ליו"ר מפעל הפיס, אברהם כץ-עוז, יש חזון: לראות, עוד בתקופת כהונתו, קזינו
ישראלי ראשון, בבעלות ובניהול מפעל הפיס. ולשיטתו של כץ-עוז, הפיס הוא שצריך
להקים את הקזינו, הוא ולא אחר.
בפיס חושקים בקזינו בבעלות המפעל, לא רק כמקור הכנסה נוסף, או כתשובה עסקית-מסחרית
לתחרות הגוברת מצד הטוטו - אלא בעיקר כתשובה לתחרות מיריחו, מטאבה, ומצד מאות
בתי ההימורים הבלתי-חוקיים ברחבי ישראל. עובדה היא, שמאז נסגר הקזינו ביריחו,
בשל המצב הבטחוני, גדלו הכנסותיו של הפיס ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
בחודשים האחרונים, המפעל נערך כמעט בכל החזיתות ובכל הכוחות הלוגיסטיים והלוביסטיים
העומדים לרשותו, לקראת המערכה לאישור הקמתו של הקזינו. הצעת החוק שהונחה השבוע
על שולחן הכנסת, בעניין פתיחת קזינו בניהול ציבורי בישראל, היא פרי יוזמה של
מפעל הפיס.
"הוויכוח אם להקים בארץ קזינו, מזמן כבר אינו רלוונטי", טוען כץ-עוז, "מציאות
שבה יש מאות מאורות קזינו לא חוקיות בערים הגדולות בישראל, קזינו מעבר לפינה
ביריחו ובטאבה, וספינות הימורים באילת - מייתרת את סימן השאלה הנלווה, בדרך
כלל, להצגת הנושא. הקזינו כאן.
"הקזינו הבלתי-חוקי מאופיין בפשע, אלימות, סמים וזנות, הפוגעים גם בנוער ובילדים
צעירים, שנחשפים לתופעה והופכים לצרכני הימורים. ידה של המשטרה קצרה מלהושיע.
היא לא מסוגלת להתמודד עם היקף התופעה. המציאות הקשה מעמידה את הדיון - בעד
או נגד הקמת קזינו - באור מגוחך ומטעה. אין באפשרותנו להעלים אותו, ולכן צריך
להפוך אותו לחוקי ומוגבל.
"לגליזציה של הקזינו תקטין את כמות בתי ההימורים הבלתי-חוקיים, ותצמצם את הפשע
המאפיין את סביבתם. ההתייחסות לנושא, המאופיינת בעצימת עיניים, הטמנת ראש בחול,
התעלמות, והתכחשות לקיומו של קזינו בישראל, אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות
אחראית ומפוכחת".
מנתונים שאסף הפיס ממקורות שונים, ואין ודאות מלאה לאמיתותם, הוא אומד את הסכומים
שהישראלים מוציאים על הימורים לא חוקיים בארץ בכ-3.5 מיליארד שקל בשנה. ואלה,
אומרים בפיס, נבלעים בכיסים הלא-נכונים, ומגיעים לגורמים הנגועים בפלילים.
נושא הקזינו בישראל נטחן עד דק בוועדות בדיקה ציבוריות רבות, שהוקמו על ידי
שרי האוצר השונים, החל מיצחק מודעי. צוות בדיקה נוסף הוקם ומומן על ידי מפעל
הפיס. בכל פעם, כאשר הגיעו לשלב ההחלטה, הנושא נמוג כלא היה, והוקפא במעמקי
המגירות.
כך, במחזוריות של כמה שנים, הנושא עולה לסדר היום הציבורי, גווע לאיטו, וחוזר
חלילה. הפעם, כץ-עוז החליט לקחת את המושכות לידיים בתקופה הקצרה שנותרה לסיום
כהונתו בפיס, ולהביא את הנושא לידי הכרעה סופית - וחיובית, יש לומר.
הפיס שכר מספר "מקדמי מכירות", ביניהם עו"ד דוד גלס, המקורב לרב עובדיה יוסף
ולמפלגות הדתיות, שמואל סלאבין, לשעבר מנכ"ל הפיס והאוצר, והחוקר הפרטי בעל
הקשרים הענפים, מאיר פלבסקי.
אליהם מצטרפים בעלי אינטרס נוספים, כגון נציגי מצפה רמון, הנחשב כבעל סיכויים
טובים לארח את הקזינו הישראלי. "אין איזור מתאים יותר לקזינו מאשר מצפה רמון.
בדומה ללאס וגאס, מדובר על איזור תיירות מדברית, מרוחק, המשווע לפתרונות ולהשקעות.
אני מאמין כי אם יוקם קזינו, הכל יבוא מאליו - השקעות, אטרקציות, ובעיקר בתי
מלון", אומר ראש המועצה, דור דבש.
אבל בפיס לא מתעניינים בשאלה היכן יוקם הקזינו, כל עוד יוקם על ידם. לפי המודל
שפיתח המפעל, כל הרעות החולות המאפיינות קזינו, לא יוכלו להתקיים, בהיקף נרחב,
אם יוקם וינוהל על ידי מפעל ההגרלות הלאומי. "הפיס הוא גוף ציבורי המנהל את
פעילותו בשקיפות מוחלטת", אומר כץ-עוז, "ופועל שלא למטרות רווח, אלא לרווחת
הציבור.
"ההצעה שלנו להפקיד את הקמת הקזינו בידינו, נשענת על המודל הקנדי והאוסטרלי,
ועל דוגמאות מגרמניה ושבדיה, שם מנהלים את הקזינו מפעלי הגרלות לאומיים. זו
המגמה בעולם, והיא פועלת בהצלחה".
תסריט הבלהות הזה, מבחינת הפיס, הוצג בפני ראשיו, והם נערכים לקראתו. "לא ניתן",
אומר בכיר בפיס, "שאנחנו נשב על הגדר, ננהל מאבק ציבורי - ומישהו יקטוף את
הפירות".
מה עושים בפיס כדי לנטרל אופציה שכזאת? מטילים על עצמם, מרצון, ומראש, מגבלות
וגזירות שהציבור יוכל לעמוד בהם. בעיקר הם קורצים למפלגות הדתיות. כך, למשל,
על פי המודל שלהם, שר האוצר ייזום תיקון לחוק העונשין, כך שיגבילו את מספר
בתי הקזינו, ובכלל זה מניעת הקמת קזינו במקומות בהם ישנה אוכלוסייה ייחודית
השוללת בתי הימורים.
בפיס מציעים להגביל גם את גודלם של בתי ההימורים החוקיים; את שעות ההפעלה (למשל,
לאסור הפעלה בשבת ובחגים); את גיל הכניסה; את תדירות הביקור; את גובה סכומי
ההימורים והזכיות; את כללי ההתנהגות במהלך השהייה; ואת היקף הפרסום לשיווק
הקזינו.
קרוב לוודאי שהמודל של מפעל הפיס ייראה "נכה" ומוגבל עד מאוד, למי מהטייקונים
שירצו ליטול חלק בחגיגה. תקוות ראשי המפעל היא כי הסירוס יסלק כל תחרות מצידם.
מפעל הפיס אף מציע כי שר האוצר יקבע את ייעודם של רווחי הקזינו, המוערכים על
ידי הפיס - בשנה הראשונה להפעלתו - ב-500-300 מיליון שקל.
כספים אלה, הם מציעים, יוחזרו לציבור דרך מימון פרוייקטים חברתיים, המשוועים
לאמצעים - כמו יום לימודים ארוך, סיבסוד שכר לימוד, מעונות יום, המאבק באלימות
במשפחה, מלחמה בתאונות הדרכים ועוד.
כצעד ראשון, בדקו אנשי הפיס את עמדת הציבור ביחס לשאלת הקזינו. מסקר בקרב האוכלוסייה
היהודית, שנערך בדצמבר 2000 באמצעות מכון ברנדמן, עולה כי 47% מכלל הציבור
היהודי ביקר בקזינו, ו-70% מהם חוזרים ומבקרים בו בתדירויות שונות. 68% מהציבור
(המהווים 2.3 מיליון מאזרחי ישראל הבוגרים) חושבים שצריך קזינו בישראל.
המסקנה של מכון ברנדמן: "הקמת קזינו על ידי מפעל הפיס, מעלה את שיעור התמיכה
בהקמת קזינו בישראל, בכל המגזרים".
התוכנית של הפיס היא לאמץ את מודל הקזינו מהולנד, ולשלב בו קצת מהמודל האנגלי,
שמביא לידי ביטוי את השמרנות הבריטית.
בתי הקזינו האנגלים מנוהלים על ידי מספר חברות, כגון "ראנק", "לונדון קזינו
קלאב אינטרנשיונל" ו"סטנלי". אלו הן חברות ציבוריות בבעלות פרטית, הפועלות
למטרות רווח, ברשיון ממשלתי. לכל אחת מהחברות ישנם בתי קזינו עממיים, ובתי
קזינו יוקרתיים.
בתחילת שנות ה-70, החליטה הממשלה על הקמת קזינו חוקי, תוך שינוי החוק ופעילות
נחרצת של המשטרה לבער את נגע והיקף ההימורים הבלתי-חוקיים, פעילות שנשאה פרי.
הרשיון לפתיחת קזינו ניתן על ידי הממשלה בהתאם לגודל האוכלוסייה באזורים השונים.
באנגליה פועלים כיום כ-200 בתי קזינו חוקיים, 23 מתוכם בלונדון. כל זכיין נבדק
בקפידה, והרשיון יכול להישלל בקלות יחסית, על ידי ועדה מיוחדת. ה"חרב" המונחת
דרך קבע מעל ראשי המנהלים, גורמת לזהירות יתרה בניהול הקזינו, בהתאם לחוקים
ולתקנות הקבועים בחוק. גם עברם של עובדי הקזינו צריך להיות נקי מרישומים פליליים.
על מנת להמר בקזינו באנגליה, צריך להירשם כחבר במועדון. הרישום נערך יממה מראש,
ומוגדר כ"תקופת צינון", נועד לאפשר למהמר לחשוב שוב על ההחלטה, ולמנוע ממנו
להמר ממניעים אימפולסיביים. במהלך אותן 24 שעות המהמר נבדק, כאשר כל בתי הקזינו
משתפים פעולה בהעברת מידע, וחולקים "רשימה שחורה" של מהמרים בעייתיים שאינם
מורשים להיכנס לקזינו.
בתוך הקזינו ובסביבתו הקרובה אין מכונות למשיכת מזומנים. זאת, במטרה למנוע
מהמהמר להיסחף. מאותה הסיבה גם לא ניתן להמר באשראי. אסור לתת ל"דילרים" ול"שפים"
(מפקחים) טיפ, וקשרים חברתיים בינם לבין הלקוחות אסורים בהחלט. שתיית אלכוהול
ליד השולחנות אסורה, וניתן לשתות רק בתחום המסעדה או הבר. גיל הכניסה מוגבל
ל-18 שנה.
הקזינו אף אינו רשאי להסיע מהמרים לקזינו, ולפנק אותם בנסיעות לחו"ל או בפרסים
אחרים. בכלל זה, אסור לפתות מהמרים להיכנס לקזינו ולהמר, בכל צורה ואופן.
בלונדון קיימים שני סוגים עיקריים של בתי קזינו: בתי קזינו יוקרתיים, דוגמת
"קרופורדס", "סנט ג'יימס 50", "קולוני" ו"אמבסדורס", המיועדים למבקרים עשירים,
המגיעים בעיקר מנסיכויות המפרץ ובתי מלוכה מרחבי העולם. בבתי קזינו אלו גובה
ההימור המינימלי גבוה מאד, קוד לבוש מוקפד והכניסה מוגבלת.
הסוג השני הוא קזינו עממי יותר, האהוד על ידי הישראלים, בו ניתן למצוא גם מכונות
מזל, הכניסה חופשית יותר, וגובה ההימור המינימלי נמוך. בקבוצה זו נמנים, בין
היתר, בתי הקזינו "ויקטוריה" (הגדול ביותר בלונדון), "פאלם ביץ", "רנדוו" ו"מינט".
מרבית המבקרים בבתי הקזינו הם גברים, כאשר רק 2% מהאוכלוסייה האנגלו-סקסית
בלונדון מבקרת בקזינו. האחוזים עולים כשבודקים בתי קזינו בערי הפריפריה.
בהולנד, עליה מבסס מפעל הפיס את עיקר המודל שלו, המצב שונה. חברת "הולנד קזינו",
מונופול הקזינו הממשלתי, מנהלת את כל בתי הקזינו במדינה, וכל הכנסותיה מועברות
לתקציב המדינה. הזיכיון כמונופול ניתן לחברה בשנת 74', והוא אינסופי בתוקפו.
לחברה 11 בתי קזינו ברחבי המדינה, בהם מועסקים 9,400 עובדים, ובמהלך שנת 2002
יפתח הקזינו ה-12.
לדברי רון גודסמיט, סגן נשיא בחברה, ההכנסות נאמדות ב-500 מיליון אירו בשנה.
לדבריו, גם בהולנד הייתה תופעה רחבה של הימורים בלתי-חוקיים, אך הם צומצמו
הודות להקמת הקזינו החוקי, ולפעולת המשטרה ומשרד המשפטים, שנלחמו בעבריינים.
הכניסה לבתי הקזינו בהולנד כרוכה בתשלום של 7.5 גילדן (כ-12 שקל), והכניסה
פתוחה לכל מבקר. אין קוד לבוש, ואלכוהול מוגש בכל חלקי הקזינו, גם ליד שולחנות
המשחק. ניתן להשתמש בכרטיסי אשראי, ובתוך הקזינו ישנם מכשירים למשיכת מזומנים,
המוגבלים ל-500 גילדן (כ-800 שקל) בלבד. השימוש באשראי הביא לגידול ניכר בהכנסות
החברה, ולדברי גודסמיט "זוהי טעות עסקית לוותר על מכונות למשיכת כסף ושימוש
באשראי".
מרבית ההכנסות של הקזינו מגיעות מקבוצה קטנה של מהמרים "כבדים". קבוצה זו מזוהה
על ידי ההנהלה, וזו עורכת מבצעי קידום מכירות מיוחדים לקבוצה זו, כולל מתן
מתנות ובונוסים. מי שמהמר ב-5,000 גילדן, נכנס למאגר המידע - ונכנס גם לתוכנית
"טיפוח". בדרך זו, 80% מההכנסות מגיעות מ-20% מהלקוחות.
פים ויסר, סגן נשיא לכספים בהולנד קזינו, מספר כי לחברה מחלקה בינלאומית, המעורבת
בהקמת בתי קזינו בעולם. בחלקם הם שותפים, ובחלקם שימשו כמפעילים לתקופות זמן
קצובות.
לדברי כץ-עוז, עושה רושם שאופיו ומבנהו של הקזינו בהולנד מתאים יותר לישראל,
"הן בשל פתיחותו, עממיותו, עיצובו והעובדה שהוא קזינו ציבורי, שהכנסותיו מוחזרות
לציבור". אפשר גם להבין מדוע המודל ההולנדי מתאים יותר למפעל הפיס.
לדבריו, ראשי הקזינו בהולנד ובאנגליה עוקבים אחר הנעשה בישראל בתחום, והביעו
עניין רב לקחת חלק בהקמת הקזינו בארץ הקודש - אם וכאשר יקום.
הכותב היה אורח מפעל הפיס בבתי קזינו בהולנד ובלונדון
כתבות
ני"ע
