מיכל זאבי נעלבת בכל פעם שמזכירים את בית"ר ירושלים כ"צעצוע" שקנה לה אבא.
אבל, אין מה לעשות. בכל פעם כשאיש עסקים קונה קבוצת כדורגל, הוא מנקז אליו
תמיהות וחשדות. רווחים הרי אין כאן, והשאלה היא מה הוא באמת מחפש: פרסום בתקשורת,
מנוף לעסקים אחרים, השגת לגיטימציה או רהביליטציה ועוד.
הספורט הישראלי, כשרק החל להתנתק מהמרכזים, לא היה בררן וקלט "טייקונים" מפוקפקים
שנכנסו והתפוגגו ברעש גדול. בהדרגה נרכש הניסיון, והצדדים לשידוך - ההתאחדות,
המועדונים והמשקיעים - למדו והבינו את האפשרויות והמגבלות.
כך נרכשו שתי הקבוצות החיפניות (יעקב שחר ורובי שפירא), הפתחתקוואיות (מאיר
שמיר והאחים לוזון), התל-אביביות (לוני הרציקוביץ, סגולתאומים-אורנשטיין).
ורק בבית"ר ירושלים איש לא העז לגעת. הפוליטיקאים של הליכוד ניסו לשדך את מקסוול
ולאודר, אבל כלום לא יצא. הברדק של משה דדש הבריח את הקונים. עד שהגיע גד זאבי.
השקעה בקבוצת כדורגל היא גם הכרעה אסטרטגית שפירושה יציאה לאור השמש, וזאבי
בחר במשך שנים לפעול בערפל. להשקעה בבית"ר ירושלים משמעויות מיוחדות נוספות:
מדובר בקהל מזוהה, פרוע ותובעני ביותר. הזיקה של איש העסקים החיפני שמעולם
לא היה קשור לכדורגל, נראית מלאכותית. במקרה הטוב, זאבי קנה עוד עסק; במקרה
הגרוע, העסק הוא כסות לאינטרסים אחרים, סמויים מהעין. למשל, קירבה לראשי הליכוד
לקידום רכישותיו בבזק.
אין טעם למנות כאן את השגיאות שביצע זאבי בבית"ר. החל מהטיהור של הסמלים המקומיים
וכלה במינויים המוזרים שביצע. אם קבלת ההחלטות משקפת את התנהלותו בעסקיו האחרים,
האיש בצרות. אלא שזה לא הסיפור. הזלזול של זאבי ב"צעצוע" שקנה, גרם לו לחשוב
שכל אחד יכול לנהל אותו. כשהוא ראה את דדש מצליח עם חוזי המפיות והקומבינות
עם הקבלנים, הוא האמין שאנשיו לא יתקשו להגיע לאותם הישגים עם תקציבי ענק,
עם הארגון המסודר ועם סמנכ"לים מפה ועד טדי. זאבי החמיץ לחלוטין את המכלול
הזה שקרוי בית"ר, את רוח הקבוצה, את איפיוניה הבלעדיים.
וכשהאדמה החלה לבעור, זאבי נעלם ובתו מיכל הייתה שם כדי להזיל דמעה ולהפיק
מפגשים מתוקשרים עם אוהדים. בעיניי, מיכל היא הדמות הטרגית בכל הפרשה הזו.
אני בטוח שהיא בחורה מוכשרת ויש לה גיבוי, אבל מי בדיוק אמור היה להכשיר אותה
לתפקידה: חיים אבידן או שמעון בטאט, שבעצמם לא הבינו מימינם ומשמאלם. גם הניסיון
להצמיד לה את דדש כחונך נדון לכישלון. האיכויות של דדש אינן ניתנות להנחלה,
והשיטות שלו לא נלמדות באף אחד מבתי הספר היוקרתיים בהם ביקרה מיכל.
השנה הבאה היא שנת מבחן לשידוך. בראיון לערוץ 5 אמרה מיכל שנעשו שגיאות והלקחים
הופקו. נחיה ונראה. בינתיים אפשר לציין הישג אחד שכבר רשם זאבי. לבית"ר האוהדים
הפרועים ביותר, כאלה שניתן היה לצפות מהם ש"ישרפו" את המועדון. זאבי כל כך
דיכא אותם, עד שנעקרה מהם שמחת החיים וחדוות המחאה. עד כדי כך, שהם מסתפקים
בחרם צרכנים תרבותי שביסודו נפקדות מהמגרשים. בימים כתיקונם, תבוסה כמו שספגו
בשבת, הייתה מרימה את שוק מחנה יהודה לשמיים. היום, מקסימום מקטרים בטוק שואו'ס.
אז יכול להיות שזאבי לא קנה לילדה צעצוע, אבל הוא בהחלט הפך את האוהדים לאוהדי
צעצוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
