, הניתנים על פי טיבם לביצוע מהיר סמוך
מאוד למועד שבו הוצאו, בדרך נוחה וסבירה.
לדעתה, בנסיבות המודרניות, משלוח הודעה באמצעות מכשיר פקסימיליה היא דרך נוחה
ומהירה להעברת הודעות, ובשל החשיבות שבקבלת הודעות מסוג זה - הוועדה המקומית
צריכה לוודא כי מכשירי הפקסימיליה שלה קולטים ומקבלים הודעות וכי מתייחסים
אליהן.
רונן קובעת, כי אם ההודעה בדבר עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי אכן לא התקבלה
בפועל במשרדי הוועדה המקומית משום שהמכשיר היה כבוי או שלא היו בו דפים - הוועדה
הפרה בכך את חובת הזהירות שלה.
הוועדה המקומית צריכה, לדברי רונן, לדעת שייתכן כי הודעות על עיכוב צווים מינהליים
יישלחו אליה בפקס בשל החיפזון במשלוח הודעות אלו ולדאוג שהמכשיר יפעל ושיוכל
לקלוט הודעות פקסימיליה הנשלחות אליו. לדעתה, אם הוועדה יודעת כי המכשיר לא
פעל בשלב כלשהו, כי אז חובה על נציגי הוועדה העומדים לבצע את צו ההריסה לוודא
בעצמם כי ביצוע הצו לא עוכב. רונן חייבה את עיריית בני ברק, את ועדת התכנון
והבנייה בעירייה ואת ראש העירייה, מרדכי קרליץ, יו"ר ועדת התכנון והבנייה,
לשלם לרמי חדד, בעליה של חברת יזמית לייצור וסחר, פיצויים בסך 19 אלף שקל והוצאות
משפט בסך 3,000 שקל.
חדד טען, באמצעות עו"ד רענן מרום, כי בינואר 1999 הוצא צו מינהלי להריסת מבנה
שהיה בבעלותו בבני ברק. צו העיכוב נשלח על ידו באמצעות הפקסמיליה לוועדה המקומית
לתכנון ולבנייה בבני ברק, והוא קיבל אישור כי הפקס התקבל, ובכל זאת, כעבור
מספר ימים הביאו הנתבעים להרס המבנה.
ב"כ הנתבעות טען, כי אין כל ראיה שהצו התקבל, משום שעצם הצגת דף אישור משלוח
היוצא ממכשיר הפקס של השולח אין בה דבר, שכן גם אם הפקס בצד השני כבוי או שאין
בו דפים תינתן אותה תוצאה.
רונן ציינה, כי אפילו נניח כי ההודעה לא התקבלה בפועל במשרדי הוועדה המקומית,
משום שהמכשיר היה כבוי או שלא היו בו דפים, כי אז הפרה הוועדה את חובת הזהירות,
מאחר שלא אפשרה לתובע להודיע לה על צו העיכוב באמצעות הפקסמיליה. אולם, יש
לייחס רשלנות תורמת בשיעור של 50% גם לחדד, מאחר שיכול היה לוודא טלפונית,
כי ההודעה על צו העיכוב נמסרה בפועל לוועדה המקומית.
רונן העריכה את הנזק שנגרם לתובע בסך 38 אלף שקל, אולם בשל רשלנותו התורמת
קבעה כי הנתבעים ישלמו את מחצית הסכום - 19 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך
3,000 שקל. (ת.א 41163/99)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.