סרביה: ארץ אוכלת נכסי יושביה

לאחר ארבע מלחמות בתוך גבולותיה של יוגוסלביה לשעבר, התושבים המקומיים חיים ממשכורות הנמוכות פי-5 מלפני עשור - כ-60 דולר בממוצע לחודש. יחד עם זאת, שוק הנדל"ן שמר על רמת המחירים שלו לאורך כל התקופה.

ללא משקיעים זרים באופק, מוכרי נכס בבלגרד לא יקבלו פחות מ-400 דולר למ"ר. מחירי בתים לא גדולים יכולים להגיע ל-1,000 דולר למ"ר ואף יותר. בערים מרכזיות אחרות, המחירים נעים סביב 500 דולר למ"ר. באופן כללי, השוק המקומי נע בעקביות עם השווקים במקדוניה ובמונטנגרו השכנות. בשנים האחרונות, המחירים בסרביה, עלו על אלה במונטנגרו.

שני כללי מפתח שולטים דרושים על מנת לשרוד כלכלית בסרביה. הראשון גורס כי לעולם אין לחשוף את ההכנסה האמיתית, כולל לשלטונות, והשני, מצדד בהשקעות באפיקים כמו נדל"ן, זהב ומט"ח.

הכלל הראשון ברור למדי, אם רצונכם לשמור על כספכם, אל תחשפו אותו בפני מי שאינו צריך. על מנת להחזיק בנדל"ן, יש לבצע רכישה של הנכס תחילה, והדבר מנוגד לכלל הראשון.

הפתרון הראשון והקל ביותר הוא "שימון" המערכות. תשלום סביר יכול לסדר כמעט כל דבר בסרביה, כולל עיסקאות נדל"ן שאין להם זכר. מובן שהתשלום אינו חד פעמי, וזו בעצם קרן השקעות של רוכש הנכס לפקיד הנבחר.

דרך נוספת היא להצהיר על סכום עיסקה נמוך יותר. אלא שהממשל מכיר גם את הדרך הזו. נניח, כי הצהרתם שרכשתם את הנכס לפי 100 דולר למ"ר, הממשל ילאים את רכושכם תמורת 100 דולר למ"ר.