בג"ץ הורה למינהל לדון בחתימת חוזי חכירה לדורות עם החקלאי עצמו בלי האגודה השיתופית

מינהל מקרקעי ישראל עומד לדון באפשרות, שלפיה ייחתמו חוזי החכרה לדורות, של נחלה חקלאית, ישירות עם החקלאי בלי לצרף לחוזים את האגודה השיתופית החקלאית. כך עולה מפסק דין שניתן בבג"ץ שדן בעתירה שהגיש החקלאי עמיר דרורי נגד המינהל ונגד משרד השיכון והבינוי.

דרורי עתר לבג"ץ בחודש ספטמבר אשתקד, באמצעות עו"ד אפרת ואש. הוא ביקש לאפשר לו לחתום על חוזה ישירות עם המינהל. זאת, בלי להיות חבר באגודה השיתופית. דרורי ואשתו מתגוררים בכפר רות, בעמק איילון. הם מחזיקים נחלה בכפר ומעבדים את אדמותיה.

לדבריו, מעולם לא היה חבר באגודה השיתופית, והדרישה היחידה שהועלתה בפניו היתה שאחד מבני הזוג יעסוק בחקלאות בנחלה. בעתירה מתאר דרורי תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים, שהביאו בסופו של דבר להחלטה 737 של מינהל מקרקעי ישראל, שלפיה ניתן לשנות את ייעוד הקרקע לבנייה או למטרות אחרות.

לטענתו, לעובדה שהמינהל יוכל לחתום על חוזה ישירות עם המתיישב, השלכות כלכליות רבות, ומכאן גם נובעת בקשתו. לדבריו, לא קבוע בחוק כי מתיישב במושב חייב להיות חבר האגודה, ולכן, על המינהל לחתום עימו ישירות על חוזה ללא השתתפות האגודה השיתופית ובלי שיהיה בה חבר.

לדברי דרורי, הוא בחן את הנושא במינהל מקרקעי ישראל, והמינהל אמר לו בתגובה, כי חכירת הנחלה שאותה הוא מחזיק, מותנית בחברות באגודת כפר רות. המינהל ציין, כי אם חבר עוזב את האגודה, ללא תיאום מוקדם עם המינהל, ממשיך השטח להיכלל בחוזה האגודה. עם זאת, המינהל לא יכול היה לציין, אם יפנה את המתיישב מהנחלה או לא.

המינהל הוסיף, כי אם דרורי יפונה מן הנחלה, לא ניתן יהיה לקבוע אם יקבל פיצוי על ההשקעות שביצע ואם יצטרך למכור את ביתו.

במהלך הדיונים הודיע בא כוח הפרקליטות, עו"ד יהודה שפר, כי על פי פסקי דין בנושא, רישום זכויות החכירה במושב, מותנה בהחלטה של המושב. כאשר מדובר ביישובים שהסוכנות היהודית היא צד לחוזה המשולש, שבין האגודה השיתופית למינהל, אם התנאים לחתימת חוזה חכירה לדורות לא מתקיימים, חותם המינהל על חוזה שכירות תלת-שנתי עם האגודה השיתופית והסוכנות, לגבי כל הקרקע שבמושב.

עם זאת, הסכים המינהל להביא את השאלה העקרונית בפני מועצת מקרקעי ישראל, כדי שתבחן את הסוגיה לעומקה ושתקבל החלטה בעניין.

השופטים מישאל חשין, יעקב טירקל ודורית בייניש, הורו למינהל לבצע זאת, חייבו אותו לדווח תוך 6 חודשים על התקדמות ההליכים, ולאחר מכן, לעדכן את העותר תוך 4-3 חודשים על ההתפתחויות בנושא. בג"ץ איננו סבור, שניתן לפתור את הבעיות האמורות במהלך החודשים הקרובים. (בג"ץ 6331/00).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988