האם בריסל תנקה את הלכלוך של הנדל"ן הברלינאי?

לכאורה, מה שעומד על הפרק הם 1.7 מיליארד דולר, שהעיר ברלין חייבת לגייס ולהזרים לבנק שבשליטתה. למעשה, מדובר בפרשה שהתחילה בנפילת ערכי הנדל"ן של ברלין, התערבבה בתרומות פוליטיות, וכעת היא מאיימת לשנות את מאזן הכוחות הפוליטי בברלין, להפוך על פיהן כמה אקסיומות בפוליטיקה הכלכלית של גרמניה, ולהכניס לתמונה גם את נציבות האיחוד של אירופה.

ביום חמישי בבוקר התפרקה הקואליציה של העיר ברלין, שהורכבה מאז נפילת החומות משתי המפלגות היריבות הגדולות: הסוציאל דמוקרטים (שעומדים בראש השלטון המרכזי) והנוצרים דמוקרטים (המפלגה החזקה בברלין). להתפרקות אחראים הסוציאל דמוקרטים, שפרשו מהקואליציה על רקע המשבר הכספי החמור שפוקד את העיר בעקבות פרשת Bankgesellschaft.

Bankgesell schaft הוא אחד מעשרת הקבוצות הבנקאיות הגדולות בגרמניה. ברלין, שמחזיקה ב-56.6% ממניות הבנק, היא הרשות הציבורית היחידה שמחזיקה בנכס פיננסי מהסוג הזה. מינויים פוליטיים הם לא המצאה ישראלית - בברלין, שמנוהלת על ידי קואליציה של הנוצרים הדמוקרטים והסוציאל דמוקרטים, שיכללו אותה כדי מינוי פוליטיקאים לתפקידי מפתח בבנק. התוצאה לפי שעה עגומה למדי: לפני זמן מה נודע, כי הכשל במתן ההלוואות לא היה רק פועל יוצא של טעויות מקצועיות בניבוי הירידה בערכי הנדל"ן, אלא גם תוצאה של תרומה פוליטית שקיבל אחד המנהלים בבנק מחברת בנייה, שבאופן מפתיע קיבלה באותה עת הלוואת נדל"ן מהבנק.

המפקח על הבנקים, התברר לאחרונה, מתנה את המשך הפעלת תיקי האשראי הקיימים של הבנק בהזרמה של 1.7 מיליארד דולר. כדי להחזיר את הבנק למשחק הפיננסי נדרשים, על פי הכלכלנים, לפחות 800 מיליון דולר נוספים. גם בלי בעיית הבנק, הצרות התקציביות של ברלין צרורות למדי. בשנות התשעים המוקדמות קיצץ השלטון המרכזי את התקציב הפדרלי שמועבר לברלין בשני שלישים, מאז תפח הגירעון התקציבי של העיר כדי אחד ושליש מהכנסתה השנתית. כל זה בלי לחשב ריבית של 4 מיליארד דולר שעיר המחוז נדרשת לשלם למלוויה בכל שנה.

בהודעות הרישמיות של העיר נאמר, שהיא תגייס את הסכום הנדרש להחייאת הבנק בהלוואה שתיטול בשוק הפרטי. לברלין אין לפי שעה כוונה לממש את המכירה שתוכננה לחלק ממניות הבנק, ובכלל זה מכירת חלק מהמניות לבנק אחר, שכבר מחזיק ב-20% ממניות הבנק. באופן אבסורדי, הוויתור על השליטה בבנק איננו בא כעת בחשבון.

אלמלא פרשת התרומה הפוליטית, אפשר שהממשלה הפדרלית של גרמניה היתה בולעת את צפרדע הבעלות המעורבת בבנק ויוזמת בעצמה סיוע לברלין, אלא שבימים האחרונים אי אפשר היה לפתוח עיתון גרמני בלי להבחין בלחץ שמפעילים פוליטיקאים ופרשנים, במטרה למנוע מהשלטון המרכזי לנקות את הלכלכוך של ברלין. המוטו המאפיין את הסיקור: ברלין הסתבכה, אבל אזרחי המדינה אינם צריכים לאסוף בשבילה את השברים.

זאת הפעם הראשונה שבה דעת הקהל הגרמנית מתנגדת באופן כל כך נחרץ לסיוע כלשהו לעיר חשובה. גם ההתפטרות המתוקשרת של קלאוס לנדווסקי (מקבל התרומה), מהממסד הפוליטי בברלין, לא שינתה את האווירה.

לנדווסקי הוא מאושיות הפוליטיקה של ברלין המערבית והמפלגה הנוצרית דמוקרטית. עד שהסתבך בפרשייה זו, אפילו אויביו הפוליטיים ראו בו יריב הגון, והוא הפך לאחד הפוליטיקאים המבוקשים ביותר לתפקיד דירקטור בחברות פרטיות.

נאום הפרישה של לנדווסקי מהחיים הפוליטיים, שנשא בשבוע שעבר, היה עוד אחת בסדרת ההוכחות לכושר השכנוע שלו. הבמה היתה כנס של מפלגה שלמה שהסתבכה בגללו, אבל הריעה לו כשסיים לדבר. כל זאת לא משנה את השינוי בשיווי המשקל הפוליטי, כלומר ירידה גדולה בפופולריות של המפלגה הנוצרית דמוקרטית בחלק המערבי של ברלין, לטובת עלייתה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית.

מי שעשויה להיחלץ לעזרתה של ברלין בגיוס הכספים לשיקום הבנק היא דווקא נציבות האיחוד האירופי, שמושבה בבריסל. מצבה התקציבי של עיר המחוז עשוי להכניס אותה לקריטריונים של הזכאות לסיוע אזורי. אם בריסל תאכזב ובשוק הפרטי לא יימצא מממן שיסכים להעמיד לעיר את ההלוואה, הפתרון היחיד שיעמוד לרשות ברלין, הוא הכרזה על מצב חירום תקציבי. בדרך הזו תוכרז עיר המחוז כפושטת רגל. הפורום הניהולי של ברלין מדבר בדיוק את ההיפך הגמור וטוען, שהעיר כלל איננה עומדת בקריטריונים שקבע בית המשפט הפדרלי להכרזה על מצב חירום תקציבי.

ברלין אולי באמת איננה רוצה בפתרון הזה, אבל בד בבד מכינה את דעת הקהל בגרמניה לאפשרות שזו תתקבל כפשרה היחידה.

הבהרה: הכתבה על רומניה המתפרסמת בעמ' 22 במוסף "קונים עולם" המצורף היום, נכתבה ע"י עו"ד אילן מוריאנו, המתמחה בתחום הנדל"ן ברומניה.