הפלשתינים מגבירים את הפעילות בנושא החרם על סחורות ישראליות בשטחי הרשות.
בכיר בפת"ח ומראשי הוועדה העממית להחרמת המוצרים הישראלים, זיאד אבו עין, אמר
ל"גלובס", כי החל מתאריך הנכבה בשבוע שעבר (ה-15 במאי), נכנס החרם לשלב חדש.
לדבריו, בשלב זה ינקוט הפת"ח צעדים מעשיים כנגד סוחרים וחנויות, המחזיקים מוצרים
ישראלים או אמריקנים שיש להם תחליף פלשתיני.
לדברי אבו עין, ביצוע צעדים אלו יחל בימים הקרובים, ובקרוב תפורסם רשימת הסחורות
האסורות. לדבריו, "הפלשתינים רואים בכך תגובה על החרמת השוק הפלשתיני על ידי
השוק הישראלי, והדבר מהווה נשק בידינו להתנגד לכיבוש".
החרם על הסחורה הישראלית בשטחי הרשות נמשך כבר מתחילת האינתיפאדה, אך הפלשתינים
מקפידים לתארו כמסע לעידוד המודעות הצרכנית לסחורה המקומית, והעדפתה על הישראלית,
ולאו דווקא כחרם.
להערכת אבו עין, מאז תחילת האינתיפאדה, ירדה צריכת הסחורה הישראלית בשטחי הרשות
ב-60%. עם זאת, לדבריו, הסיבה לירידה זו היא "בעיקר בשל הירידה בכוח הקנייה
המקומי".
מטרת המבצע הנוכחי היא להוריד את צריכת הסחורה הישראלית ל-20%. לדברי אבו עין,
"איננו צריכים 90% מהסחורה הישראלית שכיום נמצאת בחנויות הפלשתיניות. נאסור,
בין היתר, הכנסת משקאות קלים, ביסקוויטים, מוצרי פלסטיק וברזל".
עד כה, התרכזה הפעילות בנושא החרם בצד התעמולתי בלבד, והרשות לא איפשרה לפת"ח
או לכל פלג אחר לבצע פעולות מעשיות לאכיפתו.
ככל הנראה, הגורם הפלשתיני הרשמי העומד בעקיפין מאחורי המבצע הוא שר התמ"ס,
ד"ר סעדי קרנז. זאת בשל קריאתו לפלשתינים באמצעי התקשורת להתייחס לתאריך הנכבה
כאל "התאריך האחרון להיפטר מהסחורה הישראלית".
בשיחה עם "גלובס" הביע קרנז עמדה מתונה יותר, ואמר, כי החרם מנוהל על ידי ועדות
עממיות, ואינו קשור לרשות. לדבריו, זהו מבצע המתנהל בצורה עצמאית, כפנייה לציבור
וכבקשה בלבד, ולא על ידי שימוש באמצעי כפייה.
עם זאת, מאז תחילת האינתיפאדה עורך משרד התמ"ס הפלשתיני תערוכות בערים השונות
בשטחי הרשות, בהן מיוצרים מוצרי התעשייה והחקלאות הפלשתינים. זאת במטרה לשכנע
את התושבים, שאיכות המוצרים הפלשתינים אינה נופלת מזו של המוצרים הישראלים.
למרות שבשטח, היענות הציבור לקריאת החרם מוגבלת, התושבים ברשות מעדיפים לקנות
סחורה מקומית, ולהתרחק מהסחורה הישראלית, גם בגלל מחירה הזול יותר, וגם בגלל
תחושות לאומיות.
קרנז העריך את היקף הנזקים שנגרמו לתעשייה הפלשתינית מאז תחילת האינתיפאדה
ב-800 מיליון דולר. לדבריו, עיקר הנזק מורגש בענפי הטקסטיל ומוצרי הבנייה,
המושבתים לחלוטין. ענפים שנפגעו פחות הם ענפי מוצרי המזון, הקוסמטיקה והתרופות.
לדברי קרנז, "נגרמו נזקים רבים, וביניהם עלייה חדה במחירי חומרי הגלם, ההובלות,
סגירת קווי ייצור, עצירת הייבוא, איסור על ייבוא ישיר ועוד".
לדבריו, " הגרוע ביותר הוא הנזק לאקלים ההשקעות בשטחי האוטונומיה, וברור ששום
משקיע לא יבוא כיום אלינו. עיסקאות שעמדו לפני חתימה, בוטלו עם פרוץ האירועים.
יידרשו שלוש וחצי שנים לשיקום האווירה".
קרנז טוען עוד, כי במהלך האירועים גרמה ישראל נזקים לכ-57 מפעלי תעשייה פלשתינים,
"מהם 39 ברצועת עזה". לטענתו, שווי הנזקים הוא 15 מיליון דולר.
עם זאת, נראה, כי הערכת הנזקים של 800 מיליון דולר, בה נוקב קרנז, היא מוגזמת.
גורמים פלשתינים אחרים העריכו את הנזקים ב-180 מיליון דולר.
קרנז דורש ממדינות ערב לפתוח את שווקיהן בפני הסחורה הפלשתינית, ולעודדה על
ידי מתן הקלות מכס בהתאם להחלטות ועידות הפיסגה בקהיר ובעמאן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
